פטריות פסילוסיבין
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים בעייתיים לפעמים, צורך בהגהה ועריכה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים בעייתיים לפעמים, צורך בהגהה ועריכה. | |
פטריות פסילוסיבין הן קבוצת פטריות המכילות את החומרים הפסיכואקטיבים פסילוסיבין ופסילוסין, ולעיתים גם טריפטמינים פסיכואקטיביים אחרים. לפטריות פסילוסיבין ישנם מספר כינויים, שהנפוצים בהם הם: פטריות קסם, פטריות (Shrooms) או פטריות הזיה[1]. פטריות פסילוסיבין היו בשימוש בטקסים דתיים קדומים[2], והן מוזכרות באומנויות סלע על מגוון אבנים מתקופת האבן ברחבי אירופה ובאפריקה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסופר כרמן הילייר טען שההיסטוריה של פטריות ההזיה התחילה במזרח אפריקה עוד לפני כמיליון שנים. לדבריו, בתקופות עתיקות הרחיבו קופי האדם את התזונה שלהם מפירות ומחיות קטנות והוסיפו לה שורשים, פקעות ודגנים. הביולוג טרנס מק'קנה טוען שבזמן ההוא, קופי אדם קדמונים ליקטו פטריות פסילוסיבין בערבות האפריקאיות ואכלו אותן כחלק מהתזונה שלהם. הוא סבר שהפטריות שגדלו בתקופה ההיא בערבה האפריקאית היו מזן ה"פנאאולוס" ו"פסילוסיב קובנסיס" שהיא "פטריית הקסם" הנפוצה כיום.
ישנן מספר ראיות ארכאולוגיות לשימוש בפטריות בימי קדם, ביניהן ציורי סלע מ"טסילי אן אג'ר" (אתר פרה-היסטורי בצפון אפריקה המזוהה עם התרבות הקאפיסיאנית) אשר הוגדרו על ידי הסופר ג'ורג'יו סמוריני כמתארים את השימוש השמאני בפטריות פסילוסיבין. כמו כן, לזנים הלוצינוגניים של פטריית הפסילוסיב ישנה היסטוריה של שימוש בקרב הילידים של מרכז אמריקה לצורכי טקסים דתיים, לחיזוי העתיד ולריפוי, מהתקופה הפרה-קולומביאנית ועד היום. פסלים בצורת פטריות שנמצאו באתרים ארכאולוגיים מצביעים גם הם על כך שהשימוש הטקסי בפטריות הזיה הוא עתיק למדי.
מוטיבים של פטריות נמצאו בהריסות של מקדש שבט המאיה בגואטמלה. החוקרים נחלקים בשאלה, האם המוטיבים מסמלים שימוש בפטריות הזיה או שמדובר בצירוף מקרים בלבד. קונקרטי יותר הוא פסל במצבה במערב מקסיקו במדינת קולימה, המתאר פטרייה שמזכירה מאוד את פטריית "פסילוסיב מקסיקנה". פסילוסיב הלוצינוגנית ידועה לאצטקים כ"טאוננקטל" (בתרגום חופשי "הפטריה הקדושה", טאו=קדוש, ננקטל=פטריה), וישנם דיווחים כי שימשה בהכתרת שליט האצטקים "מוקטוזומה השני" בשנת 1502. אצטקים ומצטקים מתייחסים לפטריות פסילוסיבין כפטריות נעלות, כפטריות מקודשות וכפטריות נפלאות. ברנרדינו דה סהגון דיווח על שימוש טקסי בטאוננקטל בקרב האצטקים, כשטייל למרכז אמריקה בעקבות המשלחת של הרנאן קורטס.
אחרי הכיבוש הספרדי, יצאו קתולים מסיונרים כנגד "פולחן האלילים". כתוצאה מכך, הופסק במהירות השימוש בצמחים הלוצינוגניים לרבות בפטריות ההזיה, כמו מנהגים פרה-נוצריים אחרים. הספרדים האמינו שהשימוש בפטריות אפשר לאצטקים לתקשר עם שדים. כשניסו להפוך אנשים לקתולים, עודדו הספרדים לערוך את טקסי המיסה ולחם הקודש הנוצריים ודיכאו באכזריות את השימוש בטאוננקטל. על אף ההיסטוריה הזאת, עדיין, במקומות מסוימים בעולם, נותר השימוש בטאוננקטל.
