פחד ממחטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדם המוחזק על ידי שני חיילים בעת קבלת החיסון

פחד ממחטים, המכונה בספרות הרפואית פוביה ממחטים או טריפנופוביה, הוא פחד מהליכים רפואיים הכוללים זריקות או מחטים. הדבר יכול להוביל להימנעות מטיפול רפואי ולהיסוס להתחסן.

הפוביה עשויה להופיע כחלק מאייכמופוביה, פחד מחפצים חדים, או להופיע באופן בלתי תלוי.

סקירה ושכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפחד ממחטים הוכר רשמית בשנת 1994 ב-DSM-IV כפוביה ספציפית. תגובת פחד קיצונית מזריקות עלולה לגרום לסובלים ממנה להימנע מחיסונים ומבדיקות דם, ובמקרים החמורים יותר, מכל טיפול רפואי.

ההערכה היא שלפחות ל-10% מהמבוגרים האמריקאים יש פחד ממחטים, וסביר להניח שהמספר בפועל גדול אף יותר, שכן המקרים הקשים ביותר אינם מתועדים עקב נטיית הסובל להימנע מכל טיפול רפואי.[1] קריטריוני האבחון לפוביה המוכללת - פוביה כללית מדם - מחמירים יותר, עם שכיחות מוערכת של 3-4% באוכלוסייה הכללית.[2]

מחקרים הראו עלייה בשכיחות הפחד ממחטים אצל ילדים בשנים האחרונות מ-25% בשנת 1995 ל-65% בשנת 2012.[3] איימי בקסטר, פרופסור מאוניברסיטת אוגוסטה, מייחסת את העלייה בשכיחות לנוהג לתת חיסוני דחף בסביבות גיל 5, שהוא מבוגר מספיק כדי לזכור את החוויה, וצעיר מספיק כדי להוביל להיווצרות פוביה.[3]

בסיס אבולוציוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ד"ר ג'יימס ג'י המילטון, מחבר המאמר החלוצי על פוביית מחטים, סביר להניח שלפוביה גנטית ממחטים יש בסיס אבולוציוני. לפני אלפי שנים, לבני אדם שנמנעו מפצעי דקירה וממקרים אחרים של ניקוב עורם היו סיכויי הישרדות גדולים יותר.[4]

הדיון על הבסיס האבולוציוני של פחד ממחטים, כפי שהוא בא לידי ביטוי במאמר של המילטון, עוסק בסוג של פחד ממחטים הקשור לסינקופה רפלקסית. הפוביה ממחטים קשורה לפחד מפציעה ומדם.[5] הסוג הזה של הפוביה מסווג באופן ייחודי כסינקופה רפלקסית בת שני שלבים. ראשית, קיימת עלייה בקצב פעימות הלב ובלחץ הדם. במקרים קיצוניים העלייה בלחץ הדם עלולה להוביל להתעלפות. איבוד ההכרה מלווה לעיתים קרובות בשינוי ברמת ההורמונים בגוף.[4][6]

מאמרים אחרים בעיתונות הרפואית דנו בהיבטים נוספים של הקשר בין סינקופה רפלקסית וכשירות אבולוציונית לבין פחד מפציעות ומדם.[7]

השערת מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית שמנסה להסביר את הקשר בין סוג הפחד הזה לבין הסינקופה הרפלקסית טוענת כי סוגים מסוימים של התעלפויות הם סימנים לא-ורבליים שהתפתחו בתגובה לעלייה באלימות שאירעה בתקופה הפלאוליתית. אדם שלא לוחם ומפגין סימני מצוקה (למשל אדם שמתעלף) משדר לאויביו כי הוא איננו מהווה איום עליהם. דבר זה עשוי לבסס את הקשר בין התעלפויות לבין פחד מפציעה ומדם.[8]

תחלואה נלווית וטריגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פחד ממחטים, במיוחד בצורותיו החמורות יותר, מלווה לעיתים קרובות בפוביות אחרות ובעיות פסיכולוגיות; לדוגמה, יאטרופוביה, או פחד לא רציונלי מרופאים, ניכרת לעיתים קרובות אצל חולים עם פוביה ממחטים.

