פיוטר השלישי, קיסר רוסיה

פיוטר השלישי, קיסר רוסיה
Пётр III

לידה	21 בפברואר 1728 קיל, דוכסות הולשטיין-גוטורפ
פטירה	17 ביולי 1762 (בגיל 34) רופשה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	מבצר פטר ופול, סנקט פטרבורג
שם מלא	פיוטר פיודורוביץ'
שם לידה	Karl Peter Ulrich von Schleswig-Golstein-Gottorf
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום מגורים	קיל סנקט פטרבורג
תארים	קיסר רוסיה
השקפה דתית	נצרות אורתודוקסית
בת זוג	סופיה פרדריקה אוגוסטה, נסיכת אנהלט-צרבסט
ילדים	פאבל אנה
פרסים והוקרה	פור לה מריט אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש עיטור אנדריי הקדוש עיטור מסדר העיט הלבן של פולין מסדר העיט השחור אות מסדר אנה הקדושה
חתימה
שושלת בית רומנוב
אב	קרל פרידריך, דוכס הולשטיין-גוטורפ
אם	אנה פטרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
קיסר האימפריה הרוסית 25 בדצמבר 1761 – 29 ביוני 1762 (6 חודשים ו־4 ימים) → יליזבטה יקתרינה השנייה ←

פיוטר השלישי (ברוסית: Пётр III;‏ 21 בפברואר 1728 – 17 ביולי 1762) היה קיסר האימפריה הרוסית בין 1761 ל-1762.

ביוגרפיה

ראשית חייו

פיוטר נולד בקיל בשלזוויג-הולשטיין שבצפון גרמניה בשם קרל פטר אולריך. אימו אנה פטרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, הייתה בתו של פיוטר הגדול. אביו קרל פרידריך, דוכס הולשטיין-גוטורפ, היה אחיינו של קרל השנים-עשר מלך שוודיה. תחילה הוא התחנך כיורש העצר של שוודיה.

פיוטר התייתם מהוריו בגיל צעיר. אימו מתה מייד עם לידתו, ואביו מת כשהיה בן 11. בעקבות מות אביו נהיה פיוטר יורש העצר של שוודיה. הוא התחנך בבית דודו אדולף פרדריק, לימים מלך שוודיה. בשנת 1741 דודתו של פיוטר, יליזבטה, הוכתרה לקיסרית האימפריה הרוסית. שנה לאחר מכן מינתה יליזבטה את פיוטר ליורש העצר שלה והביאה אותו מגרמניה לרוסיה. המינוי ליורש העצר של רוסיה ביטל את זכותו של פיוטר לכתר השוודי. עם הגעתו לרוסיה המיר פיוטר את דתו לנצרות האורתודוקסית ושינה את שמו לפיוטר. בגיל שש-עשרה חלה במחלת האבעבועות השחורות.

בשנת 1745 ציוותה הקיסרית יליזבטה על פיוטר לשאת לאישה את סופיה אוגוסטה פרדריקה פון אנהלט צרבסט, אשר המירה את דתה לנצרות אורתודוקסית ושינתה את שמה ליקטרינה אלכסייבנה. ב-1754 נולד לזוג בן – פאבל. מייד עם לידתו, נלקח הבן מהוריו והתחנך אצל הקיסרית עצמה. פיוטר היה מרוצה מהחלטה זו, וראה את בנו כפעם בשבוע.

הקיסר פיוטר היה ידוע בהתנהגותו הילדותית, ובכך שהיה משחק עד השעות הקטנות של הלילה בחיילי עופרת קטנים, גם בהיותו נשוי ליקטרינה. עם הזמן הוא התרחק מאשתו, ויליזבטה וורונצובה הייתה למאהבת שלו. אשתו נפגעה ממעשיו ובהמשך החלה גם היא לבגוד בבעלה. לפי העדויות הדבר היה ידוע לפיוטר. בשנת 1757 נולדה ליקטרינה בת, ואף שככל הנראה לא הייתה בתו של פיוטר הוא הכיר בה כבתו.

במשך התקופה שבה שהה בסנקט פטרבורג פיוטר לא התקרב לתרבות הרוסית, לא למד את מנהגיה וזלזל במנהגי הנצרות האורתודוקסית. בשנת 1751, כשנודע לו שדודו הוכתר למלך שוודיה, אמר שחבל שהגיע לרוסיה במקום להיות מלך שוודיה.

במהלך מלחמת שבע השנים תמך בפרידריך השני, מלך פרוסיה, למרות שמדינתו הייתה במלחמה איתו. לפי עדויות הוא אף העביר לפרוסיה מידע צבאי רגיש. התנהגותו זו גרמה להתמרמרות באצולה הרוסית. למרות הכול יליזבטה, קיסרית רוסיה, לא הייתה מוכנה לשנות את החלטתה.

