פידאיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פידאיזם (אנגלית:Fideism, מקור:fides,"אמונה" בלטינית) הוא תאוריה דתית, לפיה האמונה היא יסוד הדת ואינה צריכה להיות קשורה להוכחות או למבנה לוגי. על פי הפידאיזם, האמונה סותרת מטיבה את ההגיון ורק הדבקות באמונה, יכולה להביא את האדם לאמת האלוהית.
פילוסופים מסוימים השתמשו במונח פידאיזם, כדי לתאר אמונות או הלכי רוח שנגדו את דעתם. בין הפילוסופים הללו ניתן למנות את וויליאם ג'ימס, סרן קירקגור ולודוויג ויטגנשטיין. באופן כללי, ניתן לראות כי הדתות המרכזיות, נוטות לדחות את הפידאיזם, באמצעות רציונליזציה לאמונות הדתיות שלהן. ההוגה הקתולי, תומאס אקווינס, טען כי האמונה הדתית מורכבת ממושגים, שכולם ניתנים להבנה על ידי המוח. בדומה לו, ספר הכוזרי, מנסה להסביר את האמונה הדתית היהודית, בצורה לוגית וסדורה. ישנן דוגמאות רבות אחרות של ספרים בעלי אורינטציה דתית, שחוברו על ידי הוגים דתיים, על מנת להציג סיבות והוכחות לאמונה הדתית.

מאידך, ישנם גם מקרים הפוכים, בהם הוגים דתיים מציגים עמדה פדאיסטית ברורה לפחות בנסיבות מסוימוןת ועליהם ניתן למנות את מרטין לותר, מיסד הכנסייה הפרוטסטנטית ואת רבי נתן מברסלב.