פטר ואן פלס

פטר ואן פלס
לידה	8 בנובמבר 1926; אוסנבריק, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	10 במאי 1945? (בגיל 18); מאוטהאוזן, אוסטריה
מדינה	גרמניה
מקום מגורים	אוסנבריק, אמסטרדם
השכלה	Israelitischen Elementairschule

פטר ארון ואן פלס (בגרמנית: Peter Aron van Pels‏; 8 בנובמבר 1926, אוסנבריק – 10 במאי 1945, מחנה הריכוז מאוטהאוזן) היה קורבן של המשטר הנאצי, אשר נזכר ביומנה של אנה פרנק תחת השם הבדוי "פטר ואן דאן". ואן פלס הסתתר מיולי 1942 ועד אוגוסט 1944 יחד עם אנה פרנק ושישה יהודים נוספים במחבוא שבכתובת פרינסנחרכט 263, אמסטרדם – המבנה שבו שוכן כיום בית אנה פרנק.

ביוגרפיה

פטר ואן פלס נולד בשנת 1926 באוסנבריק, גרמניה, ברחוב מרטינישטראסה. הוא היה בנם היחיד של הרמן ואן פלס ואוגוסטה ואן פלס (לבית רטגן). לאחר סיום לימודיו, למד נגרות.

ב-1937 עברה משפחתו לאמסטרדם כדי להימלט מהחקיקה האנטי-יהודית בגרמניה הנאצית, והתיישבה בקרבת משפחת פרנק. בשנת 1939 החל אביו, הרמן ואן פלס, לעבוד בחברת "פקטאקון" (Pectacon) של אוטו פרנק, שעסקה בתערובות תבלינים לתעשיית הבשר והנקניקים.^[1]

ב-13 ביולי 1942 נכנסה משפחת ואן פלס למסתור בחלל הסודי שבבניין החברות אופקטה (Opekta) ופקטאקון, בכתובת פרינסנחרכט 263, יחד עם הרופא היהודי פריץ פפר, בני משפחת פרנק – אוטו, אדית, מרגוט ואנה. יומנה של אנה פרנק מתאר את המפגש שלה עם פטר – מרגשות של אדישות ואף סלידה בתחילה ועד התפתחות של חיבה הדדית בין השניים.

הרהיט היחיד ששרד מן הנספח הסודי עד היום נבנה, ככל הנראה, על ידי פטר ואן פלס.

ב-4 באוגוסט 1944 פשטה הגסטפו על המסתור, וכל שמונת המסתתרים נעצרו. ואן פלס נשלח לאושוויץ. ידוע כי במהלך שהותו שם חלק באופן קבוע את מנות המזון שלו עם אוטו פרנק. בלילה שבין 17 ל-18 בינואר 1945, עם התקדמות הצבא האדום, נשלח ואן פלס לצעדת המוות. לאחר מסע בין מחנות שונים, הגיע ב-25 בינואר 1945 למחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה. כעבור ארבעה ימים, ב-29 בינואר 1945, הועבר למחנה החיצוני מלק, שם ככל הנראה חלה.

ב-11 באפריל 1945 הוחזר מהמרפאה במחנה מלק אל מחנה מאוטהאוזן, שם אושפז במרפאה.

תאריך פטירתו נקבע ל-10 במאי 1945, ימים ספורים לאחר שחרור המחנה. שמו מופיע בפנקס הנפטרים של בית החולים במחנה, וכן ברשימה של צבא ארצות הברית, שהתבססה ככל הנראה על אותו פנקס.^[2] בטרם התגלה הרישום במסמכי המחנה, קבע הצלב האדום, בהיעדר נתונים, את 5 במאי – יום השחרור הרשמי של מאוטהאוזן – כתאריך פטירתו של ואן פלס.^[3] בשל כך, מופיע תאריך זה במסמכים רבים, בהם אבן נגף שהונחה לזכרו וכן בביוגרפיה של אנה פרנק מאת מליסה מילר.^[4]

אביו, הרמן ואן פלס, נרצח בתאי הגזים באושוויץ באוקטובר 1944. אמו, אוגוסטה ואן פלס, הועברה בין מחנות ריכוז שונים ונרצחה ב-9 באפריל 1945 במחנה רגוהן, מחנה משנה של מחנה בוכנוואלד.

לזכר משפחת ואן פלס הונחו "אבני נגף" מול ביתם לשעבר ברחוב מרטינישטראסה 67א באוסנבריק.

אבן נגף של משפחת ואן פלס ב-מרטינשטראסה 67a באוסנבריק

פיטר ואן פלס הוא הדמות הראשית ברומן "הילד שאהב את אנה פרנק" (תרגום לגרמנית: "Der Junge, der Anne Frank verliebte", 2005) מאת אלן פלדמן. ברומן, סיפור האהבה בין פיטר לאנה הוא בדיוני. לאחר מכן מספק המחבר לפיטר המשך מומצא לסיפור חייו, שבו הוא שורד מאסר במחנה ריכוז, מהגר לארצות הברית ושם חווה את הגילוי המחודש והטראומטי של עברו המודחק בתחילה.

