פורנטרוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פורנטרוי
Porrentruy
Porrentruy Blazono.png
סמל פורנטרוי
Porrentruy Altstadt.jpg
העיר העתיקה
מדינה שווייץשווייץ  שווייץ
קנטון ז'ורה (קנטון)ז'ורה (קנטון)  ז'ורה
מחוז פורנטרוי
שפה רשמית צרפתית
שטח 14.8[1] קמ"ר
גובה 423 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 580 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 6,675 (נכון ל־31 בדצמבר 2018)
 ‑ צפיפות 460 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 47°25′N 7°05′E / 47.417°N 7.083°E / 47.417; 7.083
אזור זמן UTC +1
http://porrentruy.ch/

פורנטרויצרפתית: Porrentruy, בניב הצרפתי המקומי: Poérreintru, בגרמנית: Pruntrut) היא העיר הראשית במחוז הנושא את שמה בקנטון ז'ורה שבשווייץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדות הראשונה לנוכחות אנושית בפורנטרוי הם כלים מהתקופה המזוליתית שנתגלו בחצר האחורית של בית החולים לעניים (Hôtel-Dieu), כיום מוזיאון. ממצאים בודדים ופזורים מהתקופה הנאוליתית, מסוף תקופת הברונזה ומתקופת הברזל נתגלו גם הם בתחומי העיר. היישוב הראשון הידוע במקום בו נמצאת העיר הוא מהתקופה הרומית. ב-1983 נתגלו חורבות מקדש גאלו-רומי בבית הקברות שמצפון לעיר ושם נתגלו גם מטבעות רומיים. ליד פורנטרוי נחשף קטע של קילומטר אחד של דרך רומית שהובילה מאוגסט (Augst) שליד בזל לאפומנדודורום (כיום מנזר, מחוז דו שבצרפת).

בחצר האחורית של בית החולים לעניים, נתגלו השרידים המפויחים של מבנה מהמאה ה-10 או ה-11. אף על פי כן, האיזכור הראשון של פורנטרוי מופיע במקור משנת 1136 בשם Purrentru. ככל הנראה לקוח השם מהמונח הלטיני pons Ragentrudis (גשר רגנטרודיס). רגנטרודיס הייתה אשתו של דגוברט הראשון, שהיה מלך מהשושלת המרובינגית. השם הגרמני של המקום, Pruntrut, לקוח ככל הנראה מהמונח הלטיני Bruntrutum, שמשמעותו "מעיין שופע".

היישוב הראשון הוקם ב-1140 בקרבת כנסיית סנט ז'רמן, שנבנתה בראשית ימי הביניים. רוזני פפירט, שהיו הבעלים של האזור סביב לפורנטרוי, בנו טירה על ראש גבעה שניתן היה להגן עליה והפכו את העיר לבירתו של האזור המהווה היום את מחוז פורנטרוי. למרגלות הגבעה הוקם יישוב ומדרום לגבעה הסמוכה הוקם יישוב נוסף. חומת העיר נבנתה ככל הנראה לפני 1283 והקיפה את שני היישובים, אך לא את כנסיית הרובע של סנט ז'רמן.

ב-1236 משכנו רוזני פפירט את העיר לרוזני מונבילייר, אך בכל אופן הם שמרו על זכויותיהם באזור עד שהם מכרו את הטריטוריה לבישוף של בזל. רוזני מונבילייר סירבו למסור את פורנטרוי, סירוב שהוביל את הבישוף אנרי מאיסני לבקש את תמיכתו של רודולף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. לאחר שישה שבועות תחת מצור, התרצה הרוזן ומסר את העיר לבישוף. ב-20 באפריל 1283 ביקש המלך מהבישוף של בזל להעניק לפורנטרוי כתב זכויות ולהפוך אותה לעיר קיסרית חופשית. למרות שרוזני מונבילייר שמרו בידם סמכות כל שהיא בעיר, השפעתם ירדה במהלך המאה ה-13.

קשיים כלכליים אילצו ב-1386 את הבישוף למכור את כל הטריטוריה, כולל פורנטרוי, בחזרה למשפחת מונבילייר, אך ב-1461, חזרה העיר להיות נתונה לסמכות כנסייתית. בשל הרפורמציה בבזל, עברה הבישופות ב-1527 למשכנה הרשמי בפורנטרוי. תחת שלטונו של הבישוף יקוב כריסטוף בלרר פון וורטנזי, שמשל בין השנים 15751608, הגיעה העיר לשיא חשיבותה. בתקופה זו בוצעו מיזמים אדריכליים רבים, כולל הרחבת הטירה ובנייתו של קולג' ישועי. תקופת שגשוג זו באה לקיצה ב-1618, עם פרוץ מלחמת שלושים השנים. פורנטרוי נכבשה, הוטל עליה מצור והיא נבזזה כמה וכמה פעמים.