שלטונו

פיוטר עלה לשלטון בסוף שנת 1761 לאחר מות דודתו הקיסרית, והיה בשלטון 186 ימים. באותו זמן הייתה רוסיה קרובה להכרעת פרוסיה במלחמת שבע השנים. למרות זאת נסוג פיוטר מכל השטחים שנכבשו במלחמה, ואף כרת ברית עם פרוסיה. פעולות אלו הביאו להתמרמרות רבה בקרב האצולה והצבא.

במשך תקופת השלטון הקצרה הוא היה פעיל מאוד. הוא הוציא צווים חשובים בתחום הכלכלה, הפסיק רדיפות על רקע דתי ועוד. המסמך החשוב ביותר כלל הנחיות חדשות בהקשר לזכויות האצולה הרוסית. לפי מסמך זה זכויות האצולה התרחבו מאוד וחובותיה כלפי המדינה קטנו. כבר בתחילת שלטונו הוא החזיר מסיביר את כריסטופור מיניך, שהוגלה לשם בידי יליזבטה, וקירב אותו לחצר. כמו כן הוא הביא לסנקט פטרבורג קרובים רבים מגרמניה.

יקטרינה הייתה בהיריון מתקדם, אף על פי כן פיוטר דיבר בגלוי על רצונו להתגרש ממנה ולהתחתן עם יליזבטה וורונצובה. ב-30 באפריל הגיע המתח בין בני הזוג לשיאו, ופיוטר אף רצה לעצור את אשתו, והדבר נמנע רק בזכות התערבות דודו. לקראת מאי 1762 למרות אזהרות רבות שקיבל עזב פיוטר עם נאמני חצרו את הבירה ויצא לחופשת קיץ מחוץ לעיר. בבוקר 28 ביוני 1762 הוא נסע לארמון הגדול בפטרהוף לרגל קבלת פנים גדולה. יקטרינה, ששהתה עם פיוטר, עזבה בלחץ תומכיה את פטרהוף ועימה המדינאי אלכסיי אורלוב, שהיה נאמן לה, נסעה לבירה והשביעה את יחידות הצבא המוצבות בבירה, את הסנאט ואת הסינוד לנאמנים לה.

למרות בקשותיו של כריסטופור מיניך מפיוטר לצאת לקרונשטאדט שבה היו יחידות צבא נאמנות לו ולהתחיל מאבק מול כוחותיה של יקטרינה תוך התבססות על הצי, בחר פיוטר להמתין, ובסופו של דבר נכנע ללא מאבק של ממש. יקטרינה הוכרזה כקיסרית בשם יקטרינה השנייה.

מותו

נסיבות מותו של פיוטר לא ברורות עד היום. לאחר התפטרותו הוא נשלח לכפר רופשה , כמה קילומטרים מסנקט פטרבורג, ונפטר לאחר שבוע. סיבת פטירתו הרשמית היא מחלה, אך מקובל להאמין שהוא נרצח בידי אלכסיי אורלוב^{[דרוש מקור]}. תחילה הוטמן במנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרבורג, אך בתקופתו של בנו פאבל הראשון הועברה גופתו למבצר פטרופבלובסקיה.

עד לשנת 1797 הופיעו לפחות כ-40 אנשים שטענו שהם הקיסר פיוטר השלישי שניצל והתחבא. המפורסם שבהם הוא ימליאן פוגצ'וב.

אילן יוחסין

כריסטיאן אלברכט, דוכס הולשטיין-גוטורפ

פרדריקה אמליה, נסיכת דנמרק

קרל האחד עשר, מלך שוודיה

אולריקה אלאונורה, נסיכת דנמרק

אלכסיי הראשון, צאר רוסיה

נטליה נרישקינה

סמואל סקברונסקי

אליזבת מוריץ

פרידריך הרביעי, דוכס הולשטיין-גוטורפ

הדוויג סופיה משוודיה

פיוטר הראשון, קיסר רוסיה

יקטרינה הראשונה, קיסרית רוסיה

קרל פרידריך, דוכס הולשטיין-גוטורפ

אנה פטרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה

פיוטר השלישי, קיסר רוסיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיוטר השלישי, קיסר רוסיה בוויקישיתוף

• גנאלוגיה של פטר ה-3
• פיוטר השלישי, קיסר רוסיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• פיוטר השלישי, קיסר רוסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

פיוטר השלישי, קיסר רוסיה בית רומנוב נולד: 21 בפברואר 1728 מת: 17 ביולי 1762
קרל פרידריך	דוכסות הולשטיין-גוטורפ 1739–1762	פאול
קרל פרידריך וכריסטיאן השישי	דוכסות הולשטיין 1739–1762	פאול ופרידריך החמישי
יליזבטה	האימפריה הרוסית 1762	יקטרינה השנייה