פטריות פסילוסיבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוחים בעייתיים לפעמים, צורך בהגהה ועריכה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פטריות פסילוסיב סמילנסיטה

פטריות פסילוסיבין הן פטריות מסוג פסילוסיב המכילות את המרכיבים הפסיכואקטיבים פסילוסיבין ופסילוסין, ולעיתים גם טריפטמינים פסיכואקטיביים אחרים. לפטריות פסילוסיבין יש מספר כינויים, הנפוצים בהם הם: פטריות קסם, פטריות (Shrooms) או פטריות הזיה.[1] פטריות פסילוסיבין היו בשימוש בטקסיים דתיים קדומים[2], ומוזכרים באומנויות סלע על מגוון אבנים מתקופת האבן ברחבי אירופה ובאפריקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר כרמן הילייר טען שההיסטוריה של פטריות הזיה התחילה במזרח אפריקה עוד לפני כמיליון שנים, ולפיו בתקופות עתיקות הרחיבו קופי האדם את התזונה שלהם מפירות וחיות קטנות והוסיפו שורשים, פקעות ודגנים. הביולוג טרנס מק'קנה טוען שבזמן ההוא, קופי אדם קדמונים ליקטו פטריות פסילוסיבין בערבות האפריקאיות ואכלו אותן כחלק מהתזונה שלהם. הוא סבר שהפטריות שגדלו בתקופה ההיא בערבה האפריקאית היו מזן ה"פנאאולוס" ו"פסילוסיב קובנסיס", שהיא "פטריית הקסם" הנפוצה כיום.

אבנים פרה-קולומביאניות המתארות פטריות

ישנן מספר ראיות ארכאולוגיות לשימוש בפטריות בזמנים עתיקים, ביניהן ציורי סלע מ"טסילי אן אג'ר" (אתר פרה-היסטורי בצפון אפריקה המזוהה עם התרבות הקאפיסיאנית) אשר הוגדרו על ידי הסופר ג'ורג'יו סמוריני כמתארים את השימוש השמאני בפטריות פסילוסיבין. כמו כן, לזנים הלוצינוגניים של פסילוסיב ישנה היסטוריה של שימוש בקרב הילידים של מסואמריקה לצורכי טקסים דתיים, חיזוי העתיד וריפוי, מהתקופה הפרה-קולומביאנית ועד היום. פסלים בצורת פטריות שנמצאו באתרים ארכאולוגיים מצביעים גם הם על כך ששימוש טקסי בפטריות הזיה הוא עתיק למדי. מוטיבים של פטריות נמצאו בהריסות של מקדש שבט המאיה בגואטמלה, וישנם חילוקי דעות האם המוטיבים מתכוונים לשימוש בפטריות הזיה או שיש לצורת הפטריה סימול אחר וזהו צירוף מקרים. קונקרטי יותר הוא פסל המתאר פטריה שמאוד מזכירה את "פסילוסיב מקסיקנה" שנמצא במצבה במערב מקסיקו במדינת קולימה. פסילוסיב הלוצינוגנית ידועה לאצטקים כ"טאוננקטל" (בתרגום חופשי "הפטריה הקדושה", טאו=קדוש, ננקטל=פטריה) וישנם דיווחים שאומרים שהיא שמשה בהכתרת שליט האצטקים "מוקטוזומה השני" ב-1502. אצטקים ומצטקים מתייחסים לפטריות פסילוסיבין כפטריות נעלות, פטריות מקודשות ופטריות נפלאות. ברנרדינו דה סהגון דיווח על שימוש טקסי בטאוננקטל בקרב האצטקים, כשטייל למרכז אמריקה אחרי המשלחת של הרנן קורטז.

