פיוטר ניקולאייביץ' דורנובו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיוטר דורנובו
Пётр Дурново́
Durnovo Petr (1842-1915).jpg
לידה 23 בנובמבר 1842 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בספטמבר 1915 (יוליאני) (בגיל 72) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Naval Cadet Corps
Alexander Military Law Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר ולדימיר הקדוש
  • מסדר סנטה אנה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פיוטר ניקולאייביץ' דורנובורוסית: Пётр Николаевич Дурново́;‏ 23 בנובמבר 1842 - 24 בספטמבר 1915) היה משפטן ומדינאי של האימפריה הרוסית. כיהן כשר הפנים של רוסיה במשך כשנה ועמד בראש מחלקת המשטרה של האימפריה הרוסית. נודע במיוחד בעקבות פרסום מסמך שחזה את קריסת האימפריה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, במסמך הממוען לצאר ניקולאי השני ומכונה מסמך דורנובו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריקטורה מאת זינוביי גרז'בין, 1906

פיוטר דורנובו נולד בפלך מוסקבה למשפחת דורנובו האצילה בנובמבר או דצמבר של שנת 1842.

דורנובו החל את דרכו בשירות הצי והצבא, בשנת 1881 הועבר למחלקת המשטרה במשרד הפנים, ומשנת 1884 עד 1893 היה מנהל המחלקה. הוא המשיך לתפקידים גבוהים במחלקות אחרות של אותו משרד, כולל תקופת כהונה קצרה (1905–1906) כשר הפנים של האימפריה. תפקידו העיקרי בעשור האחרון של חייו היה חבר המועצה המדינית.[1]

הוא היה בוגר בית הספר הימי הקיסרי והמכללה למשפט צבאי של חיל הים ושירת במשרד המשפטים והגיע לתפקיד עוזר התובע בבית הדין לערעורים בקייב, עד שהועבר למשרד הפנים בשנת 1881. דורנובו מונה למנהל מחלקת המשטרה בשנת 1884 ונשאר בתפקיד זה עד שנת 1893, כאשר נאלץ להתפטר עקב מחלוקת בינו לבין שגריר ספרד ברוסיה, בה הואשם בשימוש לרעה בסמכויות המשטרה. הוא מונה לסנאט הרוסי בשנת 1893 שם התבלט מאוד בפועלו. בשנת 1900 התמנה לעוזר שר הפנים האחראי על שירותי הדואר והטלגרף לבקשתו של סיפיאגין ומילא תפקיד זה עד שנת 1905, כאשר מונה לשר הפנים, על פי המלצת ראש הממשלה, סרגיי ויטה. הוא פרש מתפקיד השר זמן קצר לאחר התפטרותו של ויטה מראשות מועצת השרים למרות מחלוקות קודמות בין השניים.

דורנובו נודע בהתנגדותו הגלויה לקשרים הדוקים יותר עם בריטניה על חשבון היחסים עם גרמניה. הוא האמין שהאינטרסים הגרמניים והרוסים משלימים זה את זה ואילו מלחמה בין שתי האימפריות יכולה להביא רק להרס הסדר הפוליטי הקיים בשתי המדינות. דורנובו פירט את עמדותיו, שרובן היו אמורות להתגשם בעקבות מלחמת העולם הראשונה במכתב [2] שנשלח לניקולאי השני בפברואר 1914. דורנובו צפה מלחמה קרובה בין רוסיה, צרפת ובריטניה נגד גרמניה, אוסטרו-הונגריה וטורקיה. הוא חזה במדויק כי התבוסה הרוסית תביא אחריה לדמורליזציה של הצבא הקיסרי והתמוססות מוסדות החקיקה הקיימים ומפלגות האופוזיציה האינטלקטואליות, לטובת "מהפכה חברתית במתכונת הקיצונית ביותר". המסמך נמצא בין ניירותיו של הצאר לאחר מהפכת פברואר .

פיוטר דורנובו מת בספטמבר 1915 באחוזתו שבפטרוגרד. הוא היה שר הפנים הקיסרי הרוסי האחרון שמת בנסיבות טבעיות. ששת ממשיכי דרכו (פיוטר סטוליפין, אלכסנדר מקרוב, ניקולאי מקלקוב, [ניקולאי שצ'רטבטוב (נפטר בסטארנברג, בוואריה, גרמניה)], אלכסיי חווסטוב, בוריס שטירמר, [אלכסנדר חווסטוב (נפטר בילץ, רוסיה)] אלכסנדר פרוטופופוב) לא מתו בנסיבות טבעיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Vernadsky, George (1972). “Durnovo’s Advice to the Tsar, February 1914”, in: A Source Book for Russian History. New Haven: Yale University Press. עמ' 793–798. 
  2. ^ - The Durnovo Memorandum, translated to English.