האזכור הראשון של פטריות הלוצינוגניות בספרות הרפואה המערבית מופיע ב"London Medical and Physical Journal" ב-1799: אדם שהגיש פטריות "פסילוסיב סמילנסיטה", שאסף בגרין פארק בלונדון, בארוחת בוקר שערך עם משפחתו. הרופא שטיפל בהם תיאר לאחר מכן כיצד נתקף הילד הצעיר התקפי צחוק מוגזמים ולא נרגע גם אחרי שהוריו ניסו לרסן אותו.
מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1955 הפכו ולנטינה ור. גורדון ואסון לאנשים המערביים הראשונים שלקחו חלק פעיל בטקס פטריה אמיתי. הוואסונים עשו הרבה כדי לפרסם את ההתנסות שלהם ואפילו פרסמו כתבה על כך ב-Life ב-1957. ב-1956 הגדיר רוג'ר היים את הפטריה ההלוצינוגנית שהביאו הואסונים ממקסיקו כפסילוסיב וב-1958 הגדיר אלברט הופמן לראשונה את הפסילוסיבין ואת הפסילוסין כמרכיבים הפעילים בפטריות האלה.
בהשראת הכתבה של הואסונים במגזין Life, נסע טימותי לירי למקסיקו כדי לחוות פטריות הלוצינוגניות ישירות מהמקור. כאשר חזר להרווארד ב-1960, החלו הוא וריצ'רד אלפרט ב"פרויקט הפסילוסיבין של הרווארד", וקידמו מחקר פסיכולוגי ודתי של פסילוסיבין וסמים הלוצינוגניים אחרים. אחרי שלירי ואלפרט הושעו בהרווארד ב-1963, הם מיקדו את עבודתם בהבאת החוויה הפסיכדלית לתרבות ההיפית המרדנית שהתפתחה באותה תקופה.
ההתעסקות הרבה באנתאוגנים על ידי ואסון, לירי, טרנס מק'קיין, רוברט אנטון וילסון ואחרים, הובילה להתפוצצות בשימוש בפסילוסיב הלוצינוגני ברחבי העולם. בתחילת שנות ה-70, החלו לחקור מספר זנים של פסילוסיב פסיכואקטיבי מצפון אמריקה, אירופה ואסיה. הן תוארו והוגדרו והחלו להיאסף באופן נרחב. גם ספרים המתארים שיטות לגידול "פסילוסיב קובנסיס" בכמויות גדולות פורסמו באותה תקופה. הנגישות הקלה יחסית לפסילוסיב הלוצינוגני שנאסף מהטבע ושיטות הגידול והטיפוח שלו הפכו אותו לסם ההלוצינוגני הנפוץ ביותר.
כיום, מספר קבוצות ספרדיות ממרכז מקסיקו עד אוקסקה כמו המיקסטקים, מצטקים, זפוטקים ואחרים משתמשות בפטריות הלוצינוגניות. גם שמאנים משבט המאיה בכפרים באזור צ'יאפה של מקסיקו, כמו סאן חואן דה מנצ'ולה, נותנים לעיתים פטריות כטיפול להפרעות נפשיות ופסיכולוגיות.
ההשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטריות פסילוסיבין אינן ממכרות. כמו כן, הן מביאות לעליה בסבילות אליהן לטווח קצר בקרב המשתמשים בהן. פטריות רעילות (לעיתים קטלניות) הנאספות בטבע עשויות להיראות כמו פטריות פסילוסיבין, אך פטריות פסילוסיבין אמיתיות הן לא רעילות כלל, ודורגו כרעילות פחות מאספירין. כאשר אוכלים פסילוסיבין, הוא הופך בגוף לפסילוסין שהוא בעצם החומר האחראי לתופעות ההלוצינוגניות.
כמו עם חומרים פסיכדליים רבים, השפעת פטריות פסיכדליות היא סובייקטיבית, ועשויה להשתנות בין משתמש למשתמש. שינוי מצב התודעה על ידי פטריות המכילות פסילוסיבין נמשך בדרך כלל בין 3 ל-8 שעות, בהתאם לגודל המנה, לשיטת ההכנה, ולחילוף החומרים של האדם הצורך אותן. ההשפעה עשויה לתת תחושה כאילו נמשכה זמן רב יותר ממה שנמשכה בפועל בעקבות השפעת הפסילוסיבין על תפיסת הזמן.
