פטר ורטהיימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פטר ורטהיימר
Peter Wertheimer
אין תמונה חופשית
לידה 21 ביולי 1947
סאטו מארה, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בינואר 2020 (בגיל 72)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג עדי לב עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הלאומית למוזיקה בבוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות רומניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה חליל צד, סקסופון, קלרינט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פטר ורטהיימרלועזית: Peter Wertheimer; ‏21 ביולי 19476 בינואר 2020[1]) היה מוזיקאי ג'אז, נגן סקסופון, קלרינט וחליל צד ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטר ורטהיימר נולד בשנת 1947 בעיר סאטו מארה, בצפון-מערב טרנסילבניה, ברומניה. אביו היה הכנר אנדריי ורטהיימר (גם הוא יליד סאטו מארה, יליד שנת 1927). בילדותו חי בעיר טימישוארה, בה אביו הצטיין כאחד מחלוצי הג'אז המקומיים. ורטהיימר למד לנגן בכינור קלאסי החל מגיל 5 אצל אביו ואחר כך בבית הספר למוזיקה בטימישוארה. הוא המשיך את לימודיו באקדמיה למוזיקה (הקונסרבטוריון) של בוקרשט. ורטהיימר ניגן ברומניה בצעירותו בבתי תרבות (ב"בית הסטודנטים" בבוקרשט בשנים 1973-1972, במועדון "שאנדור פטפי" בבוקרשט וכו') ובמסעדות ובתי קפה, והתקבל מהר כחבר בתזמורת "אלקטרקורד" ובתזמורת למוזיקה קלה של רשות השידור הרומנית (Orchestra de estradă a Radiodifuziunii) איתה נסע לסיורים מחוץ לרומניה. ניגן בוורשה, בשנת 1974 בגרמניה המערבית - פעם בהמבורג עם בילי ברוקס ופעם אחרת עם התזמורת, ובשווייץ. השתתף בפסטיבלים לג'אז בבוקרשט ובסיביו. ניגן ברומניה לצד אמני ג'אז ידועים כמו ג'וני רדוקאנו(אנ'), אאוג'ן גונדי(אנ'), מריוס פופ(אנ'), דן מנדרילה, ראדו גולדיש(אנ'), ואדריאן אנסקו(אנ'). הלקסיקון לג'ז של מיכאי ברינדיי ציין בשנת 1976 כי ורטהיימר שלט על "טכניקה מושלמת, היה חסידו של צ'ארלי פרקר ובעל סגנון עוצמתי". "כג'זמן אמיתי ומקצוען מנוסה" ידע לבנות "אלתורים הגיוניים, בעלי השראה, שוטפים, עם פאנץ' וסווינג".[2]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 ורטהיימר עלה לישראל, והתגורר זמנית בכפר גבירול. בהמשך עבר לתל אביב ובעזרת ננסי ברנדס החל לפעול בתעשיית המוזיקה המקומית. בשיר הראשון שניגן הוא ליווה את אילנית בשיר "הנה בא השלום", אחר כך עבד עם יזהר כהן, אריק לביא, להקת הגבעטרון וזמרים נוספים.

ב-1978 ניגן באלבום "צד א' צד ב'" של מתי כספי.

ב-1980 ניגן באלבומיו של אריק איינשטיין "חמוש במשקפיים" ו"משירי סשה ארגוב שירי - ארץ ישראל הישנה והטובה - חלק ד'", ובאלבום הבכורה של אריק סיני.

ב-1981 ניגן בסקסופון ובחליל באלבומו של שימי תבורי "צעד חמישי", ובהקלטות שירי השירוויזיון מספר 3.

ב-1982 ניגן באלבומו של אריק לביא "קרוב לפנות בוקר", ובהקלטות שירי השירוויזיון מספר 4.

ב-1983 ניגן באלבום הסולו השני של גידי גוב "40:06".

ב-1984 ניגן בכלי נשיפה מעץ באלבום "ממריאה ברוח" של גלי עטרי.

ב-1985 ניגן בכלי נשיפה באלבומו של חיים משה "להיות זמר".

ב-1986 ניגן בשיר "הכל בגלל האהבה" באלבום הבכורה של מרגלית צנעני, "נערי שובה אלי".

ב-1987 ניגן בשירים "פרא אדם" ו"אישה" באלבום הבכורה של נתי לוי, "שלום נערתי", ובשיר "על סף דלתך" באלבומו של חיים משה "עוד יום עולה". עוד באותה תקופה ניגן בסקסופון אלט, קלרינט וחליל בפסקול הסרט "בלוז לחופש הגדול".

ב-1988 ניגן בסקסופון ובקלרינט בשירים "שתי יונים יונים", ו"אשר טייל עמך" באלבומו של אריק איינשטיין, "משירי אברהם חלפי", ובאלבומו של משה גיאת "תודה לאמא".

ב-1989 השתתף בנגינת כלי נשיפה באלבום השני של רון שובל, "מרגיש בדרך".

ב-1993 ניגן בסקסופון סופרן באלבומה של יהודית רביץ "ומאוד לא פשוט לחכות", ובאלבומו של יואב יצחק "געגועים".

עם הזמן הרחיב את פעילותו במגוון רחב של סגנונות מוזיקה: ג'אז, מוזיקת במה ומוזיקת סרטים, מוזיקה קלאסית, מוזיקת כליזמר, מוזיקה לילדים וכו'. בישראל ניגן לצדם של אבי אדריאן, אריק לבנת, סופי מילמן ואחרים. הופיע כסולן גם עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ורטהיימר יצר בין היתר עיבודי ג'אז ליצירות של יוהאן סבסטיאן באך.

כשחקן הוא הופיע בכמה סרטים ישראלים, ביניהם: "סוחרי הגומי", "תלווה לי את אשתך", ובתוכנית הטלוויזיה "פרפר נחמד".

בשנים האחרונות לחייו ניגן ורטהיימר עם במופעים של להקת הגבעתרון עם ירדנה ארזי.

ורטהיימר היה נשוי לשחקנית עדי לב מ-1981 ועד למותה ממחלת הסרטן ב-2006. להם שני ילדים. ורטהיימר נפטר ממחלת הסרטן ב-6 בינואר 2020.[1]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Flaşnetarium: Marius Popp, invitat Peter Wertheimer, Electrecord, 1995
  • Romanian Jazz, Marius Popp, Xybaba, Electrecord, 1976
  • Johnny Răducanu, Jazz În Ţara Mea / Jazz In My Country, Electrecord, 1976
  • Marius Popp, Panoramic Jazz Rock, Electrecord, 1977
  • Jewish Soul Woodwinds, 2008
  • Marius Popp, Seminţe prăjite-Roasted Seeds, Electrecord, 2008
  • 2010 לעולם
  • Underground Man, The Soundtrack, 2011

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mihai Berindei - Dicționar de jazz, Editura științifică și enciclopedică, București 1976

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Twitter logo initial.svg ציוץ של הקופסה ברשת החברתית טוויטר, 6 בינואר 2020
  2. ^ 1976 M.Berindei עמ' 279