לדלג לתוכן

פיגוע התופת במצפה יריחו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: זה פיגוע שהתרחש בישראל, יש להחליף אסמכתאות באנגלית לאסמכתאות בעברית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: זה פיגוע שהתרחש בישראל, יש להחליף אסמכתאות באנגלית לאסמכתאות בעברית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פיגוע התופת במצפה יריחו
תאריך 19 בנובמבר 1978
מקום מצפה יריחו, ישראל ישראלישראל
מטרה יהודים
קואורדינטות 31°49′08″N 35°23′21″E / 31.819°N 35.3892°E / 31.819; 35.3892
סוג אירוע עריכת הנתון בוויקינתונים
נשק מטען חבלה
הרוגים 4
פצועים 37
מבצע החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטיןהחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין
מספר מפגעים 1
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיגוע התופת במצפה יריחו היה פיגוע תופת שאירע ב-19 בנובמבר 1978. בפיגוע התפוצץ אוטובוס בין-עירוני שנסע מחמי זוהר לתל אביב בכניסה ליישוב מצפה יריחו על ידי פעילי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. בפיגוע נרצחו ארבעה אנשים, בהם אזרח בלגיה, ו-37 בני אדם נפצעו.[1]

האוטובוס שהותקף היה אוטובוס בין-עירוני שנסע מחמי זוהר, ספא על שפת ים המלח, לתל אביב, דרך הערים יריחו וירושלים. נהג האוטובוס דיווח כי המטען הושלך לאוטובוס הצפוף במצפה יריחו על ידי אדם שנמלט בטנדר לכיוון נהר הירדן.[2] עם זאת, בעקבות בדיקת מסגרת האוטובוס על ידי המשטרה התברר כי המטען הונח בתוך האוטובוס ולא נזרק כפי שדווח בהתחלה.[3]

ארגוני הטרור פת"ח והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין נטלו אחריות לפיגוע.[4] הקורבנות זוהו כיצחק גרוברד, תושב קיבוץ עין החורש; צ'ארלס בילוגורה, בן 18 מבלגיה, שעבד כמתנדב בעין החורש; שמריהו נחמד, סמל בצה"ל;[5] ואריה בנטובים, בן 26 מקיבוץ מצפה שלם.[3] בין הפצועים היו שלושה קנדים, שני אמריקאים וחמש נשים שוודיות.[6]

הפיגוע היה אחד משלושה פיגועי טרור שאירעו באותו היום - יום השנה הראשון לביקור נשיא מצרים סאדאת בירושלים, בעקבותיו נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים. הפיגועים הנוספים התרחשו ברחוב הראשי של יפו, בו נפצעו שניים באורח קל וחנויות ניזוקו, ובמרכז ירושלים בו נוטרל מטען חבלה.[2]

ממשלת ארצות הברית גינתה את הפיגועים והצהירה כי לפעולות הטרור "אין הצדקה".[6]

הפיגוע היה פיגוע הטרור החמור ביותר מבין 14 פיגועי טרור שכוונו נגד ישראלים בתוך שישה שבועות. פיגועי אלו הובילו למבצע מנורה של חיל האוויר בדרום לבנון, מעוז הפתחלנד, בדצמבר כמה שבועות לאחר מכן.[7]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. גד ליאור, 4 הרוגים ו-42 פצועים - ארבעה קשה - בידוי פצצה על אוטובוס, דבר, 20 בנובמבר 1978, המשך;
    כתבות על הפיגוע, מעריב, 20 בנובמבר 1978
  2. 1 2 "Bomb Kills 4 Persons, Injures 35". Jewish Telegraphic Agency. 20 בנובמבר 1978. {{cite news}}: (עזרה)
  3. 1 2 "Fourth Bus Bombing Victim Identified". Jewish Telegraphic Agency. 22 בנובמבר 1978. {{cite news}}: (עזרה)
  4. Rubin, Barry; Rubin, Judith Colp (2015). Chronologies of Modern Terrorism. Routledge. p. 193. ISBN 9781317474654.
  5. "Bus Bombing Victims Identified". Jewish Telegraphic Agency. 21 בנובמבר 1978. {{cite news}}: (עזרה)
  6. 1 2 "Bus Bombing Victims Identified". Jewish Telegraphic Agency. 21 בנובמבר 1978. {{cite news}}: (עזרה)
  7. "Israeli Planes Hit Terrorist Bases in South Lebanon in Retaliation for Rash of Terrorist Bombings". Jewish Telegraphic Agency. 21 בדצמבר 1978. {{cite news}}: (עזרה)