אחרי הכיבוש הספרדי, קתולים מסיונרים יצאו נגד "פולחן האלילים", כתוצאה מכך השימוש בצמחים הלוצינוגניים לרבות פטריות ההזיה, כמו מנהגים פרה-נוצריים אחרים, הופסק במהירות. הספרדים האמינו שהשימוש בפטריות אפשר לאצטקים לתקשר עם שדים. כשניסו להפוך אנשים לקתולים, עודדו הספרדים לעריכת טקסי המיסה ולחם הקודש הנוצריים במקום השימוש בטאוננקטל. על אף ההיסטוריה הזאת, עדיין נשאר השימוש בטאוננקטל במקומות מסוימים בעולם.

האזכור הראשון של פטריות הלוצינוגניות בספרות הרפואה המערבית מופיע ב"London Medical and Physical Journal" ב-1799: אדם שהגיש פטריות "פסילוסיב סמילנסיטה", שאסף בגרין פארק בלונדון, בארוחת בוקר שערך עם משפחתו. הרופא שטיפל בהם תיאר לאחר מכן איך שהילד הצעיר נתקף התקפי צחוק מוגזמים ולא נרגע גם אחרי שהוריו ניסו לרסן אותו.

מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1955 ולנטינה ור. גורדון ואסון הפכו למערביים הראשונים שלקחו חלק פעיל בטקס פטריה אמיתי. הואסונים עשו הרבה כדי לפרסם את שגילו ואפילו פרסמו כתבה על ההתנסות שלהם ב- Life ב-1957. ב-1956 הגדיר רוג'ר היים את הפטריה ההלוצינוגנית שהביאו הואסונים ממקסיקו כפסילוסיב וב-1958, אלברט הופמן הגדיר לראשונה את הפסילוסיבין והפסילוסין כמרכיבים הפעילים בפטריות האלה.

בהשראת הכתבה של הואסונים במגזין Life, נסע טימותי לירי למקסיקו כדי לחוות פטריות הלוצינוגניות ישירות מהמקור. כאשר חזר להרווארד ב-1960, הוא וריצ'רד אלפרט התחילו את "פרויקט הפסילוסיבין של הרווארד", וקידמו מחקר פסיכולוגי ודתי של פסילוסיבין וסמים הלוצינוגניים אחרים. אחרי שלירי ואלפרט הושעו בהרווארד ב-1963, הם מיקדו את עבודתם בהבאת החוויה הפסיכדלית לתרבות ההיפית המרדנית שהתפתחה באותה תקופה.

ההתעסקות הרבה באנתאוגנים על ידי ואסון, לירי, טרנס מק'קיין, רוברט אנטון וילסון ואחרים, הובילה להתפוצצות בשימוש בפסילוסיב הלוצינוגני ברחבי העולם. בתחילת שנות ה-70, מספר זנים של פסילוסיב פסיכואקטיבי מצפון אמריקה, אירופה ואסיה, תוארו והוגדרו והחלו להיאסף באופן נרחב. ספרים המתארים שיטות לגידול "פסילוסיב קובנסיס" בכמויות גדולות פורסמו באותה תקופה. הנגישות הקלה יחסית לפסילוסיב הלוצינוגני מהטבע ושיטות הגידול והטיפוח שלו, הפכו אותו לסם ההלוצינוגני הנפוץ ביותר.

כיום, שימוש בפטריות הלוצינוגניות דווח בקרב מספר קבוצות ספרדיות ממרכז מקסיקו עד אוקסקה כמו המיקסטקים, מצטקים, זפוטקים ואחרים. שמאנים משבט המאיה בכפרים באזור צ'יאפה של מקסיקו, כמו סאן חואן דה מנצ'ולה, נותנים לעיתים פטריות כטיפול להפרעות נפשיות ופסיכולוגיות.

ההשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הסיכונים, פטריות עושות הרבה פחות נזק בממלכה המאוחדת מאשר חומרים פסיכואקטיבים אחרים.

