פטרישה לוק
 | |
| לידה |
21 בינואר 1928 שמורת פורט הול, צפון אמריקה |
|---|---|
| פטירה | 20 באוקטובר 2001 (בגיל 73) |
| מדינה | ארצות הברית; לקוטה; צ'יפווה |
| כינויים נוספים | Tawacin WasteWin (בשפת לקוטה) |
| ידועה בשל | ייצוג תרבות הלקוטה והדת הבהאית |
| השכלה |
אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס  |
| מעסיק |
אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו, אוניברסיטת קולורדו |
| השקפה דתית | בהאית |
| פרסים והוקרה | |
  | |
פטרישה אן לוק (21 בינואר 1928, שמורת פורט הול, צפון אמריקה - 20 באוקטובר 2001) הייתה מחנכת ופעילה אינדיאנית אשר המירה את דתה לדת הבהאית. היא הייתה האינדיאנית הראשונה שנבחרה לכהן באספה הרוחנית הלאומית של הבהאים בארצות הברית. בשנת 1991 זכתה במלגת מקארתור. היא ייצגה את הבהאים האמריקאיים בכנס העולמי הרביעי על נשים בבייג'ינג. עודדה חינוך והשכלה גבוהה בקרב אינדיאנים. בשנת 2001, זמן קצר לפני מותה, זכתה בפרס "האנשים שמשנים" מטעם המוסד לשפות ילידיות. בשנת 2006 צורפה להיכל התהילה הלאומי לנשים, ובשנת 2014 כנס אחוות הגזעים הלאומי כיבד את זכרה ב"מדליית הכבוד לאחוות גזעית".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא נולדה לג'ון ולאווה ("ארץ מעופפת") מקגיליס, בשמורה האינדיאנית פורט הול. השם שהוענק לה רשמית היה פטרישה אן מקגיליס.[1][2] היא גדלה בשמורה בתרבות הלקוטה והצ'יפווה. אביה עבד עבור הלשכה לענייני אינדיאנים,[3] והתגייס לצבא ארצות הברית בזמן מלחמת העולם הראשונה, לאחר שערער על פסילתו משירות (באותה עת אינדיאנים לא נחשבו אזרחים כשירים לשירות).[4] שמה של לוק בלשון לקוטה, Tawacin WasteWin, פירושו "יש לה תודעה טובה; אשה רבת חמלה".[5]
לוק סיימה את לימודיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 1951. היא הייתה נשואה לצ'ארלס א' לוק בין השנים 1952 ו-1975. נולדו להם בן, המוזיקאי קווין לוק, ובת בשם ווינונה פליינג ארת'.[2] לוק דאגה שבנה קווין יתחנך במסורות אינדיאניות, ושלחה אותו למוסד לאמנויות אינדיאניות ללימודי התיכון.[6]
היא לימדה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, באוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו, באוניברסיטה המתודיסטית באלסקה, באוניברסיטת קולורדו, ובאוניברסיטת דרום מיין.[7]
בשנת 1969 הוקלטה מספרת היסטוריה בעל פה, וההקלטה שמורה בספריית הקונגרס.[8] בשנת 1970 עשתה נפשות לגישה שהאינדיאנים עצמם צריכים לעמוד במרכז ניסיונות לפתרון בעיות חברתיות בקרב אינדיאנים.[9][10]
בשנת 1975 נשאה את נאום המפתח בתוכנית הכשרת המורים האינדיאניים, על הנושא "חינוך אינדיאנים על בסיס כְּשירויות".[11] בשנת 1978 יצאה לוק נגד להחלת חוקים פדרליים על ממשלות אינדיאניות,[12] ותמכה בחוק חופש הדת לאינדיאנים. בשנת 1979 התמנתה לכוח המשימה למדיניות חינוך אינדיאנים של משרד הפנים של ארצות הברית.[2] לאורך השנים סייעה ל-17 שבטים אינדיאניים להקים מכללות אינדיאניות.
