פיגם מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפיגם מצוי
Ruta chalepensis ce.JPG
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: פיגמיים
סוג: פיגם
מין: פיגם מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ruta chalepensis
ליניאוס, 1767
זחל זנב סנונית על צמח פיגם מצוי

פֵּיגָם מָצוּי (שם מדעי: Ruta chalepensis) הוא בן-שיח ממשפחת הפיגמיים. צבעו ירוק כהה בעל גוון כחלחל. הצמח נושא ענפים רכים, ועלים קטנים לרוב. גדל בחלק ממדינות הים התיכון.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח מפריש חומרים קוטלי חרקים מבלוטות שמן אתרי. ריחם החריף מרחיק מהצמח גם חתולי בית. יוצא מן הכלל הוא פרפר זנב הסנונית, המטיל את ביציו על הצמח, כמו גם על ההדרים בני משפחה זו. לפריחת הפיגם צבע צהוב, והיא מתאפיינת בשפע פרחים קטנים, שצורתם מסמר או ציפורן. הצמח מתרבה בטבע ברבייה מינית, אך ניתן להרבותו גם באמצעות ייחורים.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיגם מיוחסות אמונות הקשורות לשדים ולגירושם, כפי שהסיקו חוקרים ובלשנים משמותיו בשפות שונות: בערבית, שם הצמח הוא פיג'ן (فيجن ), משמע "שד"; יהודי תימן קוראים לו שדאב, משמע "שד בו"; ובמרוקו קוראים לו רוטה (או רודא), שמו של שד מיתולוגי. לעיתים מוזכר הפיגם כבעל סגולות להרחקת עין הרע ושלל מחלות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח משמש במספר תרופות עממיות. במדינות ערב נהוג לטפל בכאבי אוזניים באמצעות חימום שמן זית עם ענפי הצמח, וטפטופו לתוך האוזן הכואבת.

תגובה אלרגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיפת העור למוהל הצמח בשילוב קרינת השמש עלולה לגרום לגירוי קשה ולהופעת שלפוחיות, תופעה המכונה פיטו-פוטו-דרמטיטיס(אנ'). הגורמים לכך הם חומרים מקבוצת הפסוראלנים, המצויים במוהל הצמח, אשר מגבירים את רגישות העור לקרינה על-סגולה. תופעה זו שכיחה יותר אצל אנשים שעורם בהיר.

מינים קרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין פיגם ריחני (Ruta graveolens) גדל בר באירופה, ונפוץ כצמח גינון בכל העולם. הוא דומה בתכונותיו לפיגם המצוי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיגם מצוי בוויקישיתוף