פיבל מלצר
 | |
| לידה |
25 במרץ 1897  |
|---|---|
| פטירה |
20 במאי 1973 (בגיל 76) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
  | |
פַיְבְל מֶלְצֶר (כ"ה באדר ב' תרנ"ז, 25 במרץ 1897 – י"ח באייר תשל"ג, 20 במאי 1973) היה פרשן מקרא, איש חינוך ועסקן ציבור ישראלי, מורה בבית המדרש למורים של "המזרחי", פרשן התנ"ך ב"קול ירושלים" ו"קול ישראל", מנהל בית הספר רוחמה בירושלים, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן ובישיבה יוניברסיטי בניו יורק.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיבל מלצר נולד בעיר קובנה שבליטא (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) לרב איסר זלמן מלצר. בילדותו עבר עם משפחתו לסלוצק. התחנך בישיבות סלוּצק (שייסד אביו), קֶלם וסלובודקה.
מנעוריו היה פעיל בתנועה הציונית, ואף נאסר על רקע זה. בשנת תרפ"א (1921) עלה לארץ ישראל.
בשנה שלאחר מכן נסע ללמוד מזרחנות באוניברסיטת ברלין. בשנת 1926 שב לירושלים, ובה חי עד מותו. היה מראשי הפעילים של "הפועל המזרחי" בעיר, וייצג אותה בוועד הקהילה של ירושלים ובמפקדת "ההגנה" בעיר. כיהן כמורה בסמינר למורות של "המזרחי", ואחר כך היה מנהל בית הספר לבנות "רוחמה" במשך 35 שנה.
היה מהוגי פירוש "דעת מקרא" ומעורכיו, וכתב במסגרתו את הפירוש למגילת רות. עסק בהפצת לימוד התנ"ך, בין השאר על ידי העברת שיחות פרשנות יומיות בקול ירושלים (בתקופת המנדט) ובקול ישראל במסגרת "פרקי היום בתנ"ך", והיה שותף פעיל בחידוני התנ"ך למבוגרים. מבחר משיחותיו ברדיו נאספו לספר בשם "פני ספר תהילים", שיצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק בשנת תשמ"ג (1982). על פירוש זה כתב עמיתו ל"דעת מקרא", פרופ' אהרן מירסקי:
אין דומה לספר זה בספרים על המקרא. כולו הגיוני דעת והרגשות חכמות בדברי משורר התהלים, ביאורי השקפות ומוסרים והבחנות אסתטיות ותפיסות מקוריות בשבילי הספרות של המקרא ובדרכי בניין המזמורים. חום לבו החכם של המחבר עומד בפרקי הספר ותוי נעימת פירושיו נשמעים בשורותיו.
— מתוך מכתב לבנו של המחבר, הובא בפתח ההדפסה השנייה של הספר, שבט תשס"ב.
היה פעיל בחברה לחקר המקרא בישראל ושימש שופט בחידוני תנ"ך שערכה.
מסופר עליו כי לא היה מעביר שיעור בתנ"ך בטרם קיבל הסכמה מאמו הרבנית בילא הינדא מלצר, שהייתה ידועה בלמדנותה ובבקיאותה, הייתה עורכת את ספרי בעלה ומעירה לתלמידי חכמים שבאו לשוחח עמו בלימוד על טעויותיהם.[1]
עם ייסוד אוניברסיטת בר-אילן בשנת 1955 הצטרף לסגל המחלקה למקרא כמרצה לנבואה וספרות החוכמה.[2] כיהן כפרופסור בה ובישיבה יוניברסיטי בניו יורק.
כן פעל כעסקן ציבור, ששימש במשך 40 שנה כיו"ר הוועד המנהל של בית חינוך עיוורים בירושלים. בינואר 1973 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים"[3].
