פיגוע הירי בגבעת אסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיגוע הירי בגבעת אסף
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני
מודעת אבל עם שמו של סמ"ר יוסף כהן בסמוך לבית משפחתו
מודעת אבל עם שמו של סמ"ר יוסף כהן בסמוך לבית משפחתו
תאריך ה' בטבת ה'תשע"ט
מקום צומת הכניסה לגבעת אסף
מטרה אזרחים יהודיים, חיילי צה"ל.
סוג פיגוע ירי
נשק קלצ'ניקוב
הרוגים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע חמאסחמאס חמאס
מניע טרור פלסטיני לאומני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפקד חטיבת בנימין שרון אסמן (משמאל) בסיור בזירת הפיגוע

פיגוע הירי בגבעת אסף הוא פיגוע טרור שהתרחש ביום ה' בטבת ה'תשע"ט (13 בדצמבר 2018) מעט לאחר השעה 11 בבוקר. הפיגוע בוצע בכביש 60 בצומת הכניסה לגבעת אסף בהרי בנימין על ידי מחבל פלסטיני, שירד מרכב שעצר במקום, רצח ביריות שני חיילי צה"ל, פצע קשה חייל נוסף וצעירה ונמלט מהמקום, המחבל נלכד כעבור כחודש.

הפיגוע אירע בסוף השבוע שבתחילתו אירע פיגוע הירי בצומת עפרה הסמוכה ,הנמצאת 5 ק"מ מגבעת אסף.

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכב מסוג מיצובישי עם לוחית זיהוי ישראלית עצר ליד הטרמפיאדה בצומת גבעת אסף. אחד מנוסעיו, עאסם ברגותי, ירד מהרכב, ירה לעבר חיילים ואזרחים שהיו בטרמפיאדה, הרג ביריות את סמ"ר יובל מור יוסף מאשקלון וסמל יוסף (יוסי) כהן מבית שמש, לוחמים בגדוד נצח יהודה ששהו במקום במשימת אבטחה, פצע קשה חייל נוסף וצעירה, לקח את נשקו של אחד החיילים, ונמלט מהזירה ברכבו. סמוך לאחר הפיגוע נמצא הרכב נטוש ליד רמאללה. לפי דיווחים ערביים ביצע המחבל וידוא הריגה בחיילים.

לאחר הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפיגוע, ומותו של התינוק הפג בפיגוע הירי בצומת עפרה, פרצו ב-13 בדצמבר הפגנות בירושלים, בכביש 60, בעפרה, בגבעת אסף וביישובים נוספים בישראל. המפגינים תבעו מממשלת ישראל נקיטת יד קשה כלפי הטרור הפלסטיני והחזרת הביטחון לתושבים. בעקבות ההפגנות ורצף הפיגועים, הודיע ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו על שורה של צעדים למלחמה בטרור, בהם הריסת בתי מחבלים תוך 48 שעות (פרק זמן שלא יושם בסופו של דבר), תגבור נוכחות צה"ל בשטחים ובצירי התנועה העיקריים והקמת מחסומים.[1]

בלילה שלאחר הפיגוע הועלו קרוואנים לנקודת המאחז המפונה עמונה תוך הפרת צו שטח צבאי סגור. המתנחלים, בראשם ח"כ בצלאל סמוטריץ' וראשי המועצות האזוריות ישראל גנץ ויוסי דגן, קראו לראש הממשלה לאשר את העלייה המחודשת לקרקע, כחלק מהתגובה הממשלתית לפיגוע.[2] ב-3 בינואר 2019 פונה המאחז בידי שוטרי מג"ב.[3]

כוחות גדולים של צה"ל ניהלו מצוד אחר המחבלים. צה"ל פרס מחסומים באזור, והטיל כתר על אזור העיר רמאללה.

במהלך המאמץ לאיתור המחבלים נמצאו הרובה ששימש לפיגוע, מסוג AK-47 קלשניקוב, ורובה שנלקח מאחד החיילים.[4]

לפי הערכת השב"כ, פיגוע זה ופיגוע הירי בצומת עפרה שקדם לפיגוע הנוכחי בארבעה ימים, בוצעו על ידי מחבלים מאותה חוליית טרור של חמאס. ב־7 בינואר 2019 נעצר עאסם ברגותי בביתו של סייען. את המעצר ביצע הימ"מ בעזרת מודיעין שסיפק השב"כ.[5] ב-4 במרץ 2019, כחודשיים וחצי לאחר הפיגוע, אישר בג"ץ להרוס את ביתו של ברגותי[6] ולמחרת הרס צה"ל את הבית.[7]

חמישה לוחמים מגדוד "נצח יהודה" הועמדו לדין, לאחר שהכו שני חשודים כסייענים של המחבלים שביצעו את הפיגוע, בעת שהובילו אותם למעצר.[8] שלושה מהם הורשעו בעבירה של התעללות בנסיבות מחמירות.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]