פטריות פסילוסיבין אינן ממכרות, כמו כן, הן מביאות לעליה בסבילות אליהן לטווח קצר בקרב המשתמשים בהן. פטריות רעילות (לעיתים קטלניות) הנאספות בטבע עשויות להיראות כמו פטריות פסילוסיבין, אך פטריות פסילוסיבין אמיתיות הן לא רעילות כלל, ודורגו כפחות רעילות מאספירין. כאשר אוכלים פסילוסיבין הוא הופך בגוף לפסילוסין שהוא בעצם החומר האחראי לתופעות ההלוצינוגניות.

כמו עם פסיכדליים רבים, השפעת פטריות פסיכדליות היא סובייקטיבית ועשויה להשתנות בין משתמש למשתמש. שינוי מצב התודעה על ידי פטריות המכילות פסילוסיבין נמשך בדרך כלל בין 3 ל-8 שעות, בהתאם לגודל המנה, שיטת ההכנה, וחילוף החומרים של האדם הצורך אותן. ההשפעה עשויה להיראות כאילו נמשכה זמן רב יותר ממה שנמשכה בפועל בעקבות השפעת הפסילוסיבין על תפיסת הזמן.

פיזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלוי בכמות הפטריות שנאכלו, יכולות להופיע תגובות פיזיות רבות: איבוד תיאבון, תחושת קור עז, עליה בדופק, חוסר תחושה בפה ותווי הפנים הקרובים, בחילה, עליה בלחץ הדם, עייפות בגפיים (דבר המקשה על ניידות), רפיון שרירים, פיהוקים, נפיחות בפנים ואישונים מורחבים.

תחושתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים בחושי השמיעה, הראיה והמישוש מורגשים אחרי עשר דקות – שעה אחרי האכילה. השינויים הוויזואליים כוללים העצמת צבעים והניגודיות שלהם, מראה אור מוזר (כמו אאורות מסביב למקורות אור למשל), עליה בחדות הראיה, משטחים נראים כגליים, מנצנצים או נושמים; מראות בעיניים פתוחות וסגורות של צורות גאומטריות ותמונות, חפצים מעוותים, או מחליפים צבעים חזקים. תחושת התמזגות עם הסביבה וראיית שובל אחרי חפצים זזים. צלילים נשמעים בבהירות רבה יותר; מוזיקה, למשל, מקבלת עומק חדש. יש משתמשים המדווחים על סינסתזיה, כאשר אדם רואה צליל מסוים כצבע. בשיעור לא ידוע של מקרים, שינויים אלה עלולים להפוך לארוכי טווח או קבועים, מצב הנקרא HPPD[3][4].

גרף המתאר את זמן ההשפעה והעוצמה של פסילוסיבין

רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו חומרים פסיכדלים אחרים, החוויה (נקרא גם "הטריפ") מושפע מאוד מהמצב הפסיכולוגי שבו נמצא האדם, הציפיות שלו מהחוויה וכמובן הסביבה שבה הוא נמצא (Set and Setting). סביבה שלילית עלולה להביא ל"טריפ רע", בעוד שסביבה נוחה ומוכרת תביא ברוב המקרים לחוויה חיובית.

