פטריגיום העין
.jpg) | |
| תחום |
רפואת עיניים  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
1192527 |
| MeSH | D011625 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
H11.011.0 |
| ICD-11 |
9A61.1 |
  | |
פטריגיום העין (באנגלית: Pterygium of the eye) הוא גידול לא סרטני של רקמה פיברו-וסקולרית המתחיל בלחמית של העין. מקור המילה הוא משתי מילים יווניות: pteryx שמשמעותו כנף ו־pterygion שמשמעותו סנפיר.[1] גידול זה מכסה את לובן העין (Sclera) ומשתרע על הקרנית. לעיתים קרובות הוא מוגבה מעט ומכיל כלי דם גלויים. הבעיה מופיעה לרוב בחלק הפנימי של הלחמית שקרוב יותר לאף, באחת העיניים או בשתיהן. התופעה נפוצה יותר באזורים טרופיים כאשר הסיבה המדויקת אינה ברורה אך ידוע שהיא קשורה בחשיפה לקרינה אולטרה סגולה.[2]
תסמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רקמה ורודה בעין, מעט מורמת, שעשויה להמשיך ולגדול.
- עיניים דומעות.
- עיניים אדומות, מגורות או נפוחות.
- עיניים יבשות, מגרדות או צורבות.
- תחושה של חול בעין.
- תיתכן ראייה מטושטשת או ראיה כפולה אם הפטרגיום גדל על הקרנית.[3]
התסמינים ייתכנו בדרגות חומרה שונות הנקבעות לפי מספר פרמטרים – פגיעה בקרנית, רוחב הפטריגיום, שקיפות (נראות כלי הדם) ועוד.[4]
אבחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בדיקת אבחון על ידי רופא באמצעות "מנורת סדק" (Slit Lamp) שממקדת קו אור צר וממוקד על העין ומאפשרת לראות גם את החלק הפנימי של העין.[5][6]
- כיום יש מגמה לפיתוח שיטות אבחון פטריגיום באמצעות בינה מלאכותית, אשר מסייע לאבחון שנעשה על ידי הרופא. טכניקות בינה מלאכותית בהן נעשה שימוש הן למידת מכונה, למידה עמוקה וראייה ממוחשבת.[7]
אפידמיולוגיה וגורמי סיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]שכיחות המחלה הכללית משתנה בהתאם למיקום הגאוגרפי וגורמי סיכון נוספים כמו גיל, מגדר, חשיפה כרונית לשמש, גנטיקה והשכלה.[8]
מיקום גאוגרפי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכיחות הכללית נעה בין 0.3% ליותר מ-33%, בהתאם למרחק מקו הרוחב. שיעורי שכיחות גבוהים נמצאים בקווי רוחב נמוכים, בהם יש חשיפה מוגברת לאור אולטרה סגול. השכיחות הגבוהה ביותר נמצאת במה שמכונה "חגורת פטריגיום", הממוקמת בין 40 מעלות צפון ל־40 מעלות דרום לקו המשווה באזורים טרופיים וסובטרופיים.[1]
גורמי סיכון נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיל - שכיחות עולה עם הגיל. נדיר שמופיע מתחת לגיל 20. שיעור היארעות (מקרים חדשים) גבוה בין גיל 20 לגיל 40 והשכיחות הגבוהה ביותר מעל גיל 40.[9][10]
- מגדר - שכיחות כפולה בקרב גברים לעומת נשים.[11]
- סוג עבודה, מגורים כפריים, השכלה נמוכה - כרוכים לרוב בחשיפה מרובה לשמש.[11]
- הכנסה נמוכה, עישון[11]
- גוון עור כהה[10]
- תורשה - לראשונה בשנת 1893 דווח על שכיחות משפחתית של פטריגיום. זוהו חמישה זכרים נגועים בקרב שלושה דורות במשפחה ודיווחים מאוחרים יותר חשפו גם הם שכיחות גבוהה של פטריגיום במשפחות מסוימות לאורך דורות רצופים, דבר המעיד על גורמים תורשתיים. בדיווחים אלה דווח כי נקבות מושפעות בתדירות גבוהה כמו זכרים . עם זאת, הבסיס הגנטי של פטריגיום עדיין אינו ברור דיו.[12]
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטיפול נועד להקל על תסמיני הפטריגיום כמו אדמומיות משמעותית, אי נוחות ושינויים בראיה וכן משיקולים קוסמטיים. טיפול שמרני אפשרי בשלבים המוקדמים של המחלה, כל עוד התסמינים עדיין אינם חמורים. ניתן להשתמש בתכשירי דמעות מלאכותיים כדי להקל על יובש ותחושת גוף זר, או באופן זמני שימוש בטיפות אנטי דלקתיות כדי להפחית דלקת. להקלה על אדמומיות משמעותית, גירוד ונפיחות בעיניים, ניתן להשתמש בתרופות מכווצות כלי דם המכילות חומרים אנטי-היסטמינים. טיפול זה הוא בעיקר סימפטומטי וזמני. כאשר המחלה ממשיכה להתקדם, הטיפול נעשה על ידי התערבות כירורגית.[13]
מניעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש להפחית את החשיפה לגורמי סיכון סביבתיים כמו אור שמש, רוח ואבק על ידי חבישת משקפי שמש החוסמים קרינה אולטרה סגולה, חבישת כובע רחב שוליים ושהיה בצל ככל האפשר. אמצעי הגנה אלה חשובים גם למניעת הישנות פטריגיום לאחר ניתוח. כמו כן, מומלץ השימוש בציוד מגן לעיניים בסביבה חשופה למזהמים כימיים.
