פטנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער אישור ישראלי רשמי לפטנט

פטנט הוא זכות משפטית הניתנת על ידי מדינה לבעל אמצאה לזמן קצוב (בדרך כלל, 20 שנה). הזכות המשפטית מאפשרת לבעל פטנט למנוע מאחרים להשתמש באמצאה שלא כדין. כדי לקבל אישור פטנט על אמצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך בכל מדינה. על בקשת הפטנט לפרט את האמצאה עליה מבוקש הפטנט, באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו הוא שייך להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול תביעות (לפחות אחת) המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שהאמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית, ובמילים אחרות: חידוש, תועלת וצעד אמצאתי. לפטנט ניתנת הגנה במסגרת דיני הקניין הרוחני.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה: מדינות שכלולות באמנת חוק הפטנטים - PCT, Patent Cooperation Treaty

פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה. הזכות לפטנט לא חלה על תגלית, כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים (אלא אם כן הוא סונתז באופן מלאכותי), רעיון שיווקי (להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט במדינות מסוימות), תאוריה מדעית, וברוב המדינות - אף לא על תוכנת מחשב (אך מוגנת מכוח זכות יוצרים).

פטנט הוא מקומי, ומוגבל לאותה מדינה שהעניקה אותו. על פי אמנת פריז עליה חתומות רוב מדינות העולם, בעל אמצאה שהגיש בקשת פטנט באחת המדינות, זכאי להגיש בקשת פטנט על אותה אמצאה בכל אחת מהמדינות האחרות בתוך 12 חודש, וליהנות מדין קדימה במסגרתו ייחשב כאילו הוגשו הבקשות בתאריך בו הוגשה הבקשה במדינה הראשונה. קיימות אמנות רב-מדינתיות נוספות, כגון אמנת שיתוף פעולה לפטנטים (PCT), במסגרתן ניתן להגיש בקשת פטנט עבור מספר מדינות ולרכז את הליכי בחינתה ברשות מיוחדת המשותפת להן. גם במסגרת אמנות אלה, עדיין הפטנט הוא "מקומי" ובסופו של התהליך יהיה על מבקש הפטנט למסור את בקשתו או לאשררה בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין לממש את זכותו.

רשות הפטנטים הישראלית נבחרה להיות רשות החיפוש והבחינה בשנת 2014 וניתן להגיש את הבקשות הבינלאומיות לפטנט במסגרת אמנת שיתוף פעולה לפטנטים בישראל. הגשת הבקשה הבינלאומית נותנת אינדיקציה לבעל האמצאה לגבי סיכויו לקבל פטנט, חוסכת זמן בהתכתבויות וגם חוסכת בהוצאות כספיות בשלבים הלאומיים במדינות, במידה והבקשה עוברת את שלבי החיפוש והבחינה המקדימה הבינלאומית בהצלחה.

נשוא ההגנה של דיני הפטנטים הוא התחום הטכנולוגי, הגנה על המצאות שהם מוצרים או תהליכי יצור תעשייתיים. פטנט לא מגן על תועלות חברתיות באופן כללי (למשל לא על זכויות יוצרים) אלא על התחום הטכנולוגי-תעשייתי. בהיבט זה, מדובר על פיתוחים שהם תוצר של התערבות האדם, לאמור, לא ניתן למשל להגן בפטנט על גילוי בעל חיים חדש ביערות קמבודיה, שכן הדגש הוא על התערבות האדם בטבע, בהקשר התעשייתי.

המטרות שביסוד שיטת הפטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה במתן פטנטים היא בעיקר להמריץ פיתוח טכנולוגי, ולעודד פרסום ידע טכנולוגי, שאילולי הפטנט ייתכן ולא היו טורחים בפיתוחו או היה נשמר בידי בעליו כסוד ולא מגיע לידי הכלל. לפיכך הפטנט הוא מעין עסקה בין הממציא לבין הציבור, במסגרתה מקבל הממציא זכות מונופולין לזמן מוגבל, ובכלל זאת מניעה מאחרים לייצר כמוהו, ובתמורה לכך הוא טורח ומגלה את כל הידע הטכנולוגי המאפשר את מימוש המצאתו. זכות מניעתית מאפשרת לממציא ליהנות בדרך ישירה בכך שייצר וישווק בעצמו את המוצר או ישתמש בעצמו בתהליך שהמציא, או בעקיפין על ידי המחאת זכויותיו למי שימצא לנכון בתמורה לתשלום מוסכם או תמלוגים מהרווחים. למדינה יש סמכות להשתמש באמצאה ללא תמלוגים ככל שיידרש לצרכיה. אם בעל האמצאה מנצל לרעה את המונופולין שיש לו, רשאי רשם הפטנטים ליתן רישיון כפייה למי שהגיש בקשה על כך.

אופי זכות הפטנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיני הפטנטים פועלים ליצירת תמריץ למפתחים, בדרך של מניעה מכל אחד אחר לייצר ולמכור את המוצר. הפטנט מעניק למקבל אותו את הזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש במה שרשום בפטנט. כלומר, הפטנט הוא זכות שלילית מיסודה. פטנט איננו רישיון יצור מן המדינה, אלא זכות למנוע מאחרים לייצר.

