פטר כריסטן אסביירנסן

פטר כריסטן אסביירנסן
Peter Christen Asbjørnsen

לידה	15 בינואר 1812 כריסטיאניה (אוסלו), ממלכת נורווגיה, דנמרק-נורווגיה
פטירה	6 בינואר 1885 (בגיל 72) כריסטיאניה, נורווגיה
מדינה	נורווגיה
מקום קבורה	Vår Frelsers gravlund
שם עט	Clemens Bonifacius
שפות היצירה	נורווגית, דנית

פטר כריסטן אסביינרסן (בנורווגית: Peter Christen Asbjørnsen,‏ 15 בינואר 1812 - 5 בינואר 1885) היה סופר וזואולוג נורווגי. לצד ירגן אנגברטסן מו נודע כאספן אגדות-עם נורווגיות וספרי האגדות שלהם מוזכרים בדרך כלל בצוותא בשם "אסביירנסן ומו".

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

אסביירנסן נולד בשנת 1812 בכריסטיאניה, כיום אוסלו בנורווגיה, למשפחה מבוססת שמוצאה באוטה בחבל גידברנדסדאלן וככל הנראה היה הצאצא האחרון שלה. אביו, אנדריאס אסביירנסן עבד כזגג ובונה כלי מדידה, כלים רפואיים ומצפנים ועבד זמן-מה כפקח מתקני המים של העיר כריסטיאניה. אמו היא תורינה אליסבת לבית ברין (Bruun). אנדריאס אסביירנסן נמנה עם מייסדי החברה המלכותית הנורווגית לפיתוח. הוא היה גם האדם הפרטי שתרם את הסכום הגדול ביותר לשם הקמת אוניברסיטה ראשונה על אדמת נורווגיה: האוניברסיטה המלכותית על שם פרדריק (1811). אסביירנסן גדל בבית ברחוב השער דרונינגנס 26. מאוחר יותר בגלל משבר כספי הבית נמכר והמשפחה עברה לרחוב גרנלנד 28 . אסביירנסן סיים בשנת 1833 את לימודיו באוניברסיטת אוסלו. כבר כסטודנט, בשנת 1832 התחיל לאסוף ולהעביר בכתב מעשיות ואגדות-עם. מאוחר יותר במטרה זו הוא חצה ברגל את ארצו לאורכה ולרוחבה ירגן אנגברטסן מו פגש את אסביירנסן בן ה-14 כששניהם למדו בתיכון בנורדרהוב. בבניין בית הספר לשעבר שוכן כיום מוזיאון רינגריקה, המאחסן מוצגים הקשורים לחיי אסביירנסן ומו. בין השניים נקשר קשר ידידות לאורך כל חייהם. ב-1834 גילה אסביירנסן כי מו התחיל באופן עצמאי ללקט אוצרות מהפולקלור הלאומי. שניהם השוו את ממצאיהם והחליטו לשתף פעולה במפעלם.

המשך פעילותו

ציור דיוקן מאת קנוד ברגסלין משנת 1870

באוניברסיטה קיבל אסביירנסן הכשרה כזואולוג ובעזרת המוסד האקדמי ערך סדרה של מסעות מחקר לאורך חופי נורווגיה, במיוחד בהרדנגרפיורד. הוא עבד ביחד עם שניים מחשובי הביולוגים של הים באותה תקופה: מיכאל סארס ובנו, גאורג אוסיאן סארס. מו, בינתיים, עזב בשנת 1839 את האוניברסיטה והתמסר ללימודי תאולוגיה והתפרנס כמורה פרטי בכריסטיאניה. בחופשות טייל בהרים, במחוזות הרחוקים ביותר וליקט מעשיות ואגדות. באותן השנים הניח את יסודות מפעלו הספרותי העתידי. בשנים 1842–1843 מעפל זה פורסם לראשונה בכותרת " Norske Folkeeventyr" (אגדות-עם נורווגיות). הקובץ התקבל בכל אירופה כתרומה בעלת ערך למיתולוגיה ההשוואתית ולספרות. כרך שני הופיע בשנת 1844 ועוד כרך - ב-1871.

בשנת 1845 פרסם אסביירנסן, ללא עזרתו של מו, קובץ נוסף של אגדות עם נורווגיות "Huldre-Eventyr og Folkesagn" ב-1856 הזהיר אסבייאנגסן מפני בירוא היערות בנורווגיה והאיץ בממשלה לפעול כדי למנוע זאת. הוא עצמו התמנה כמומחה בתחום היערות ונשלח לסיורים ברחבי נורווגיה ובארצות צפוניות אחרות כדי לבדוק שיטות לשימור היערות. בשנת 1876 פרש לגמלאות. בשנת 1879 מכר אסביירנסן את האוסף הגדול שלו ליצורים מן החי למוזיאון להיסטורית הטבע של אירלנד תמורת 300 לירות שטרלינג. אוסף זה כלל, בין היתר, דגמי Briosinga endecacnemos אותם ליקט ככל הנראה בעת מסעו הגיולוגי בהרדאנגרפיורד בשנות ה-1850.

בשנת 1885 נבחר אסביירנסן לחבר בחברה המלכותית הנורווגית למדעים בטרונדהיים.

הוא נפטר בכריסטיאניה בשנת 1885.

סגנון הכתיבה

ספר אגדות העם הנורווגיות של אסביירנסן ומו, מהדורה משנת 1914

בדרך כלל היה נהוג לטעון כי הנמרצות בכתיבה בא מאסביירנסן בעוד שהחן היה שייך למו, אולם למעשה השניים פעלו יחדיו לאורך שנים, מה שגרם להם לאמץ אותם אופנים של ביטוי ספרותי.

הנצחה

• במאה ה-20 הבמאי הנורווגי איבו קפרינו הפיק סרדת סרטי בובות המבוססים על ספרי אגדות העם של אסביירנסן ומו. דמותו של אסביירנסן מופיעה במבוא לכל פרק בסדרה. כמו כן, הקים קפרינו בסמוך ללילהאמר חלקת פארק שעשועים המוקדשת לאגדות העם האלה.

• אחרי 2008 הנפיק הבנק של נורווגיה שטר של 50 קרונה הנושא את דמותו של אסביירנסן.

לקריאה נוספת

• ויקיטקסט:Edmund Gosse - Peter Christen Asbjörnsen in Hugh Chisholm (ed) Encyclopedia Britannica 1911
• Lars Roede,- Fornuftig matstell. I Byminner nr.3- 2012, s. 2-11.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פטר כריסטן אסביירנסן בוויקישיתוף

• פטר כריסטן אסביירנסן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי פטר כריסטן אסביירנסן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• פטר כריסטן אסביירנסן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.