פטרי אורפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטרי אורפו
Petteri Orpo
לידה 3 בנובמבר 1969 (בן 54)
Köyliö, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Antti Petteri Orpo עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פינלנדפינלנד פינלנד
השכלה אוניברסיטת טורקו
עיסוק פוליטיקאי, איש עסקים, כלכלן
מפלגה מפלגת הקואליציה הלאומית
בן או בת זוג Niina Kanniainen-Orpo עריכת הנתון בוויקינתונים
www.petteriorpo.fi
ראש ממשלת פינלנד ה־68
20 ביוני 2023 – מכהן
(43 שבועות)
חבר הפרלמנט הפיני
21 במרץ 2007 – מכהן
(17 שנים)
17 באפריל 2019 – מכהן
(5 שנים)
שר האוצר
22 ביוני 2016 – 6 ביוני 2019
(3 שנים)
Mika Lintilä
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר הוורד הלבן של פינלנד (6 בדצמבר 2016)
  • Cross of Merit of the War Invalides (2014)
  • הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין (30 במרץ 2015)
  • Medal for Military Merits (4 ביוני 2016)
  • Medal of Merit in silver, of the Finnish Sports (26 בפברואר 2022)
  • Cross of Merit of the Frontier Guards עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַנְטִּי פֵּטֵּרִי אוֹרְפּוֹפינית: Antti Petteri Orpo; נולד ב-3 בנובמבר 1969) הוא איש ציבור פיני שמכהן כראש ממשלת פינלנד, לפני כן היה סגן ראש הממשלה בשנים 20172019 וכן כשר הפנים (2016–2017), שר החקלאות והייעור (20142015) ושר האוצר (2016–2019).

מאז 2016, משמש כמנהיג מפלגת הקואליציה הלאומית. באפריל 2023, המפלגה הפכה למפלגה הגדולה בפרלמנט הפיני, כשזכתה בבחירות הפרלמנטריות, ברוב של 20.8% שהעניקו לה 48 מושבים בפרלמנט[1] וביוני 2023 מונה לתפקיד ראש הממשלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרי נולד בחורף 1969 בקֶאִילְיֶה (אנ'), בחבל סטקונטה שבדרום פינלנד. הוא למד מדעי המדינה באוניברסיטת טורקו ולאחר מכן שירת בצבא פינלנד והוא סרן במילואים.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורפו נבחר לראשונה לפרלמנט בשנת 2007 וכמה שנים לאחר מכן היה חבר בקואליציה של יוהה סיפילה ושימש כסגנו.

במהלך כהונתו כשר הפנים, אורפו עסק במשבר ההגירה כשהצליח לגייס את תמיכת מפלגת הפינים הלאומית, וכן מחוקקים ממפלגות האופוזיציה בתוכניותיו למאבק בהגירה הלא חוקית.

לאחר מינויו לשר האוצר, במאי 2016, הודיע אורפו כי יתמודד נגד יושב ראש מפלגת הקואליציה הלאומית ושר האוצר דאז אלכסנדר סטוב בוועידת המפלגה שנערכה ביוני. באותו זמן, אורפו נבחר לפרלמנט לקדנציה השנייה. אורפו נתפס על ידי חברי הקואליציה הלאומית כמחפש קונצנזוס זהיר עם ניסיון מועט בפוליטיקה בינלאומית. אך פועלו כשר הפנים העניקו לו 4,441 קולות נגד 361 של סטוב ובכך נבחר ליושב ראש המפלגה החדש. עד מהרה הודיע אורפו כי יתפוס את מקומו של סטוב כשר האוצר והוא מונה רשמית לשר האוצר ב־22 ביוני 2016.

ביוני 2017, ראש הממשלה יוהה סיפילה ואורפו הודיעו שאינם יכולים לשתף פעולה עם שותפתם הקואליציונית השלישית, מפלגת הפינים, תוך ציון הבדלים בערכי הליבה ובמדיניות ההגירה והאיחוד האירופי. הן עבור סיפילה והן עבור אורפו, על כף המאזניים היו רפורמות מרכזיות בתחום הבריאות והשלטון המקומי, שהיו מפתח לתוכניתם לאיזון הכספים הציבוריים.

בנוסף לתפקידיו הפוליטיים הלאומיים, אורפו עמד בראש (לצד ואלדיס דומברובסקיס הלטבי) בישיבת שרי הכלכלה והפיננסים של מפלגת העם האירופית לקראת ישיבות אקופין.

מתוקף תפקידו כשר האוצר בשנים 2016–2019, שימש פטרי כחבר בדירקטוריונים של הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח, מנגנון היציבות הפיננסית האירופית, הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, בנק ההשקעות הנורדי והבנק העולמי.

באופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2019, ניסה אורפו להצביע על אי-אמון בממשלה המכהנת. זאת במטרה להביא לבחירות חדשות, שאורפו קיווה לנצח בהן. הממשלה המכהנת הואשמה ברשלנות בתגובה לבעיות בשוק העבודה. מאוחר יותר, ראש הממשלה אנטי רינה התפטר, אבל אורפו הפסיד לסאנה מרין בבחירות שנערכו בדצמבר 2019.

ניצחון בבחירות הפרלמנטריות 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת הקואליציה הלאומית של פטרי אורפו ניצחה בבחירות לפרלמנט בפינלנד באפריל 2023. המפלגה הובילה את הסקרים מאז אמצע 2021 ומפלגתו סיימה במקום הראשון, עם 20.8% מהקולות ו־48 מושבים בפרלמנט, והגדילה את סך המושבים שלה ב-10 מושבים. זו הייתה התוצאה השלישית בגובהה בתולדות המפלגה.[2] במהלך קמפיין הבחירות, הציג אורפו מצע שבו נכללה מטרת הפחתת החוב הממשלתי של פינלנד והגירעון התקציבי השנתי וכן הפחתת מיסים.

פטרי אורפו, הקים קואליציה בת ארבע מפלגות שכללה את מפלגת העם השוודית, הנוצרים-דמוקרטים ומפלגת הפינים.[3][4] הממשלה קידמה תוכנית צנע וצימצום הגירה.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטרי אורפו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Sanna Marin defeated by Finland's conservatives in tight race". BBC News (באנגלית בריטית). 2023-04-02. נבדק ב-2023-04-02.
  2. ^ פינלנד: ראש מפלגת הימין "הקואליציה הלאומית" הכריז על ניצחון בבחירות
  3. ^ 1 2 Topping, Alexandra (2023-06-30). "Finland's new coalition in chaos as far-right minister resigns after Nazi 'joke'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-06-30.
  4. ^ Reuters (2023-04-27). "Finland's election winner seeks to govern with anti-immigration party". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-06-30.


ערך זה הוא קצרמר בנושא פוליטיקאים ובנושא פינלנד. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.