באוגוסט 1988 הצטרפה לבנה ב"מסע האור", התארגנות של בהאים אמריקאים לנסוע לדרום אמריקה.[13] אז אימצה את האמונה הבהאית עד סוף ימיה. היא חיברה סדרת מאמרים בעיתון מקומי ליד שמורת Standing Rock בה חיה אחרי המרת דתה, שנועדו לתאר את חיי שבט הלקוטה, את אמונותיהם, ומקרי עוול שנעשו להם, שבאמצעותם קיוותה לבנות הבנה עם האוכלוסייה הלא-אינדיאנית באזור.[4] בשנת 1989 ראיינה לוק את ג'קלין לפט הנד בול באותו עיתון בנושא השקפתה של בול על היחס בין האמונה הבהאית לבין אמונות הלקוטה, במיוחד בהתייחס לדמות המיתולוגית של הלקוטה, האשה-תאו הלבנה. "כשהיא אמרה שתשוב, הייתה זו הבטחה. חלקנו מאמינים שההבטחה קוימה."[14] בעיני לוק הייתה משמעות לעובדה שבחזונו של בהאא אללה הופיעה אשה לבושה בלבן.[15]
בשנת 1991 קיבלה מענק מתוכנית עמיתי מקארתור על יוזמתה להצלת שפות נכחדות שבטיות.
ב 1993 הייתה לוק האינדיאנית הראשונה שכיהנה באספה הרוחנית הלאומית של הבהאים בארצות הברית. היא חיברה (עם אחרים) נייר עמדה תחת הכותרת "השפעת בחינות על אינדיאנים", עבור הוועדה הלאומית לבחינות ומדיניות ציבורית.[16]
ב 2005 התקבלה להיכל התהילה הלאומי לנשים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מט סדנסקי, "Patricia Locke, 73, Champion of American Indians" באתר הניו יורק טיימס, 9 בנובמבר 2001.
- ^ 1 2 3 מרנה אוליבר, "Patricia Locke, 73; Helped 17 Tribes Start Indian Colleges" באתר הלוס אנג'לס טיימס, 3 בנובמבר 2001.
- ^ קוני קון סקסטון, "Late Indian activist helped teach tribes", בכתב העת The Arizona Republic, 9 בדצמבר 2001.
- ^ 1 2 סטפני וודרד, "Compassionate Woman: Biography of Activist Patricia Locke" באתר Indian Country Today, 12 בפברואר 2012.
- ^ הספד על לוק (אנגלית) בכתב העת Native Language Network, אביב 2002, עמ' 7-8.
- ^ "Hoop dancing and world citizenship: meet Kevin Locke", בכתב העת One Country, בהוצאת קהילת הבהאים הבינלאומית, ספטמבר 1996.
- ^ דף על לוק (אנגלית) באתר היכל התהילה הלאומי לנשים, 2005.
- ^ רשומת הפריט (אנגלית) באתר ספריית הקונגרס.
- ^ גזיר עיתון (אנגלית) מן ה-Gazette-Telegraph, קולורדו, 2 בפברואר 1970.
- ^ גזיר עיתון (אנגלית) מן ה-Evening Journal, נברסקה, 4 בפברואר 1970.
- ^ גזיר עיתון (אנגלית) המדווח על הכינוס, בעיתון The Post-Standard, ניו יורק, 2 במאי 1975.
- ^ גזיר עיתון (אנגלית) מתוך The Pantagraph, אילינוי, 18 ביולי 1978.
- ^ ג'קלין לפט הנד בול, "'Trail of Light' in Peru, Bolivia", מתוך Bahá'í News, כרך 12, גיליון 699, עמ' 2–9, יולי 1989.
- ^ פטרישה לוק, "The Return of the "White Buffalo Calf Woman": Prophecy of the Lakota" באתר Bahai-Library.com, 1989.
- ^ פולין טאטל, ""Beyond Feathers and Beads" - Interlocking Narratives in the Music and Dance of Tokeya Inahim (Kevin Locke)", בתוך קרטר ג'ונס מאייר ודיאנה רויר (עורכים), Selling the Indian: Commercializing & Appropriating American Indian Cultures, הוצאת אוניברסיטת אריזונה, 2001, ISBN 9780816521487, עמ' 129.
- ^ סנדרה ג' פוקס, נייר העמדה, בתוך Next Steps: Research and Practice To Advance Indian Education , הוצאת ERIC, 1999.