כנסיית הרובע הראשונה של סנט ז'רמן הוחלפה במאה ה-13 בבניין חדש, שעבר כמה שיפוצים. ב-1349 הושלם בנייתה של כנסיית סנט פייר וב-1475 היא הפכה להיות כנסיית הרובע. ב-1377 הוקם הקולגיום של הקתדרלה. כמה מסדרים דתיים היו פעילים בעיר, כולל הישועים שבנו את הקולג' שלם ב-1591, בנוסף לישועים פעלו מסדרים אחרים כולל אחוות אורסולה הקדושה, מסדר הבשורה ומסדר הקפוצ'ין.

הראשונים למרוד נגד סמכותו של הבישוף היו חברי מועצת העיר ב-20 באוגוסט 1790, אך לא עלה בידם להדיחו. אך ב-27 באפריל 1792, פלשו כוחות צרפת המהפכנית לעיר וגירשו ממנה את הבישוף. פורנטרוי הפכה להיות בירתה של רפובליקה תלויה, שב-1793 הפכה להיות המחוז הצרפתי של מון-טרביל. ב-1800, סופח המחוז אל המחוז של או-רן כתת-מחוז. במהלך מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית השישית כנגד נפוליאון, נכנסו כוחות הקואליציה לפורנטרוי ב-24 בדצמבר 1813. לאחר שחרורה של העיר, עתידה כמקום מושב הבישוף לשעבר היה לא ברור. הנהגת העיר נחלקה לשתי סיעות, הסיעה הדתית, ששאפה להשיב על כנו את הבישוף כמנהיג הקנטון, מצד אחד, והסיעה הצרפתית שרצתה לשמור על מעמדו של השלטון החילוני הקיים. אף על פי כן, לאחר נפילתו של נפוליאון, העיר הועברה ב-1815 לשליטתו של קנטון ברן כדי לפצות אותו על אובדנו של קנטון וו, שהפך להיות קנטון עצמאי ב-1803. שתי הסיעות, הדתית והחילונית, שמרו על כוחם בעיר בשנים הבאות. חייה הפוליטיים של פורנטרוי במהלך המאה ה-19 התאפיינו בעימות קשה בין הליברלים הרדיקלים, לבין הקתולים השמרנים. הסיעה הדתית חיזקה את כוחה ב-1860, כאשר אולץ ראש העיר, יוזף טרוליאט, לפנות את כסאו. הרדיקלים החזיקו את תפקיד ראש העיר ואת הרוב במועצת העיר מ-1860 ועד 1972.

עד למלחמת העולם הראשונה הייתה פורנטרוי המרכז התרבותי של האזור ואוכלוסייתה הייתה גדולה יותר בהשוואה לזו של דלמונט. יחד עם זאת, עם הגידול בתחבורה המוטורית, מיקומה בשוליה של שווייץ הפך להיות חיסרון וכך היא שקעה בקיפאון כלכלי. במחצית השנייה של המאה ה-20, גברו המתחים בין המיעוט של דוברי הצרפתית לבין הרוב של דוברי הגרמנית בקנטון ברן, והדבר הוביל להקמתו של קנטון ז'ורה החדש ב-1 בינואר 1979. למורת רוחם של תושבי מחוז פורנטרוי, נבחרה דלמונט להיות בירת הקנטון.

גאוגרפיה ודמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחה של פורנטרוי הוא 14.8 קמ"ר. מתוכם 34.4% משמשים לחקלאות, 40.1% הם שטחים מיוערים, 24.7% הם שטחים בנויים, 0.8% הם שטחי נהרות ואגמים ו-0.2% הם שטחים בלתי מעובדים.[1]

העיר שוכנת על שתי גדותיו של נהר אליין, בשטח של שווייץ שבולט מפינתה הצפון-מערבית כלפי צרפת, למרגלות הרי היורה בצפון. בנוסף לעמק הנהר אליין עצמו, כולל שטחה של פורנטרוי את קו פרשת המים של נהר קרו-ז'און, שזורם מטה מהפסגות של הר לה בן (511 מ') ושל הר לה פרש (526 מ'). בצפון כולל שטחה של העיר את הגבעות ואת היערות של פטי פיי (543 מ') וגרנד פיי (570 מ'). הנקודה הגבוהה ביותר בתחומה של פורנטרוי היא הרכס שמפריד בינה לבין העיר בור, שגובהו 580 מ' מעל פני הים.

נכון לשנת 2014 מנתה אוכלוסייתה של פורנטרוי 6,798 תושבים.[2] כ-90% מאוכלוסיית העיר דוברת צרפתית כשפה ראשונה ושאר התושבים דוברים גרמנית או איטלקית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורנטרוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]