פיגוע הירי בכביש 60 (2003)
| חלק מהאינתיפאדה השנייה | |
|---|---|
| תאריך | 20 ביוני 2003 |
| מקום | כביש 60 (באזור יהודה ושומרון) |
| מטרה | אזרחים |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | רובי AK-47 |
| הרוגים | 1 |
| פצועים | 3 |
| מבצע |
 חמאס |
| מספר מפגעים | 2 |
| מניע | טרור אסלאמי לאומני |
  | |
פיגוע הירי בכביש 60 היה פיגוע ירי שהתרחש ב-20 ביוני 2003, במהלך האינתיפאדה השנייה, כאשר צבי (הווארד) גולדשטיין (47), אשתו מיכל, והוריו של צבי, לוריין (73), ויוג'ין (73), נסעו בכביש 60 בדרכם למסיבה בירושלים, לרגל החתונה של דוד, בנם של מיכל וצבי, שהתקיימה יום לפני כן. שני מחבלים פלסטינים חברי חוליית חמאס אשר ערכו מארב בשולי הכביש, פתחו באש באמצעות רובי סער מסוג AK-47, והצליחו לפגוע בכל ארבעת האנשים במכונית. יוג'ין גולדשטיין תפס את ההגה, על מנת לסייע לבנו הפצוע להרחיק את המכונית מהמחבלים החמושים. הוא הצליח לסייע להסיע את המכונית שמונה קילומטרים ממקום הפיגוע, על מנת לנסוע ולהגיע למיקום בו המשפחה תוכל לקבל סיוע רפואי. אך לבסוף הוא איבד שליטה על הרכב, והמכונית התהפכה.[1][2][3][4][5]
צבי גולדשטיין, כותב טכני שעלה לישראל מארצות הברית, מת מפצעיו.[6] מיכל גולדשטיין שרדה את הפיגוע. לוריין גולדשטיין שרדה את הפיגוע, אך נאלצה לעבור סדרה של ניתוחים לצורך תיקון הלסת שנפגעה מהכדור, ניתוחים שהותירו אותה עם מעט יכולת להזיז את הפה. יוג'ין גולדשטיין הצליח גם הוא לשרוד את הפיגוע, עם "כדור שפגע ליד הלב".[7] הניצולים נלקחו למרכז הרפואי הדסה.[8]
אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד לאחר הפיגוע לקח ארגון החמאס אחריות לפיגוע הירי.[4][8] טענה זו, ב-2003, תוארה על ידי עיתון "הארץ" כ"מפתיעה", שכן, לדברי העיתונאי עמוס הראל, לפני הפיגוע, "הארגון האיסלאמי המיליטנטי (חמאס) נמנע כמעט לחלוטין מביצוע ירי בגדה המערבית, תוך התמקדות במקום זאת בשימוש במחבלים מתאבדים, בעיקר בתוך הקו הירוק".[8]
ב-21 ביוני הרג צה"ל את עבדאללה קוואסמה, אשר על פי החשד היה מפקד חמאס הבכיר באזור חברון.[9][10][11][12]
פיגוע הירי תואר בכלי התקשורת כאחד מהאירועים שהובילו לשיבוש של מפת הדרכים לשלום, יוזמה בה היה מעורב שר החוץ האמריקאי קולין פאוול, אשר שהה בירושלים כאשר בוצע פיגוע הירי.[13][14][15] לפי איאן פישר מהניו יורק טיימס, המתקפה התפרשה "כמסר למר פאוול, לישראלים ולתומכיו הפלסטינים שחמאס נשאר חזק ופעיל מאוד".[6]
ב-2004 תבעו לוריין ויוג'ין גולדשטיין, המתגוררים בפליינוויו שבמדינת ניו יורק, את הבנק הערבי על הלבנת הכספים ששימשו למימון התקפות טרור של חמאס נגד ישראלים, כולל פיגוע הירי שבו נהרג בנו, צבי גולדשטיין.[16]
בשנת 2006 הצטרפו בני הזוג גולדשטיין לקבוצה של 50 קורבנות טרור אמריקאים (ניצולים או קרובי משפחה של אנשים שנרצחו על ידי טרוריסטים), תבעו שלושה בנקים בינלאומיים גדולים – בנק קרדי ליונה, הבנק הערבי ו-NatWest, בטענה שכל שלושת הבנקים היו מעורבים בהעברת כספים לארגון החמאס, אשר משנת 1997 ואילך הוגדר על ידי הממשל האמריקני כארגון טרור. החוק האמריקני נגד פעולות טרור מאפשר לקורבנות אמריקאים של פעולות טרור המתרחשות מחוץ לארצות הברית לתבוע פיצויים בבתי משפט פדרליים בארצות הברית.[2][17][5]
