פטר כריסטן אסביירנסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פטר כריסטן אסביירנסן
Peter Christen Asbjørnsen
לידה 15 בינואר 1812
כריסטיאניה (אוסלו), ממלכת נורווגיה, דנמרק-נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בינואר 1885 (בגיל 72)
כריסטיאניה, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Vår Frelsers gravlund עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Clemens Bonifacius עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה נורווגית, דנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פטר כריסטן אסביינרסןנורווגית: Peter Christen Asbjørnsen,‏ 15 בינואר 1812 - 5 בינואר 1885) היה סופר וזואולוג נורווגי. לצד ירגן אנגברטסן מו נודע כאספן אגדות-עם נורווגיות וספרי האגדות שלהם מוזכרים בדרך כלל בצוותא בשם "אסביירנסן ומו".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסביירנסן נולד בשנת 1812 בכריסטיאניה, כיום אוסלו בנורווגיה, למשפחה מבוססת שמוצאה באוטה בחבל גידברנדסדאלן וככל הנראה היה הצאצא האחרון שלה. אביו, אנדריאס אסביירנסן עבד כזגג ובונה כלי מדידה, כלים רפואיים ומצפנים ועבד זמן-מה כפקח מתקני המים של העיר כריסטיאניה. אמו היא תורינה אליסבת לבית ברין (Bruun). אנדריאס אסביירנסן נמנה עם מייסדי החברה המלכותית הנורווגית לפיתוח. הוא היה גם האדם הפרטי שתרם את הסכום הגדול ביותר לשם הקמת אוניברסיטה ראשונה על אדמת נורווגיה: האוניברסיטה המלכותית על שם פרדריק (1811). אסביירנסן גדל בבית ברחוב השער דרונינגנס 26. מאוחר יותר בגלל משבר כספי הבית נמכר והמשפחה עברה לרחוב גרנלנד 28 .[1] אסביירנסן סיים בשנת 1833 את לימודיו באוניברסיטת אוסלו. כבר כסטודנט, בשנת 1832 התחיל לאסוף ולהעביר בכתב מעשיות ואגדות-עם. מאוחר יותר במטרה זו הוא חצה ברגל את ארצו לאורכה ולרוחבה [2] ירגן אנגברטסן מו פגש את אסביירנסן בן ה-14 כששניהם למדו בתיכון בנורדרהוב. בבניין בית הספר לשעבר שוכן כיום מוזיאון רינגריקה, המאחסן מוצגים הקשורים לחיי אסביירנסן ומו. בין השניים נקשר קשר ידידות לאורך כל חייהם. ב-1834 גילה אסביירנסן כי מו התחיל באופן עצמאי ללקט אוצרות מהפולקלור הלאומי. שניהם השוו את ממצאיהם והחליטו לשתף פעולה במפעלם. [2][3]

המשך פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור דיוקן מאת קנוד ברגסלין משנת 1870

באוניברסיטה קיבל אסביירנסן הכשרה כזואולוג ובעזרת המוסד האקדמי ערך סדרה של מסעות מחקר לאורך חופי נורווגיה, במיוחד בהרדנגרפיורד. הוא עבד ביחד עם שניים מחשובי הביולוגים של הים באותה תקופה: מיכאל סארס ובנו, גאורג אוסיאן סארס. מו, בינתיים, עזב בשנת 1839 את האוניברסיטה והתמסר ללימודי תאולוגיה והתפרנס כמורה פרטי בכריסטיאניה. בחופשות טייל בהרים, במחוזות הרחוקים ביותר וליקט מעשיות ואגדות. באותן השנים הניח את יסודות מפעלו הספרותי העתידי.[2] בשנים 1842–1843 מעפל זה פורסם לראשונה בכותרת " Norske Folkeeventyr" (אגדות-עם נורווגיות). הקובץ התקבל בכל אירופה כתרומה בעלת ערך למיתולוגיה ההשוואתית ולספרות. כרך שני הופיע בשנת 1844 ועוד כרך - ב-1871.

בשנת 1845 פרסם אסביירנסן, ללא עזרתו של מו, קובץ נוסף של אגדות עם נורווגיות "Huldre-Eventyr og Folkesagn" ב-1856 הזהיר אסבייאנגסן מפני בירוא היערות בנורווגיה והאיץ בממשלה לפעול כדי למנוע זאת. הוא עצמו התמנה כמומחה בתחום היערות ונשלח לסיורים ברחבי נורווגיה ובארצות צפוניות אחרות כדי לבדוק שיטות לשימור היערות. בשנת 1876 פרש לגמלאות. בשנת 1879 מכר אסביירנסן את האוסף הגדול שלו ליצורים מן החי למוזיאון להיסטורית הטבע של אירלנד תמורת 300 לירות שטרלינג. אוסף זה כלל, בין היתר, דגמי Briosinga endecacnemos אותם ליקט ככל הנראה בעת מסעו הגיולוגי בהרדאנגרפיורד בשנות ה-1850.

בשנת 1885 נבחר אסביירנסן לחבר בחברה המלכותית הנורווגית למדעים בטרונדהיים.

הוא נפטר בכריסטיאניה בשנת 1885.

סגנון הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר אגדות העם הנורווגיות של אסביירנסן ומו, מהדורה משנת 1914

בדרך כלל היה נהוג לטעון כי הנמרצות בכתיבה בא מאסביירנסן בעוד שהחן היה שייך למו, אולם למעשה השניים פעלו יחדיו לאורך שנים, מה שגרם להם לאמץ אותם אופנים של ביטוי ספרותי. [4]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במאה ה-20 הבמאי הנורווגי איבו קפרינו הפיק סרדת סרטי בובות המבוססים על ספרי אגדות העם של אסביירנסן ומו. דמותו של אסביירנסן מופיעה במבוא לכל פרק בסדרה. כמו כן, הקים קפרינו בסמוך ללילהאמר חלקת פארק שעשועים המוקדשת לאגדות העם האלה.

[5]

  • אחרי 2008 הנפיק הבנק של נורווגיה שטר של 50 קרונה הנושא את דמותו של אסביירנסן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.