ב-2006 מימנה ממשלת ארצות הברית מחקר שבוצע באוניברסיטת ג'ונס הופקינס המובילה בתחומי מחקר רפואי, לימודי רפואה ומדעים לצורך חקר ההשפעות הרוחניות של פטריות פסילוסיבין. המחקר כלל 36 בוגרי קולג', שמעולם לא התנסו בפסילוסיבין, או השתמשו בסמים כלשהם, ושהם בעלי התעניינות ברוחניות ודת. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 46. עקבו מקרוב אחר המשתתפים במקטעים של 8 שעות במעבדה כאשר היו בהשפעת פטריות פסילוסיבין. שליש מהמשתתפים דיווחו כי תחת ההשפעה הם חוו את הרגע הרוחני ביותר בחייהם אי פעם, ושני שלישים דיווחו כי זה היה בין 5 החוויות הרוחניות ביותר בחייהם. חודשיים אחרי המחקר, 79% מהמשתתפים דיווחו על עליה ברמת החיים והסיפוק שלהם מדברים; חברים וקרובי משפחה שלהם אישרו זאת. למרות תנאי המעבדה שנועדו למנוע תגובות שליליות, 22% מהמשתתפים (8 מתוך 36) חוו רגשות פחד ופראנויה, אשר "טופלו מיידית על ידי הרגעת המשתתף"[5]. המעקב על אותם משתתפים בניסוי המקורי נערך לאחר 14 חודשים ונמצא כי לא היו השפעות שליליות לטווח הארוך והמשתתפים טוענים כי זאת הייתה החוויה המיסטית המשמעותית בחייהם ובעלת השפעה חיובית מתמשכת שתוארה על ידם וכמו כן על ידי בני משפחתם, חבריהם ובני זוגם שתוחקרו גם הם[6].

שימוש ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו בקשות למחקר רפואי של שימוש בפטריות פסילוסיבין או בפסילוסיבין סינתטי כדי להביא לשיפור בטיפול במצבים מנטאליים שונים, כמו כאבי ראש כרוניים. יש מספר תיאורים שלפיהם פטריות פסילוסיבין מביאות להקלה מיידית ב-OCD ובדיכאון קליני הקשור ב-[7]OCD (שתיהן בעיות נפוצות מאוד), הקלה שנשארת לחודשים אחרי טיפול אחד, בהשוואה לתרופות הקיימות שיעילות רק באופן חלקי ובעלות תופעות לוואי רבות. מחקר חדש מתנהל כיום במרכז למחקר רפואי הופקינס על התרומה של פטריות אלו לחולי סרטן.

ישנם שימושים בפטריות האלו כמחזקות מערכת החיסון ותפקוד מערכת העצבים.

באוגוסט 2018 מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר ניסוי קליני מלווה בפסילוסיבין לטיפול בדיכאון עמיד.[8]

מינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינון בפטריות המכילות פסילוסיבין תלוי בעוצמה של הפטריות (כמות הפסילוסיבין והפסילוסין שמכילה הפטריה), שמשתנה באופן משמעותי בין הזנים של הפטריות וגם בין פטריות מאותו הזן, אך לרוב היא ניתנת למדידה; 0.5%-2% ממשקל הפטריה המיובשת. המנה האופיינית לזן הנפוץ יחסית, פסילוסיב קובנסיס, היא בין 1 ל-2.5 גרם, כאשר בין 2.5 ל-5 גרם פטריות מיובשות נחשבת למנה חזקה. מעל 5 גרם של פטריות מיובשות נחשב למנה עוצמתית.

חוקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטריות פסילוסיבין מיובשות

הפסילוסיבין והפסילוסין נרשמו כסמים בנספח Iבוועידת החומרים הפסיכוטרופיים של האומות המאוחדות 1971. הסמים המצוינים בנספח I הם כאלה שזוהה אצלם פוטנציאל גבוה לשימוש לרעה ואינם בעלי שימוש רפואי מוכר. עם זאת, פטריות הפסילוסיבין עצמן אינן רשומות בפקודת הסמים.

הפטריות חוקיות באיחוד האירופי ומותר סחר וגידול מפוקח, יש איסור על מיצוי החומר פסילוסיבין, אבל פסילוסין נשאר חוקי.

הפטריות נמכרות באיחוד האירופי, גם טראפלס ( חלק מהפטריה שצומח מתחת לאדמה כאשר הפטריה לא מסוגלת לגדול מעל האדמה ).

ערכות גידול שונות נמכרות בצורה חוקית. [1]

פטריות פסילוסיבין ווסתו או נאסרו במדינות רבות, ושימוש בהן במדינות האלה הוא לא חוקי וגורר לענישה. האיסור על פטריות פסילוסיבין עורר ביקורת רבה מכיוון שהפטריות נחשבות לסם לא ממכר, עם סיכוי נמוך לשימוש לרעה, ורעילות נמוכה.

