פטר קנטור
 | |
| לידה |
5 בנובמבר 1949 בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
21 ביולי 2021 (בגיל 71) |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| שפות היצירה |
הונגרית, רוסית, אנגלית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פטר קנטור (בהונגרית: Kántor Péter; בודפשט, 5 בנובמבר 1949 – בודפשט, 21 ביולי 2021) היה משורר ומתרגם יהודי-הונגרי זוכה בפרסים רבים לרבות פרס אטילה יוז'ף. היה חבר באקדמיה לספרות דיגיטלית (2015) ובאקדמיה לספרות ואמנויות סצ'ני (2017).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטר קנטור נולד בבודפשט בשנת 1949. למד באוניברסיטת אטווש לוראנד אנגלית ורוסית, ועבד בכתבי-עת שונים כמתרגם.
לאחר מכן התפרנס קנטור בעיקר מהכתיבה ונחשב לאחד היוצרים הבולטים בשירה ההונגרית בת-ימינו.
קנטור היה אורח פסטיבל המשוררים "משכנות שאננים" בשנת 1999.
שיריו תורגמו לעברית, בין השאר, בידי משה גנן, רמי סערי, אגי משעול ויעקב ברזילי.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "חצץ" (1976).
- "ציפור-דג" (1981).
- "פצע, חבורה ומכה טרייה" (1983).
- "מדרגות" (1985).
- "כיצד גדלים השמים" (1988).
- "יומן" (1981).
- "למעלה צמרת, למטה עלים" (1993).
- "מנטה" (1994).
- "פרידה והגעה" (1997).