דרך קבלת הפטנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לידתה של הזכות הפטנטית היא ברישום. בישראל, סע' 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 אומר: המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית, היא כשירת פטנט. השלבים העיקריים בדרך לקבלת פטנט הם:

  1. הכנת מסמך הקרוי בעגה המקצועית: פירוט בקשת פטנט (באנגלית: patent specification).[1] המסמך כולל תקציר של ההמצאה, תיאור שכולל התחום אליו היא שייכת והידע הקודם בהקשרו, הבעיות אותן פותרת ההמצאה וכיצד היא פותרת אותן בדרך יישומים והדגמות, התועלת שבהמצאה, תיאורה בתרשימים ולוחות על פי הצורך, ומסתיימת בתביעות המגדירות את האמצאה.
  2. הגשת בקשה לרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בירושלים, שהיא סוכנות ביצוע מטעם משרד המשפטים המטפלת ברישום זכויות קניין רוחני. הבקשה מתוארכת, מקבלת מספר, וממתינה בתור לבחינתה. בבוא העת היא נבחנת על ידי בוחן פטנטים (שהינו בעל השכלה מדעית בתחום ההמצאה), הבודק האם היא מקיימת את דרישות החוק ותקנות פטנטים. בחינת הבקשה מתבצע בהתאם להוראות הבחינה שמפורסמות באתר רשות הפטנטים ופתוחות לעיון הציבור. במקרה של ליקויים בבקשה שולח הבוחן את השגותיו למבקש בהתכתבות. על המבקש להסיר את ההשגה או להסביר למה ההשגה אינה תקפה תוך הזמן הקבוע בחוק או בתקנות הפטנטים בדרך שנקבעה בהם להסרתה. אי הסרת ההשגה או חוסר הסבר יגרור את ביטול בקשת הפטנט.
  3. נמצא שההמצאה ראויה לפטנט, תתפרסם הודעה על קיבולה ביומן הפטנטים[2] והמדגמים, שהוא כרך של "רשומות" המיוחד לפרסומים המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני. הפרסום כולל את שם ההמצאה, תקציר שלה ופרטי בעליה. פרסום דבר הקיבול איננו סופי, ומטרתו לתת אפשרות למעוניין בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט, באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו.
  4. בישראל, בקשה לפטנט מתפרסמת לעיון הציבור 18 חודשים מיום הגשתה או אם נתבקש דין קדימה עליה, 18 חודשים מתאריך דין קדימה. אם הבקשה מתקבלת (כלומר, הרשות רואה באמצאה ככשירת פטנט) ולא הוגשה לרשם הפטנטים התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך 3 חודשים מיום פרסום הבקשה, יוענק הפטנט עליה. הוגשה התנגדות, ידון בה הרשם, יבחן את עילותיה, יתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד, יזמן עדים ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה, ולבסוף יתן את החלטתו אם לקבלה או לדחותה. זכות הצדדים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט (ע"פ כללי סדר דין אזרחי). כל עוד לא תם הדיון לא יוענק הפטנט.
  5. לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים, יינתן הפטנט, וישאר בתוקף כל עוד שולמו עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק, וכל עוד לא הוחלט על ביטולו (במשך כל תקופת תוקפו של פטנט זכותו של אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטולו מהעילות הקבועות בחוק). תוקף פטנט בישראל הוא ל-20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט (למעט מקרים מיוחדים בהם ניתן לבקש צו הארכה).

בקשת פטנט מקדימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשרד אמריקני ניתן להגיש בקשה פטנט מקדימה (provisional application), אשר מאפשרת למבקש לתאר את המצאתו באופן חלקי ומזכה אותו ב-12 חודשים ומאפשרת לו להגיש את בקשת פטנט מלאה עד תום הזמן הזה. אם המבקש לא יגיש בקשת פטנט מלאה שמתבססת על הבקשה המקדימה, יפוג תוקפה של הבקשה המקדימה ולא יינתן פטנט עליה.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים: כמות הפטנטים בארצות הברית בין השנים 1790 לבין 2008

בישראל בכל שנה מוגשות כ-7,000 בקשות פטנטים. כך למשל בשנת 2014 הוגשו 6,273 בקשות, כאשר 10-15% מהמגישים הם ישראלים. בהתפלגות הבאה: מכניקה, אלקטרוניקה, מחשבים, מכשור רפואי 37.13%, כימיה ופרמה 28.17%, וביוטכנולוגיה 33.41%. בשנת 2014 אושרו 3,984 בקשות פטנט שהוגשו בשנים הקודמות, כשהממוצע של פטנטים שהתקבלו בעשור הראשון של המאה ה-21 עומד על 2,164 פטנטים לשנה. בשנים אחרונות חלה קפיצה גדולה בקבלת פטנטים.[3]

על פי ארגון WIPO המדינות השיאניות בבקשות הפטנטים לשנת 2014 הן: סין (928,177), ארצות הברית (578,802), יפן (325,989) והמדינות השיאניות בקבלת הפטנטים הן: ארצות הברית (300,700), סין (233,200) ויפן (227,100).[4]

מספר פטנטים תקפים בעולם עלה מ-7.2 מילון בשנת 2008 עד 10.2 מילון ב-2014.

עשרת המדינות המחזיקות במספר הפטנטים בתוקף הרב ביותר לשנת 2014 הן: ארצות הברית (2.53 מיליון), יפן (1.92 מיליון), סין (1.2 מיליון).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדריך לפטנטים בישראל, הוצאת משרד הפטנטים שבמשרד המשפטים.
  • המדריך לרישום וניצול פטנטים, מאת דני קרוננברג, הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב.
  • חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פירוט הפטנט כולל מידע טכני ומשפטי רב, ועל כן יש הנעזרים במשפטנים עורכי פטנטים.
  2. ^ ראו: פרטים במשרד המשפטים.
  3. ^ רשות הפטנטים - דו"ח שנתי 2014
  4. ^ WIPO ארגון עולמי לקניין רוחני, נתונים מדו"ח 2015 WIPO, ‏15.02.2016