פטריות קסם טריות נשארו חוקיות במדינות מסוימות כמו ספרד ואוסטריה. ב-29 בנובמבר 2008, הודיעה הולנד על איסור עיבוד ושימוש בפטריות המכילות פסילוסיבין אך זה לא תקף כלפי הטראפלס, שנכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2008. הנהגת האיסור באנגליה ב-2005 הביאה לביקורת רבה אך האיסור נכנס לתוקף במהירות בסוף הקדנציה של הפרלמנט שכיהן בשנים 2001–2005. לפני 2005 נמכרו פטריות פסילוסיבין בחנויות רבות ובאתרים באינטרנט בבריטניה.

בארצות הברית, בית המשפט בניו מקסיקו קבע ב-14 ביוני 2005 שגידול פטריות פסילוסיבין לשימוש עצמי לא ייחשב כ"גידול לצורכי סחר". אך זה עדיין נחשב לא חוקי מבחינה פדרלית.

בימים אלו הרשות הפדרלית (Food and Drug administration) חוקרת שימוש בפטריות פסילוסיבין לשימושים רפואיים.[2]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסילוצין ופסילוציבין אסורים על פי חוק לפי "פקודת הסמים המסוכנים", אך למרות זאת הפטריות עצמן אינן נכללות בפקודה זאת. משמעות הדבר היא שאין איסור מפורש לשימוש, החזקה, גידול וסחר בפטריות עצמן, אך ישנו איסור על מיצוי החומרים, השימוש, הסחר, והחזקה בהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטריות פסילוסיבין בוויקישיתוף

רויטרס‏, מי צריך פרוזק כשיש פטריות הזיה?, באתר וואלה! NEWS‏, 3 ביולי 2008

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kuhn, Cynthia., Buzzed : the straight facts about the most used and abused drugs from alcohol to ecstasy, New York: W.W. Norton, 2nd ed, 2003
  2. ^ Gastón Guzmán, Hallucinogenic Mushrooms in Mexico: An Overview, Economic Botany, 62, 2008-10-23, עמ' 404–412 doi: 10.1007/s12231-008-9033-8
  3. ^ J Halpern, Hallucinogen persisting perception disorder: what do we know after 50 years?, Drug and Alcohol Dependence, 69, 2003-03-01, עמ' 109–119 doi: 10.1016/S0376-8716(02)00306-X
  4. ^ Marie-Laure Espiard, Laurent Lecardeur, Pascale Abadie, Isabelle Halbecq, Hallucinogen persisting perception disorder after psilocybin consumption: a case study, European Psychiatry: The Journal of the Association of European Psychiatrists, 20, 2005-8, עמ' 458–460 doi: 10.1016/j.eurpsy.2005.04.008
  5. ^ "Griffiths, R.R., Richards, W.A., McCann, U., & Jesse, R. Psilocybin can occasion mystical experiences having substantial and sustained personal meaning and spiritual significance." (PDF). Psychopharmacology 187(3):268-283. אוגוסט 2006. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2008. 
  6. ^ "Griffiths, R.R., Johnson, M.W., Richards, W.A., McCann, U., & Richards, B.D. Mystical-type experiences occasioned by psilocybin mediate the attribution of personal meaning and spiritual significance 14 months later." (PDF). Journal of Psychopharmacology 22(6), 621-632. יולי 2008. 
  7. ^ http://www3.imperial.ac.uk/newsandeventspggrp/imperialcollege/newssummary/news_24-1-2012-10-39-58
  8. ^ Kevin Kunzmann, FDA Approves Landmark Psilocybin Trial for Treatment-Resistant Depression, mdmag.com, ‏אוגוסט 24, 2018

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי