פטריות פסילוסיבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוחים בעייתיים לפעמים, צורך בהגהה ועריכה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פטריות פסילוסיבין (נקראות גם טאוננקטל) הן פטריות מסוג פסילוסיב המכילות את המרכיבים הפסיכואקטיבים פסילוסיבין ופסילוסין, ולעתים גם טריפטמינים פסיכואקטיביים אחרים. לפטריות פסילוסיבין יש מספר כינויים, הנפוצים בהם "פטריות קסם" או "פטריות" (Shrooms).

פטריות פסילוסיבין מיובשות

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר כרמן הילייר שיער שלפטריות הזיה יש היסטוריה שמתחילה עוד לפני כמיליון שנים, שהתחילה במזרח אפריקה. הוא העלה רעיון שעוד בתקופות עתיקות הרחיבו קופי האדם את התזונה שלהם מפירות וחיות קטנות והוסיפו שורשים, פקעות ודגנים. טרנס מק'קנה טוען שבזמן ההוא, קופי אדם קדמונים ליקטו פטריות פסילוסיבין בערבות האפריקאיות ואכלו אותן כחלק מהתזונה שלהם. הוא סבר שהפטריות שגדלו בתקופה ההיא בערבה האפריקאית היו מזן ה"פנאאולוס" ו"פסילוסיב קובנסיס", שהיא "פטריית קסם" נפוצה כיום.

תפוצת "פסילוסיב קובנסיס" ברחבי העולם

ישנן ראיות ארכאולוגיות לשימוש בפטריות בזמנים עתיקים. מספר ציורי סלע מ"טסילי אן אג'ר" (אתר פרה-היסטורי בצפון אפריקה המזוהה עם התרבות הקאפיסיאנית) הוגדרו על ידי הסופר ג'ורג'יו סמוריני כמתארים את השימוש השמאני בפטריות, כנראה פטריות פסילוסיבין. לזנים הלוצינוגניים של פסילוסיב יש היסטוריה של שימוש בקרב הילידים של מסואמריקה לצורכי טקסים דתיים, חיזוי העתיד וריפוי, מהתקופה הפרה-קולומביאנית ועד היום. פסלים בצורת פטריות שנמצאו באתרים ארכאולוגיים מצביעים גם הם על כך ששימוש טקסי בפטריות הזיה הוא עתיק למדי. מוטיבים של פטריות נמצאו בהריסות של מקדש שבט המאיה בגואטמלה, וישנם חילוקי דעות האם המוטיבים מתכוונים לשימוש בפטריות הזיה או שיש לצורת הפטריה סימול אחר וזהו צירוף מקרים. קונקרטי יותר הוא פסל המתאר פטריה שמאוד מזכירה את "פסילוסיב מקסיקנה" שנמצא במצבה במערב מקסיקו במדינת קולימה. פסילוסיב הלוצינוגנית ידועה לאצטקים כ"טאוננקטל" (בתרגום חופשי "הפטריה הקדושה", טאו=קדוש, ננקטל=פטריה) וישנם דיווחים שאומרים שהיא שמשה בהכתרת שליט האצטקים "מוקטוזומה השני" ב-1502. אצטקים ומצטקים מתייחסים לפטריות פסילוסיבין כפטריות נעלות, פטריות מקודשות ופטריות נפלאות. ברנרדינו דה סהגון דיווח על שימוש טקסי בטאוננקטל בקרב האצטקים, כשטייל למרכז אמריקה אחרי המשלחת של הרנן קורטז.

המבנה הכימי של פסילוסיבין

אחרי הכיבוש הספרדי, קתולים מסיונרים יצאו נגד "פולחן האלילים", כתוצאה מכך השימוש בצמחים הלוצינוגניים לרבות פטריות ההזיה, כמו מנהגים פרה-נוצריים אחרים, הופסק במהירות. הספרדים האמינו שהשימוש בפטריות אפשר לאצטקים לתקשר עם שדים. כשניסו להפוך אנשים לקתולים, עודדו הספרדים לעריכת טקסי המיסה ולחם הקודש הנוצריים במקום השימוש בטאוננקטל. על אף ההיסטוריה הזאת, עדיין נשאר השימוש בטאוננקטל במקומות מסוימים בעולם.

"פסילוסיב סמילנסיטה"

האזכור הראשון של פטריות הלוצינוגניות בספרות הרפואה המערבית מופיע ב"London Medical and Physical Journal" ב-1799: אדם שהגיש פטריות "פסילוסיב סמילנסיטה", שאסף בגרין פארק בלונדון, בארוחת בוקר שערך עם משפחתו. הרופא שטיפל בהם תיאר לאחר מכן איך שהילד הצעיר נתקף התקפי צחוק מוגזמים ולא נרגע גם אחרי שהוריו ניסו לרסן אותו.

מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1955 ולנטינה ור. גורדון ואסון הפכו למערביים הראשונים שלקחו חלק פעיל בטקס פטריה אמיתי. הואסונים עשו הרבה כדי לפרסם את שגילו ואפילו פרסמו כתבה על ההתנסות שלהם ב- Life ב-1957. ב-1956 הגדיר רוג'ר היים את הפטריה ההלוצינוגנית שהביאו הואסונים ממקסיקו כפסילוסיב וב-1958, אלברט הופמן הגדיר לראשונה את הפסילוסיבין והפסילוסין כמרכיבים הפעילים בפטריות האלה.

בהשראת הכתבה של הואסונים מ- Life, נסע טימותי לירי למקסיקו כדי לחוות פטריות הלוצינוגניות ישירות מהמקור. כאשר חזר להרווארד ב-1960, הוא וריצ'רד אלפרט התחילו את "פרויקט הפסילוסיבין של הרווארד", וקידמו מחקר פסיכולוגי ודתי של פסילוסיבין וסמים הלוצינוגניים אחרים. אחרי שלירי ואלפרט הושעו בהרווארד ב-1963, הם מיקדו את עבודתם בהבאת החוויה הפסיכדלית לתרבות ההיפית המרדנית שהתפתחה באותה תקופה.

ההתעסקות הרבה באנתאוגנים על ידי ואסון, לירי, טרנס מק'קיין, רוברט אנטון וילסון ואחרים, הובילה להתפוצצות בשימוש בפסילוסיב הלוצינוגני ברחבי העולם. בתחילת שנות ה-70, מספר זנים של פסילוסיב פסיכואקטיבי מצפון אמריקה, אירופה ואסיה, תוארו והוגדרו והחלו להיאסף באופן נרחב. ספרים המתארים שיטות לגידול "פסילוסיב קובנסיס" בכמויות גדולות פורסמו באותה תקופה. הנגישות הקלה יחסית לפסילוסיב הלוצינוגני מהטבע ושיטות הגידול והטיפוח שלו, הפכו אותו לסם ההלוצינוגני הנפוץ ביותר.

כיום, שימוש בפטריות הלוצינוגניות דווח בקרב מספר קבוצות ספרדיות ממרכז מקסיקו עד אוקסקה כמו המיקסטקים, מצטקים, זפוטקים ואחרים. שמאנים משבט המאיה בכפרים באזור צ'יאפה של מקסיקו, כמו סאן חואן דה מנצ'ולה, נותנים לעתים פטריות כטיפול להפרעות נפשיות ופסיכולוגיות. ככל הידוע כיום, אנשי שבט המאיה לא משתמשים בפטריות לצורכי הנאה.

ההשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטריות פסילוסיבין אינן ממכרות, כמו כן, הן מביאות לעליה בסבילות אליהן לטווח קצר בקרב המשתמשים בהן. פטריות רעילות (לעתים קטלניות) הנאספות בטבע עשויות להיראות כמו פטריות פסילוסיבין, אך פטריות פסילוסיבין אמיתיות הן לא רעילות כלל, ודורגו כפחות רעילות מאספירין. כאשר אוכלים פסילוסיבין הוא הופך בגוף לפסילוסין שהוא בעצם החומר האחראי לתופעות ההלוצינוגניות.

