פחם עצמות

פחם עצמות (או פחם עצם) הוא חומר המתקבל משריפת עצמות בתנאים נטולי חמצן. החומר מורכב בעיקר מסידן פוספט (אנ') (עד כ-80%), מסידן פחמתי (עד כ-10%) ומפחמן (עד כ-10%).^[1]

שימושים

סינון והבהרת נוזלים – פחם עצמות משמש בעיקר בתעשיית המזון, למשל לזיקוק סוכר, שם הוא מסייע בהסרת צבעים לא רצויים ומזהמים.
טיהור מים – נעשה בו שימוש במסנני מים להסרת מתכות כבדות כמו ארסן ופלואוריד.^[2]^[3]^[4]
ייצור פיגמנטים – אבקת פחם עצמות משמשת לייצור צבע שחור הנקרא שחור עצמות או שנהב שחור, שמשמש בציור ובגרפיקה.
קטליזה בתעשייה הכימית – החומר משמש כתשתית לתהליכים כימיים שונים.
הכנת דשנים – בשל תכולת הסידן הגבוהה שלו, פחם עצמות משמש לפעמים כדשן.

תהליך הייצור

פחם עצמות מופק על ידי חימום עצמות לטמפרטורות של 400–700 מעלות צלזיוס בסביבה דלת חמצן, מה שגורם לפחמן האורגני להישרף חלקית ולהותיר בעיקר את מרכיבי הסידן והמינרלים האחרים. בעבר נעשה שימוש בתוצר לוואי של התהליך - שמן דיפל (אנ').

פחם עצמות משומש ניתן לחידוש באמצעות שטיפה במים חמים להסרת זיהומים, ולאחר מכן חימום ל-500 מעלות צלזיוס בכבשן עם כמות מבוקרת של אוויר.

נושאים במחלוקת

פחם העצמות מעורר שאלות בתחום הכשרות והטבעונות, במיוחד בתעשיית הסוכר, אך לא בכל המדינות נעשה בו שימוש. בארצות הברית, למשל, יש מפעלי זיקוק לסוכר שמשתמשים בו, בעוד שבאירופה ובמדינות אחרות קיימות חלופות סינתטיות או ממקור צמחי.

ראו גם

פחם פעיל

הערות שוליים

^ Fawell, John (2006). Fluoride in drinking-water (1st published. ed.). Geneva: WHO. p. 47. ISBN 9241563192.
^ Medellin-Castillo, Nahum A.; Leyva-Ramos, Roberto; Ocampo-Perez, Raul; Garcia de la Cruz, Ramon F.; Aragon-Piña, Antonio; Martinez-Rosales, Jose M.; Guerrero-Coronado, Rosa M.; Fuentes-Rubio, Laura (בדצמבר 2007). "Adsorption of Fluoride from Water Solution on Bone Char". Industrial & Engineering Chemistry Research. 46 (26): 9205–9212. doi:10.1021/ie070023n. {{cite journal}}: (עזרה)
^ Chen, Yun-Nen; Chai, Li-Yuan; Shu, Yu-De (בדצמבר 2008). "Study of arsenic(V) adsorption on bone char from aqueous solution". Journal of Hazardous Materials. 160 (1): 168–172. Bibcode:2008JHzM..160..168C. doi:10.1016/j.jhazmat.2008.02.120. PMID 18417278. {{cite journal}}: (עזרה)
^ Deydier, Eric; Guilet, Richard; Sharrock, Patrick (ביולי 2003). "Beneficial use of meat and bone meal combustion residue: "an efficient low cost material to remove lead from aqueous effluent"". Journal of Hazardous Materials. 101 (1): 55–64. Bibcode:2003JHzM..101...55D. doi:10.1016/S0304-3894(03)00137-7. PMID 12850320. {{cite journal}}: (עזרה)

[1] Fawell, John (2006). Fluoride in drinking-water (1st published. ed.). Geneva: WHO. p. 47. ISBN 9241563192.

[2] Medellin-Castillo, Nahum A.; Leyva-Ramos, Roberto; Ocampo-Perez, Raul; Garcia de la Cruz, Ramon F.; Aragon-Piña, Antonio; Martinez-Rosales, Jose M.; Guerrero-Coronado, Rosa M.; Fuentes-Rubio, Laura (בדצמבר 2007). "Adsorption of Fluoride from Water Solution on Bone Char". Industrial & Engineering Chemistry Research. 46 (26): 9205–9212. doi:10.1021/ie070023n. {{cite journal}}: (עזרה)

[3] Chen, Yun-Nen; Chai, Li-Yuan; Shu, Yu-De (בדצמבר 2008). "Study of arsenic(V) adsorption on bone char from aqueous solution". Journal of Hazardous Materials. 160 (1): 168–172. Bibcode:2008JHzM..160..168C. doi:10.1016/j.jhazmat.2008.02.120. PMID 18417278. {{cite journal}}: (עזרה)

[4] Deydier, Eric; Guilet, Richard; Sharrock, Patrick (ביולי 2003). "Beneficial use of meat and bone meal combustion residue: "an efficient low cost material to remove lead from aqueous effluent"". Journal of Hazardous Materials. 101 (1): 55–64. Bibcode:2003JHzM..101...55D. doi:10.1016/S0304-3894(03)00137-7. PMID 12850320. {{cite journal}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]