ציטוטים אודות פטר ואן פלס

מקס ואן קרוולד, שחי כדייר משנה עם משפחת ואן פלס בשנים 1940 ו-1941:

"שכרתי מהם חדר וכל ערב אכלנו יחד. גברת ואן פלס בישלה בעצמה לא הייתה לנו מערכת יחסים קרובה במיוחד, לא ידעתי שהם רצו להסתתר. אבל אז אנשים שמרו דברים כאלה לעצמם. אלו היו זמנים רעים. מר ואן פלס היה אדיב מאוד וכך גם גברת ואן פלס. פיטר היה בחור טוב. אני לא ממש זוכר באיזה בית ספר הוא למד, אבל אני זוכר שהוא עבר קורס ריפוד רהיטים^[5]

ברטל הס, בן דודו של הרמן ואן פלס:

"ראיתי את פטר לעיתים קרובות. הוא ביקר את דודתו הני ואת סבו, שברחו אף הם מאוסנבריק וכעת התגוררו באמסטרדם. הוא היה ילד מאוד נחמד, וביישן, מאוד ביישן. הוא בא להני לעיתים קרובות כשהיה לה משהו לתקן, עבודות נגרות או משהו כזה, הוא עשה לה דברים כאלה. הוא היה שקט מאוד."^[5]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פטר ואן פלס בוויקישיתוף

פטר ואן פלס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ תבנית:Internetquelle
^ Erika Prins: Onderzoeksverslag naar het verblijf van de acht onderduikers uit het Achterhuis in de kampen. Amsterdam, April 2016, S. 66–67. Online. Siehe auch: Peter van Pels auf der Webseite des Anne-Frank-Hauses in Amsterdam; Erika Prins: Peter van Pels 1926–1945, online auf der Seite gedenkstaetten.at. Das „Abgangsbuch“ ist online einsehbar bei den Arolsen Archives. Der Eintrag findet sich im Dokument 1312035.
^ Erika Prins: Onderzoeksverslag naar het verblijf van de acht onderduikers uit het Achterhuis in de kampen. Amsterdam, April 2016, S. 67. Online.
^ Melissa Müller: Das Mädchen Anne Frank. Die Biographie. Fischer, Frankfurt 2013, S. 382. Sie schreibt dort: „In den offiziellen Lagerlisten wurde sein Tod am 5. Mai 1945 festgehalten – dem Tag, an dem die Amerikaner das Lager befreiten. Wann er tatsächlich starb, bleibt ungeklärt.“ In der Anmerkung beruft sie sich auf eine Auskunft des Internationalen Roten Kreuzes von 1958 (vgl. S. 502, Anmerkung 308).
^ ¹ ² (אורכב [חסר תאריך] ב annefrank.org [Error: unknown archive URL])

[1] תבנית:Internetquelle

[2] Erika Prins: Onderzoeksverslag naar het verblijf van de acht onderduikers uit het Achterhuis in de kampen. Amsterdam, April 2016, S. 66–67. Online. Siehe auch: Peter van Pels auf der Webseite des Anne-Frank-Hauses in Amsterdam; Erika Prins: Peter van Pels 1926–1945, online auf der Seite gedenkstaetten.at. Das „Abgangsbuch“ ist online einsehbar bei den Arolsen Archives. Der Eintrag findet sich im Dokument 1312035.

[3] Erika Prins: Onderzoeksverslag naar het verblijf van de acht onderduikers uit het Achterhuis in de kampen. Amsterdam, April 2016, S. 67. Online.

[4] Melissa Müller: Das Mädchen Anne Frank. Die Biographie. Fischer, Frankfurt 2013, S. 382. Sie schreibt dort: „In den offiziellen Lagerlisten wurde sein Tod am 5. Mai 1945 festgehalten – dem Tag, an dem die Amerikaner das Lager befreiten. Wann er tatsächlich starb, bleibt ungeklärt.“ In der Anmerkung beruft sie sich auf eine Auskunft des Internationalen Roten Kreuzes von 1958 (vgl. S. 502, Anmerkung 308).

[afo-5] ¹ ² (אורכב [חסר תאריך] ב annefrank.org [Error: unknown archive URL])

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

יומנה של אנה פרנק
מתחבאים	אנה פרנק • אוטו פרנק • אדית פרנק • מרגוט פרנק • אוגוסטה ואן פלס • הרמן ואן פלס • פטר ואן פלס • פרידריך פפר
מסייעים	מיפ חיס ויאן חיס • ויקטור קוגלר • יוהנס קליימן • בפ פוסקאול