גרף המתאר את זמן ההשפעה והעוצמה של פסילוסיבין

כמו עם פסיכדליים רבים, השפעת פטריות פסיכדליות היא סובייקטיבית ועשויה להשתנות בין משתמש למשתמש. שינוי מצב התודעה על ידי פטריות המכילות פסילוסיבין נמשך בדרך כלל בין 3 ל-8 שעות, בהתאם לגודל המנה, שיטת ההכנה, וחילוף החומרים של האדם הצורך אותן. ההשפעה עשויה להיראות כאילו נמשכה זמן רב יותר ממה שנמשכה בפועל בעקבות השפעת הפסילוסיבין על תפיסת הזמן.

פיזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלוי בכמות הפטריות שנאכלו, יכולות להופיע תגובות פיזיות רבות: איבוד תיאבון, תחושת קור עז, עליה בדופק, חוסר תחושה בפה ותווי הפנים הקרובים, בחילה, עליה בלחץ הדם, עייפות בגפיים (דבר המקשה על ניידות), רפיון שרירים, פיהוקים, נפיחות בפנים ואישונים מורחבים.

תחושתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים בחושי השמיעה, הראיה והמישוש מורגשים אחרי עשר דקות – שעה אחרי האכילה. השינויים הוויזואליים כוללים העצמת צבעים והניגודיות שלהם, מראה אור מוזר (כמו אאורות מסביב למקורות אור למשל), עליה בחדות הראיה, משטחים נראים כגליים, מנצנצים או נושמים; מראות בעיניים פתוחות וסגורות של צורות גאומטריות ותמונות, חפצים מעוותים, או מחליפים צבעים חזקים. תחושת התמזגות עם הסביבה וראיית שובל אחרי חפצים זזים. צלילים נשמעים בבהירות רבה יותר; מוזיקה, למשל, מקבלת עומק חדש. יש משתמשים המדווחים על סינסתזיה, כאשר אדם רואה צליל מסוים כצבע.

רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו עם פסיכדליים רבים כמו LSD, החוויה, או "הטריפ", מושפע מאוד מהמצב הפסיכולוגי שבו נמצא האדם, הציפיות שלו מהחוויה וכמובן הסביבה שבה הוא נמצא (Set and Setting). סביבה שלילית עלולה להביא ל"טריפ רע", בעוד שסביבה נוחה ומוכרת תביא ברוב המקרים לחוויה חיובית.

ב-2006 מימנה ממשלת ארצות הברית מחקר שבוצע באוניברסיטת ג'ונס הופקינס המובילה בתחומי מחקר רפואי, לימודי רפואה ומדעים לצורך חקר ההשפעות הרוחניות של פטריות פסילוסיבין. המחקר כלל 36 בוגרי קולג', שמעולם לא התנסו בפסילוסיבין, או השתמשו בסמים כלשהם, ושהם בעלי התעניינות ברוחניות ודת. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 46. עקבו מקרוב אחר המשתתפים במקטעים של 8 שעות במעבדה כאשר היו בהשפעת פטריות פסילוסיבין. שליש מהמשתתפים דיווחו כי תחת ההשפעה הם חוו את הרגע הרוחני ביותר בחייהם אי פעם, ושני שליש דיווחו כי זה היה בין 5 החוויות הרוחניות ביותר בחייהם. חודשיים אחרי המחקר, 79% מהמשתתפים דיווחו על עליה ברמת החיים והסיפוק שלהם מדברים; חברים וקרובי משפחה שלהם אישרו זאת. למרות תנאי המעבדה שנועדו למנוע תגובות שליליות, 22% מהמשתתפים (8 מתוך 36) חוו פחד, חלקם מלווה בפראנויה. בכל אופן, דווח כי כל רגעי הפחד האלה "טופלו מיידית על ידי הרגעת המשתתף"[1]. מעקב נערך לאחר 14 חודשים על אותם משתתפים בניסוי המקורי ונמצא כי לא היו השפעות שליליות לטווח הארוך והמשתתפים טוענים כי זאת הייתה החוויה המיסטית המשמעותית בחייהם ובעלת השפעה חיובית מתמשכת שתוארה על ידם וכמו כן על ידי בני משפחתם, חבריהם ובני זוגם שתוחקרו גם הם[2].