פיזית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם לכמות הפטריות שנאכלו, יכולות להופיע תגובות פיזיות רבות: איבוד תיאבון, תחושת קור עז, עליה בדופק, חוסר תחושה בפה ותווי הפנים הקרובים, בחילה, עליה בלחץ הדם, עייפות בגפיים (דבר המקשה על ניידות), רפיון שרירים, פיהוקים, נפיחות בפנים ואישונים מורחבים.
תחושתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שינויים בחושי השמיעה, הראיה והמישוש מתחילים להיות מורגשים בגוף המשתמש לאחר עשר דקות עד שעה אחרי האכילה. השינויים הוויזואליים כוללים העצמת צבעים והניגודיות שלהם, מראה אור מוזר (כמו אורות מסביב למקורות אור למשל), עליה בחדות הראיה, משטחים שנראים כגליים, שמנצנצים או שנושמים; מראות בעיניים פתוחות וסגורות של צורות גאומטריות ותמונות, חפצים מעוותים, או מחליפים צבעים חזקים. תחושת התמזגות עם הסביבה וראיית שובל אחרי חפצים זזים. צלילים נשמעים בבהירות רבה יותר; מוזיקה, למשל, מקבלת עומק חדש. יש משתמשים המדווחים על סינסתזיה, כאשר אדם רואה צליל מסוים כצבע. במספר לא ידוע של מקרים, שינויים אלה עלולים להפוך לארוכי טווח או קבועים אצל המשתמש, מצב הנקרא HPPD[3][4].
רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו חומרים פסיכדליים אחרים, החוויה באכילת פטריה (המכונה פעמים רבות "טריפ") מושפעת מאוד מהמצב הפסיכולוגי שבו נמצא האדם, מהציפיות שלו מהחוויה ומהסביבה שבה הוא נמצא. סביבה שלילית עלולה להביא ל"טריפ רע", בעוד שסביבה נוחה ומוכרת תביא ברוב המקרים לחוויה חיובית.
ב-2006 מימנה ממשלת ארצות הברית מחקר שבוצע באוניברסיטת ג'ונס הופקינס המובילה בתחומי מחקר רפואי, לימודי רפואה ומדעים לצורך חקר ההשפעות הרוחניות של פטריות פסילוסיבין. המחקר כלל 36 בוגרי קולג', שמעולם לא התנסו בפסילוסיבין, או השתמשו בסמים כלשהם, ושהם בעלי התעניינות ברוחניות ומדת. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 46. החוקרים עקבו מקרוב אחר המשתתפים במקטעים של 8 שעות במעבדה כאשר היו בהשפעת פטריות פסילוסיבין. שליש מהמשתתפים דיווחו כי תחת ההשפעה הם חוו את הרגע הרוחני ביותר בחייהם אי פעם, ושני שלישים דיווחו כי זה היה בין 5 החוויות הרוחניות ביותר בחייהם. חודשיים אחרי המחקר, 79% מהמשתתפים דיווחו על עליה ברמת החיים והסיפוק שלהם מדברים; חברים וקרובי משפחה שלהם אישרו זאת. למרות תנאי המעבדה שנועדו למנוע תגובות שליליות, 22% מהמשתתפים (8 מתוך 36) חוו רגשות פחד ופראנויה, אשר "טופלו מיידית על ידי הרגעת המשתתף"[5]. המעקב על אותם משתתפים בניסוי המקורי נערך לאחר 14 חודשים. נמצא כי לא היו עליהם השפעות שליליות לטווח הארוך. המשתתפים בניסוי טענו כי הייתה זאת החוויה המיסטית המשמעותית בחייהם, והיא בעלת השפעה חיובית מתמשכת. כך סברו גם האנשים בסביבתם: בני משפחתם, חבריהם ובני זוגם שתוחקרו גם הם[6].