פיבל מלצר נפטר בירושלים ב-20 במאי 1973, בתום מחלה קשה[4]. בן 76 במותו. בהלווייתו, בבית העלמין בהר הזיתים, נכח קהל שרים, רבנים, אישי ציבור ורבים מתלמידיו.[5]
על שמו רחוב בירושלים, סמוך לבית חינוך עיוורים בשכונת קריית משה.[6]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו היה הרב איסר זלמן מלצר. אמו בילא הינדא, הייתה בת הגביר שרגא פייבל פרנק מאלקסוט שבקובנה. אחותו חנה פרל נישאה לרב אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק בפולין ומייסד וראש ישיבת לייקווד, ממנהיגי הציבור החרדי בארצות הברית. אחיו, הרב רפאל צבי יהודה מלצר היה ראש ישיבת הדרום. אחות נוספת נישאה לרב יצחק מאיר בן מנחם.
נישא בשנת 1925 לשפרה אבל, גיסה היה הרב אברהם אליהו קפלן, ראש בית המדרש לרבנים בברלין.
לבני הזוג נולדו שני ילדים: אפרת ואחריה גוריון שנולד ב-1930. בשנת ה'תש"ג נפטרה אפרת. כשנה מאוחר יותר, בכ' בחשוון ה'תש"ד נפטרה אשתו שפרה. הוא נישא בשנית בשנת 1947, ה'תש"ז, לשארלוטה לבית לוינשטיין.
בנו גוריון מלצר כיהן כמנכ"ל חברת תדיראן וכיו"ר דירקטוריון חברת בזק (גוריון נפטר ב-1 באוקטובר 2014). בנו של גוריון, ארז מלצר (מנהל), היה מנכ"ל חברות אחדות, בהן אפריקה ישראל.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פייוול מעלצער, קינדער-לידער שטאט און דארף, ניו יורק: קינד און קייט, 1928. (שירים לילדים) (ביידיש)
- פרשת השבוע והפטרתה, ירושלים: החברה לחקר המקרא בישראל – החברה היהודית העולמית לתנ"ך והמחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית על ידי הוצאת קריית ספר, 1971 (כתבי החברה לחקר המקרא בישראל, ספר כד).
- פני ספר תהלים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ג 1982.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אייזנר, 'לזכרו של פייבל מלצר', בית מקרא יט (תשל"ד), 121–122.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "פיבל מלצר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1763
- רשימת המאמרים של פיבל מלצר באתר רמב"י
- מת חוקר התנ"ך פרופ' פייבל מלצר, דבר, 21 במאי 1973 (נקרולוג)
- פרופ' פייבל מלצר למנוחות, דבר, 22 במאי 1973
- סרטון וידאו של פייבל מלצר עם הרב שלמה גורן בתוכנית "חיים שכאלה".
פיבל מלצר (1897-1973), דף שער בספרייה הלאומית
מפרי עטו:
- פיבל מלצר, תהלים פרק קד.
- "קדמות ישראל בארצו", 1951, הקלטת תוכנית עם פייבל מלצר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב יהושע מגנס, עוד על הרב צבי יהודה מלצר ז"ל, המעיין, באתר ישיבת שעלבים.
- ^ דב שורץ (עורך), אוניברסיטת בר-אילן: מרעיון למעש, רמן גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו 2006, כרך א, עמ' 181.
- ^ אחד עשר יקירי ירושלים יקבלו עיטורי־כבוד ביום ה', דבר, 15 בינואר 1973.
- ^ נפטר פרופ' פייבל מלצר, על המשמר, 21 במאי 1973
- ^ פרופ' פייבל מלצר למנוחות, דבר, 22 במאי 1973.
- ^ רשימת שמות רחובות באתר עיריית ירושלים.
- אנשי העלייה השלישית
- פרשני מקרא בעת החדשה
- התנ"ך בישראל
- ציונות דתית: אנשי חינוך
- אנשי חינוך ישראלים
- יקירי ירושלים
- סגל אוניברסיטת בר-אילן: תנ"ך
- סגל קול ישראל
- משפחת מלצר
- משפחת פרנק
- יוצרי פירוש דעת מקרא
- בוגרי אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת קהילת ירושלים
- ישראלים שנולדו ב-1897
- ישראלים שנפטרו ב-1973