אדם אשר סובל מפוביה ממחטים, אינו צריך להיות פיזית במשרדו של רופא כדי לחוות התקפי פאניקה או חרדה שנגרמים מפוביה ממחטים. ישנם טריגרים רבים בעולם החיצון שיכולים להביא להתקפה באמצעות אסוציאציות. חלקם הם דם, פציעות, מראה המחט פיזית או על מסך, נעצים, מזרקים, חדרי בדיקה, מעילי מעבדה לבנים, רופאי שיניים, אחיות, ריח אנטיספטי הקשור למשרדים ובתי חולים, מראה של אדם אשר דומה פיזית לרופא הרגיל של המטופל, או אפילו קריאה על הפחד.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרות הרפואית מציעה מספר טיפולים שהוכחו כיעילים במקרים ספציפיים של פוביה ממחטים, אך מספקת מעט מאוד הדרכה להתאמה בין טיפול לבין מקרה ספציפי.

אלחוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בחומרים מאלחשים הוא פשוט, אך מאפשר שליטה רק בכאב הנלווה לבדיקה. שימוש בלידוקאין, במדבקות או במשחות, עשוי לעזור לאלחוש המקום בזמן הבדיקה.[9][10][11] שימוש בחמצן דו-חנקתי (גז צחוק). עשוי להרגיע ולהפחית חרדה עבור המטופל, במקביל להשפעות שיכוך כאב.[12]

במקרים קיצוניים נעשה שימוש בהרדמה כללית. פרוצדורה כזו עשויה להיות מסוכנת ויקרה ועלולה לדרוש אשפוז בבית חולים.

תרופות מרגיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות נוגדות חרדה המכילות בנזודיאזפינים, כגון דיאזפאם, לוראזפאם, אלפרזולם או קלונאזפאם, עשויות לעזור להקל על החרדה ממחטים.[1]

שימוש בפרוצדורות רפואיות אלטרנטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרקי סילון מחדירים חומרים לגוף באמצעות סילון של גז בלחץ גבוה, במקום השימוש במחט. על אף שאין שימוש במחט, חלק מהאנשים מדווחים שהם מסבים כאב רב יותר.[13][14] כמו כן, השימוש בהם אפשרי רק במספר מוגבל מאוד של פרוצדורות רפואיות, למשל בהזרקת אינסולין ובחיסונים.

ישנם תרופות וחיסונים מסוימים, כמו חיסון השפעת המוחלש החי, שיכולים להינתן דרך האף.[15]

טיפול פסיכולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפולים התנהגותיים כמו טיפול דיאלקטי התנהגותי עשויים לעזור להתמודד עם החרדה. ישנו ויכוח לגבי היעילות של טיפולים התנהגותיים לטיפול בפוביות ספציפיות, אם כי קיימים נתונים התומכים ביעילות של גישות כמו טיפול בחשיפה.[16][17] כל טיפול העושה שימוש בשיטות הרפיה עשוי לעזור לטיפול בפחד ממחטים באמצעות הורדת לחץ הדם.[18][19][20]