לאנשים בסיכון גבוה לפתח פטריגיום עקב היסטוריה משפחתית או עקב חשיפה ממושכת לקרינה אולטרה סגולה, מומלץ לקבל הדרכה בנוגע לשימוש במשקפיים חוסמי קרינה ובאמצעים אחרים להפחתת חשיפה עינית לאור אולטרה סגול.[14]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Alexander C et al, Pterygium: new insights into risk factors?, Annals of eye science 7, 12/15/2022 doi: 10.21037/aes-22-30
- ↑ Alvin L. Young, Di Cao, Wai Kit Chu, Tsz Kin Ng, Yolanda W. Y. Yip, Vishal Jhanji, Chi Pui Pang, The Evolving Story of Pterygium, Cornea 37 Suppl 1, 2018-11, עמ' S55–S57 doi: 10.1097/ICO.0000000000001744
- ↑ Pterygium (Surfer's Eye): Causes, Symptoms, and Treatment, WebMD (באנגלית)
- ↑ Ashish Gupta, Rajendra Prakash Maurya, Manisha, Syeed Mehbub Ul Kadir, Amit Patel, Asha Devi, Eshwari Patel, Shivangi Singh, Recent update on pterygium, IP International Journal of Ocular Oncology and Oculoplasty 8, 2025-07-21, עמ' 95–108 doi: 10.18231/j.ijooo.2022.022
- ↑ Pterygium (Surfer's Eye), Cleveland Clinic, 05/28/2024
- ↑ Slit Lamp Exam, Cleveland Clinic, 11/01/2022
- ↑ Bang Chen, Xin-Wen Fang, Mao-Nian Wu, Shao-Jun Zhu, Bo Zheng, Bang-Quan Liu, Tao Wu, Xiang-Qian Hong, Jian-Tao Wang, Wei-Hua Yang, Artificial intelligence assisted pterygium diagnosis: current status and perspectives, International Journal of Ophthalmology 16, 2023, עמ' 1386–1394 doi: 10.18240/ijo.2023.09.04
- ↑ T. J. Threlfall, D. R. English, Sun exposure and pterygium of the eye: a dose-response curve, American Journal of Ophthalmology 128, 1999-09, עמ' 280–287 doi: 10.1016/s0002-9394(99)00161-0
- ↑ K. Droutsas, W. Sekundo, [Epidemiology of pterygium. A review], Der Ophthalmologe: Zeitschrift Der Deutschen Ophthalmologischen Gesellschaft 107, 2010-06, עמ' 511–512, 514–516 doi: 10.1007/s00347-009-2101-3
- 1 2 Jerome P Fisher et al, Pterygium: Background, Pathophysiology, Epidemiology, 2026-02-12
- 1 2 3 Farhad Rezvan, Mehdi Khabazkhoob, Elham Hooshmand, Abbasali Yekta, Mohammad Saatchi, Hassan Hashemi, Prevalence and risk factors of pterygium: a systematic review and meta-analysis, Survey of Ophthalmology 63, 2018, עמ' 719–735 doi: 10.1016/j.survophthal.2018.03.001
- ↑ Sage Journals: Discover world-class research, Sage Journals (באנגלית)
- ↑ Jerome P Fisher, Pterygium Treatment & Management: Approach Considerations, Medical Care, Surgical Care, 2026-02-12
- ↑ Sanjay Kumar Singh, Pterygium: epidemiology prevention and treatment, Community Eye Health 30, 2017, עמ' S5–S6
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.