באוגוסט 2015 הסכים הבנק הערבי להסדר חסוי עם מאות קורבנות טרור אמריקאים, כולל בני הזוג גולדשטיין.[2][18]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dan, Uri (21 ביוני 2003). "N.Y. Heros Sacrifice: Dying, He Drives Kin from Thugs". New York Post. נבדק ב-15 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Clifford, Stephanie (14 באוגוסט 2015). "Arab Bank Reaches Settlement in Suit Accusing It of Financing Terrorism". The New York Times. נבדק ב-16 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Israeli-American Motorist Shot and Killed in West Bank". Fox News. AP. 20 ביוני 2003. נבדק ב-16 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Dan, Uri (22 ביוני 2003). "Family Gathers for Brooklyn-Born Israeli's Funeral". New York Post. נבדק ב-16 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Suing to stop terror funding". CBS News. 21 באפריל 2013. נבדק ב-31 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Fisher, Ian (21 ביוני 2003). "In Show of Defiance, Hamas Gunmen Kill Israeli Settler". The New York Times. נבדק ב-4 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Preston, Julia (15 באפריל 2006). "Hurt by Hamas, Americans Sue Banks in U.S." The New York Times. נבדק ב-16 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Harel, Amos (22 ביוני 2003). "Man Killed, 3 Hurt in West Bank Shooting". Haaretz. נבדק ב-4 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Harel, Amos (22 ביוני 2003). "Top Hamas Man Killed in Hebron Raid". Haaretz. נבדק ב-4 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Harel, Amos (23 ביוני 2003). "PM: Qawasmeh Killing Was Essential". Haaretz. נבדק ב-4 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Israel kills Hamas fugitive". World Tribune. 22 ביוני 2003. נבדק ב-4 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Hamas defies Powell plea". Deseret News. Knight Ridder. 21 ביוני 2003. נבדק ב-4 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Matza, Michael (21 ביוני 2003). "As Powell seeks peace, Hamas kills man A sniper shot a motorist, and the group Powell called "an enemy of peace" claimed the act". The Philadelphia Inquirer. נבדק ב-4 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Powell urges Israelis, Palestinians to move forward". CNN. 20 ביוני 2003. נבדק ב-4 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Segal, Naomi (23 ביוני 2003). "Violence Flares As U.S. Sends Envoys". Jewish Telegraphic Agency. נבדק ב-4 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Marzulli, John (7 ביולי 2004). "Arab Bank Funneled Terror Funds - Suit". New York Daily News. נבדק ב-16 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Riley, John (22 בספטמבר 2014). "Jury finds Arab Bank liable in terror attacks in Israel and Palestinian territories". Newsday. נבדק ב-16 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fisher, Daniel (13 באוגוסט 2015). "Jury Will Put A Price On Terrorism -- And Stick A Bank With The Bill". Forbes. נבדק ב-13 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה)
| פיגועי טרור נגד ישראלים בעשור הראשון של המאה ה-21 | ||
|---|---|---|
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | < • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • > | |
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | הפיגוע בדלפק אל על בנמל התעופה של לוס אנג'לס (4 ביולי 2002) • הפיגועים במומבסה (28 בנובמבר 2002) • הפיגוע בשגרירות ישראל בטשקנט (30 ביולי 2004) • מתקפת הטרור בסיני (7 באוקטובר 2004) • הפיגוע בשגרירות ישראל במאוריטניה (1 בפברואר 2008) | |