גם הסחת דעת יכולה להפחית את הכאב, למשל ביצוע משימה, צפייה בסרטון, האזנה למוזיקה או שימוש במשחקי וידאו.[21][22][12]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 J. G. Hamilton, Needle phobia: a neglected diagnosis, The Journal of Family Practice 41, 1995-08, עמ' 169–175
  2. ^ Ab Latif Wani, Anjum Ara, Sajad Ahmad Bhat, Blood Injury and Injection Phobia: The Neglected One, Behavioural Neurology 2014, 2014, עמ' 1–7 doi: 10.1155/2014/471340
  3. ^ 1 2 Amy Baxter, Over half of adults unvaccinated for COVID-19 fear needles – here's what's proven to help, The Conversation, ‏2021-06-11 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 J. G. Hamilton, Needle phobia: a neglected diagnosis, The Journal of Family Practice 41, 1995-08, עמ' 169–175
  5. ^ Theodore Millon, Paul H. Blaney, Roger Dale Davis, Oxford textbook of psychopathology, New York: Oxford university press, 1999, Oxford textbooks in clinical psychology, ISBN 978-0-19-510307-6
  6. ^ E. H. Ellinwood, J. G. Hamilton, Case report of a needle phobia, The Journal of Family Practice 32, 1991-04, עמ' 420–422
  7. ^ Rolf R. Diehl, Vasovagal syncope and Darwinian fitness, Clinical Autonomic Research 15, 2005-04, עמ' 126–129 doi: 10.1007/s10286-005-0244-0
  8. ^ H. Stefan Bracha, Human brain evolution and the “Neuroevolutionary Time-depth Principle:” Implications for the Reclassification of fear-circuitry-related traits in DSM-V and for studying resilience to warzone-related posttraumatic stress disorder, Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry 30, 2006-07, עמ' 827–853 doi: 10.1016/j.pnpbp.2006.01.008
  9. ^ Steven S. Greenbaum, Eric F. Bernstein, Comparison of Iontophoresis of Lidocaine with a Eutectic Mixture of Lidocaine and Prilocaine (EMLA) for Topically Administered Local Anesthesia, The Journal of Dermatologic Surgery and Oncology 20, 1994-09, עמ' 579–583 doi: 10.1111/j.1524-4725.1994.tb00150.x
  10. ^ J Arrowsmith, A comparison of local anaesthetics for venepuncture, Archives of Disease in Childhood 82, 2000-04-01, עמ' 309–310 doi: 10.1136/adc.82.4.309
  11. ^ J. Sawyer, S. Febbraro, S. Masud, M.A. Ashburn, J.C. Campbell, Heated lidocaine/tetracaine patch (Synera™, Rapydan™) compared with lidocaine/prilocaine cream (EMLA®) for topical anaesthesia before vascular access, British Journal of Anaesthesia 102, 2009-02, עמ' 210–215 doi: 10.1093/bja/aen364
  12. ^ 1 2 מנהל, פחד מחיסונים אצל ילדים - טיפים להתמודדות, באתר בלוג מכבי, ‏2022-11-08
  13. ^ Mary-Ellen Hogan, Andrew Kikuta, Anna Taddio, A systematic review of measures for reducing injection pain during adult immunization, Vaccine 28, 2010-02, עמ' 1514–1521 doi: 10.1016/j.vaccine.2009.11.065
  14. ^ J.R. Schramm-Baxter, S. Mitragotri, Investigations of Needle-free Jet Injections 4, IEEE, 2004, עמ' 3543–3546 doi: 10.1109/IEMBS.2004.1403996
  15. ^ Anaísa Pires, Ana Fortuna, Gilberto Alves, Amílcar Falcão, Intranasal Drug Delivery: How, Why and What for?, Journal of Pharmacy & Pharmaceutical Sciences 12, 2009-10-12, עמ' 288 doi: 10.18433/J3NC79
  16. ^ J. E. Stewart, Diagnosis and treatment of phobia, Professional Nurse (London, England) 9, 1994-05, עמ' 549–552
  17. ^ Daniel B. Shabani, Wayne W. Fisher, STIMULUS FADING AND DIFFERENTIAL REINFORCEMENT FOR THE TREATMENT OF NEEDLE PHOBIA IN A YOUTH WITH AUTISM, Journal of Applied Behavior Analysis 39, 2006-12, עמ' 449–452 doi: 10.1901/jaba.2006.30-05
  18. ^ Lars-Göran Öst, Jan Fellenius, Ulf Sterner, Applied tension, exposure in vivo, and tension-only in the treatment of blood phobia, Behaviour Research and Therapy 29, 1991, עמ' 561–574 doi: 10.1016/0005-7967(91)90006-O
  19. ^ Blaine Ditto, Nelson Byrne, Crystal Holly, Physiological Correlates of Applied Tension May Contribute to Reduced Fainting During Medical Procedures, Annals of Behavioral Medicine 37, 2009-06, עמ' 306–314 doi: 10.1007/s12160-009-9114-7
  20. ^ Fainting During Dental Injections, Dental Fear Central (באנגלית בריטית)
  21. ^ Amy Baxter, Over half of adults unvaccinated for COVID-19 fear needles – here's what's proven to help, The Conversation, ‏2021-06-11 (באנגלית)
  22. ^ Amy Baxter, Fear of needles could be a hurdle to COVID-19 vaccination, but here are ways to overcome it, The Conversation, ‏2020-06-08 (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פחד_ממחטים&oldid=36392727"