שימוש ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים עלו בקשות למחקר רפואי של שימוש בפטריות פסילוסיבין או בפסילוסיבין סינתטי כדי להביא לשיפור בטיפול במצבים מנטליים שונים, כמו כאבי ראש כרוניים. קיימות מספר עדויות שלפיהם פטריות פסילוסיבין מביאות להקלה מיידית ב-OCD ובדיכאון קליני הקשור ב-OCD (שתיהן בעיות נפוצות מאוד)[7], הקלה שנשארת לחודשים אחרי טיפול אחד, בהשוואה לתרופות הקיימות שיעילות רק באופן חלקי ובעלות תופעות לוואי רבות. מחקר חדש מתנהל כיום במרכז למחקר רפואי הופקינס על התרומה של פטריות אלו לחולי סרטן בשלב הסופי לחייהם.
כיום מתקיימים מחקרים נוספים בעולם על שימוש בפסילוסיבין לצורכי גמילה מאלכוהול, מעישון סיגריות ומסמים.
ישנם שימושים בפטריות האלו כמחזקות מערכת החיסון ותפקוד מערכת העצבים.
באוגוסט 2018 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לקיים ניסוי קליני המלווה בפסילוסיבין לטיפול בדיכאון עמיד[8].
מינון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המינון בפטריות המכילות פסילוסיבין תלוי בעוצמה של הפטריות (כמות הפסילוסיבין והפסילוסין שמכילה הפטריה), שמשתנה באופן משמעותי בין הזנים של הפטריות וגם בין פטריות מאותו הזן, אך לרוב היא ניתנת למדידה; 0.5%-2% ממשקל הפטריה המיובשת. המנה האופיינית לזן הנפוץ יחסית, פסילוסיב קובנסיס, היא בין 1 ל-2.5 גרם, כאשר בין 2.5 ל-5 גרם פטריות מיובשות נחשבת למנה חזקה. מעל 5 גרם של פטריות מיובשות נחשב למנה עוצמתית.
חוקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסילוסיבין והפסילוסין נרשמו כסמים בנספח בוועידת החומרים הפסיכו-טרופיים של האומות המאוחדות (UN) בשנת 1971. הסמים המצוינים בנספח הם כאלה שזוהה אצלם פוטנציאל גבוה לשימוש לרעה ואינם בעלי שימוש רפואי מוכר. עם זאת, פטריות הפסילוסיבין עצמן אינן רשומות בפקודת הסמים.
הפטריות חוקיות באיחוד האירופי ומותר סחר וגידול מפוקח, TL יש איסור על מיצוי החומר פסילוסיבין, אבל פסילוסין נשאר חוקי.
הפטריות נמכרות באיחוד האירופי, גם פטריית טראפלס (חלק מהפטריה שצומח מתחת לאדמה כאשר הפטריה לא מסוגלת לגדול מעל האדמה).
פטריות פסילוסיבין ווסתו או נאסרו במדינות רבות, ושימוש בהן במדינות האלה הוא לא חוקי וגורר לענישה. האיסור על פטריות פסילוסיבין עורר ביקורת רבה מכיוון שהפטריות נחשבות לסם לא ממכר, עם סיכוי נמוך לשימוש לרעה ורעילות נמוכה.
פטריות קסם טריות נשארו חוקיות במדינות מסוימות כמו ספרד ואוסטריה. ב-29 בנובמבר 2008, הודיעה הולנד על איסור עיבוד ושימוש בפטריות המכילות פסילוסיבין. איסור זה אינו תקף כלפי הטראפלס, שנכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2008. הנהגת האיסור באנגליה ב-2005 הביאה לביקורת רבה, אך האיסור נכנס לתוקף במהירות בסוף הקדנציה של הפרלמנט שכיהן בשנים 2001–2005. לפני 2005 נמכרו פטריות פסילוסיבין בחנויות רבות ובאתרים באינטרנט בבריטניה.
בארצות הברית, בית המשפט בניו מקסיקו קבע ב-14 ביוני 2005 שגידול פטריות פסילוסיבין לשימוש עצמי לא ייחשב כ"גידול לצורכי סחר". אך זה עדיין נחשב לא חוקי מבחינה פדרלית.
בשנת 2018 חקר מנהל המזון והתרופות האמריקאי את השימוש בפטריות פסילוסיבין לשימושים רפואיים[9].
במאי 2019 אושרה בעיר דנוור הצעת חוק לאי-הפללה של משתמשי פטריות פסילוסיבין[10]. ביוני 2019 אושרה בעיר אוקלנד (קליפורניה) הצעת חוק דומה.