שימוש ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פסילוסיב וילריליה", מקסיקו

היו בקשות למחקר רפואי של שימוש בפטריות פסילוסיבין או בפסילוסיבין סינתטי כדי להביא לשיפור בטיפול במצבים מנטאליים שונים, כמו כאבי ראש כרוניים. יש מספר תיאורים שלפיהם פטריות פסילוסיבין מביאות להקלה מיידית ב-OCD ובדיכאון קליני הקשור ב-‏[3]OCD (שתיהן בעיות נפוצות מאוד), הקלה שנשארת לחודשים אחרי טיפול אחד, בהשוואה לתרופות הקיימות שיעילות רק באופן חלקי ובעלות תופעות לוואי רבות. מחקר חדש מתנהל כיום במרכז למחקר רפואי הופקינס על התרומה של פטריות אלו לחולי סרטן.

מינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פסילוסיב טמפננסיס"

המינון בפטריות המכילות פסילוסיבין תלוי בעוצמה של הפטריות (כמות הפסילוסיבין והפסילוסין שמכילה הפטריה), שמשתנה באופן משמעותי בין הזנים של הפטריות וגם בין פטריות מאותו הזן, אך לרוב היא ניתנת למדידה; 0.5%-2% ממשקל הפטריה המיובשת. המנה האופיינית לזן הנפוץ יחסית, פסילוסיב קובנסיס, היא בין 1 ל-2.5 גרם, כאשר בין 2.5 ל-5 גרם פטריות מיובשות נחשבת למנה חזקה. מעל 5 גרם של פטריות מיובשות נחשב למנה עוצמתית.

חוקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסילוסיבין והפסילוסין נרשמו כסמים בנספח I בוועידת החומרים הפסיכוטרופיים של האומות המאוחדות 1971. הסמים המצוינים בנספח I הם כאלה שזוהה אצלם פוטנציאל גבוה לשימוש לרעה ואינם בעלי שימוש רפואי מוכר. עם זאת, פטריות הפסילוסיבין עצמן אינן רשומות בפקודת הסמים.

פטריות פסילוסיבין ווסתו או נאסרו במדינות רבות, ושימוש בהן במדינות האלה הוא לא חוקי וגורר לענישה. האיסור על פטריות פסילוסיבין עורר ביקורת רבה מכיוון שהפטריות נחשבות לסם לא ממכר, עם סיכוי נמוך לשימוש לרעה, ורעילות נמוכה.

פטריות קסם טריות נשארו חוקיות במדינות מסוימות כמו ספרד ואוסטריה. ב-29 בנובמבר 2008, הודיעה הולנד על איסור עיבוד ושימוש בפטריות המכילות פסילוסיבין, שנכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2008. הנהגת האיסור באנגליה ב-2005 הביאה לביקורת רבה אך האיסור נכנס לתוקף במהירות בסוף הקדנציה של הפרלמנט שכיהן בשנים 2001-2005. לפני 2005 נמכרו פטריות פסילוסיבין בחנויות רבות ובאתרים באינטרנט בבריטניה.

בארצות הברית, בית המשפט בניו מקסיקו קבע ב-14 ביוני 2005 שגידול פטריות פסילוסיבין לשימוש עצמי לא ייחשב כ"גידול לצורכי סחר". אך זה עדיין נחשב לא חוקי מבחינה פדראלית.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסילוצין PSILOCINUM

פסילוציבין PSILOCYBINUM

החומרים הללו אסורים על פי חוק לפי "פקודת הסמים המסוכנים", אך למרות זאת הפטריות עצמן אינן נכללות בפקודה זאת. כלומר אין איסור מפורש לשימוש, החזקה, גידול וסחר בפטריות עצמן אך חל איסור מפורש על מיצוי החומרים הנ"ל, שימוש בהם, סחר, החזקה וכו'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.