החומר פסילוציבין אסור לשימוש על פי החוק בפורטוגל ובהודו, אך שימוש אישי בפטריות פסילוסיבין נחשב חוקי במדינות אלה.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסילוסין ופסילוסיבין אסורים על פי חוק לפי "פקודת הסמים המסוכנים"[11], אך למרות זאת, הפטריות עצמן אינן נכללות בפקודה זאת. משמעות הדבר היא שאין איסור מפורש לשימוש, להחזקה, לגידול ולסחר בפטריות עצמן, אך ישנו איסור על מיצוי החומרים, השימוש, הסחר, והחזקה בהם[12].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פקודת הסמים המסוכנים - עמוד 18 סעיפים 12,13- פסילוציבין, פסילוצין
- עידו הרטוגזון, להתמסטל מפטריות ההזיה באמסטרדם בפעם האחרונה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2008
- פטריות הזיה יעשו אותך מאושר?, באתר BEOK, 26 באוגוסט 2006
- רויטרס, מי צריך פרוזק כשיש פטריות הזיה?, באתר וואלה!, 3 ביולי 2008
- שמעון איפרגן, הפטרייה שלכם חזרה, באתר מאקו, 28 ביולי 2014
- שחר שילוח, סלט פטריות, באתר nrg, 17 ביולי 2006
הארון סאדיכ, מחקר חדש מראה כי שימוש בפטריות הזיה מצליח "לאתחל" חלקים במוח הקשורים לדיכאון, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2017- ד"ר עידו מגן, פטריות הזיה נגד דיכאון, באתר מכון דוידסון, 1 בנובמבר 2017
- שימוש באקסטזי ובפטריות הזייה: האם רפואת הנפש עוברת מהפכה?, באתר החדשות 13, 2 בפברואר 2019
- Psilocybin – פסילוסיבין, באתר "מחקר וריפוי פסיכדלי בישראל"
- Psilocybin & Psilocin, Erowid.com
- הסבר בעברית על פטריות הזיה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kuhn, Cynthia., Buzzed : the straight facts about the most used and abused drugs from alcohol to ecstasy, 2nd ed, New York: W.W. Norton, 2003
- ^ Gastón Guzmán, Hallucinogenic Mushrooms in Mexico: An Overview, Economic Botany 62, 2008-10-23, עמ' 404–412 doi: 10.1007/s12231-008-9033-8
- ^ J Halpern, Hallucinogen persisting perception disorder: what do we know after 50 years?, Drug and Alcohol Dependence 69, 2003-03-01, עמ' 109–119 doi: 10.1016/S0376-8716(02)00306-X
- ^ Marie-Laure Espiard, Laurent Lecardeur, Pascale Abadie, Isabelle Halbecq, Hallucinogen persisting perception disorder after psilocybin consumption: a case study, European Psychiatry: The Journal of the Association of European Psychiatrists 20, 2005-8, עמ' 458–460 doi: 10.1016/j.eurpsy.2005.04.008
- ^ "Griffiths, R.R., Richards, W.A., McCann, U., & Jesse, R. Psilocybin can occasion mystical experiences having substantial and sustained personal meaning and spiritual significance" (PDF). Psychopharmacology 187(3):268-283. באוגוסט 2006. נבדק ב-2008-09-25.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Griffiths, R.R., Johnson, M.W., Richards, W.A., McCann, U., & Richards, B.D. Mystical-type experiences occasioned by psilocybin mediate the attribution of personal meaning and spiritual significance 14 months later" (PDF). Journal of Psychopharmacology 22(6), 621-632. ביולי 2008. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2009-11-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sam Wong, Magic mushrooms' effects illuminated in brain imaging studies, Imperial College London, January 24, 2012
- ^ Kevin Kunzmann, FDA Approves Landmark Psilocybin Trial for Treatment-Resistant Depression, mdmag.com, אוגוסט 24, 2018
- ^ Natalie Rahhal, FDA approves first US trial on magic mushrooms as depression treatment run by Peter Thiel-backed start-up, Daily Mail, August 24, 2018
- ^ תושבי דנוור הצביעו בעד אי-הפללה של פטריות פסיכדליות, באתר "הקליידסקופ", 11 במאי 2019
- ^ משרד הבריאות, פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1, סימן ב' סעיפים 12–13, עמ' 38
- ^ שמעון איפרגן, הפטרייה שלכם חזרה, באתר מאקו, 28 ביולי 2014
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.