לדלג לתוכן

פיטוכימיקלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. הערך הגיע לשלב הסופי של יצירתו, וכותבו מעוניין כעת בהערותיכם ובהשגותיכם בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

פיטוכימיקליםיוונית עתיקה: (Phytochemicals הם תרכובות כימיות שמקורן בצמח. המילה "פיטוכימיקלים" מורכבת משתי מילים: "פיטו" שפירושה צמח ו"כימיקלים" שפירושה מוצרים המופקים בתהליך כימי.

מונח זה החל לשמש באנגלית ממחצית המאה ה-19 ככינוי לכימיה של הצמחים ולתרכובות צמחיות.

ישנן בצמחים תרכובות מיקרונוטרייטים שהן רכיבי תזונה החיוניים לגוף, כמו ויטמינים ומינרלים. רוב התרכובות אינן מיקרונוטרייטים אך הן פעילות ביולוגית ומשפיעות על תהליכים בגוף.

עד כה זוהו מעל 10,000 זנים של פיטוכימיקלים.[1]

צורכי הצמח לפיטוכימיקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיטוכימיקלים בצמח נועדו למספר מטרות:

  • הגנה מפני בעלי חיים מזיקים. למשל אלקלואידים (ניקוטין, קפאין) מרחיקים חרקים. גם שמנים אתריים דוחים מזיקים.
  • שמירה מפני מחלות חיידקיות ופטריות.
  • הגנה מפני קרינה UV (על סגול) היכולה לגרום נזק לצמח. פלבנואידים סופגים את הקרינה וקרוטנואידים מגנים מפני חמצון הנגרם מהאור.
  • למשוך מאביקים לצורך רבייה, לתת ריח, צבע, טעם וכדומה. הקרוטנואידים נותנים צבעים לעלים ולפרחים והפלבנואידים אחראים על הצבע האדום-סגול בפרחים ובפירות.

סוגים עיקריים של פיטוכימיקלים במזונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל התרכובות הן על בסיס אורגני: פחמן, מימן, חמצן* (C,H,O)

מאפיין באלקלואידים, גלוקוסינולטים וחלק מהספונינים שיש גם חנקן (N)

מאפיין ייחודי לגלוקוסינולטים ולתרכובות גופרית שיש בהם גם גופרית (S)

סוגי

פיטוכימיקלים[2][3]

תת

קבוצה

דוגמאות למולקולות יסודות

מאפיינים

תפקידים בגוף האדם מקורות תזונתיים
פוליפנולים

Polyphenols

סטילבנים רזרברטרול C,H,O נוגדי חמצון, נאבק בדלקות, שיפור תפקוד

כלי הדם.

ענבים אדומים (בעיקר בקליפה),

יין אדום, בוטנים, פירות יער, פיסטוקים.

פלבנואידים

Flavonids

קוורציטין, קטכין C,H,O מונעים דלקת, השפעה נוגדת סרטן, השפעה על קרישת דם ושמירת כלי הדם. בצל, תה ירוק ושחור, ענבים, כוסמת, פירות יער.
פיטואסטרוגן

Phytoestrogen

C,H,O יעילים באיזון הורמונלי, יכולים להפחית סיכון לסוגי סרטן מסוימים, משפיעים על בריאות העצם. פולי סויה, מוצרים עשויים מסויה.
קרוטנואידים

Carotenoids

קרוטנים, קסנתופילים בטא-קרוטן,

לוטאין, ליקופן

C,H,O
  • בקרוטנים אין חמצן
ליקופן מפחית סיכון לסרטן הערמונית

ולמחלות לב וכלי דם. בטא-קרוטן מקור לוויטמין A, הגנה על העיניים.

גזר, עגבנייה, בטטה, תירס,

קייל, תרד.

אלקלואידים

Alkaloids

פורינים קפאין, סולנין C,H,N,O ממריצים, משפיעים על מערכת העצבים, קפה, תה, קקאו, פרג.
גלוקוסינולטים (Gloucosinolates) סיניגרין, גלוקורפנין C,H,O,N,S מועילים למניעת סרטן, מעודדים פירוק

וניקוי רעלים בכבד

נמצאים בירקות ממשפחת המצליבים: ברוקולי, כרוב, קייל, כרובית.
ספונינים (Sponins) סטרואידליים,

טריטרפנואידים

דיאוסגינין,

גיסנין

C,H,O

לפעמים גם N

יכולים להוריד שומנים בדם, אנטי דלקתיים, לפעמים משפיעים על ספיגת הסוכר. קטניות (סויה, חומוס), קינואה, עדשים ובג'ינסנג.
פיטוסטרולים (Fytosterols) סטרולים, סטנולים בטא-סיטוסטרול

קמפוסטרול

C,H,O יכולים להפחית ספיגת כולסטרול במעי, ובכך להפחית כולסטרול בדם. אגוזים, שקדים, שמנים צמחיים, דגנים מלאים.
עדשים: פוליפנולים, קוואקר: פיטוסטרולים ופוליפנולים קינואה: סאפונינים ופוליפנולים

השפעת הבישול על הפיטוכימיקל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם פיטוכימיקלים שהזמינות או הפעילות הביולוגית שלהם משתנה בתהליך הבישול.

פיטוכימיקלים שערכם עולה בבישול
[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוטנואידים:

  • ליקופן בעגבניות/רסק עגבניות משתחרר ומגיע לזמינות גבוהה יותר בגוף אחרי בישול.[4]
  • בטא-קרוטן בגזר, דלעת ובטטה משתחרר טוב יותר לאחר אידוי או בישול כי החום מפרק את דפנות התאים הצמחיים.

פוליפנולים מסוימים:

  • בבישול קל של תרד, ברוקולי או פלפל אדום - ריכוז נוגדי החמצון הזמינים עשוי לעלות כי החום משחרר אותם מהמבנה התאי.
פיטוכימיקלים שערכם יורד בבישול
[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלוקוזינולטים:

  • בירקות ממשפחת המצליבים הפיטוכימיקלים מתפרקים בחום גבוה או בבישול ארוך ואז הפעילות שלהם יורדת. אידוי קצר שומר עליהם יותר מאשר הרתחה.

פוליפנולים (פלבנואידים מסוימים):

  • לשמירה על הקוורציטין בבצל עדיף בישול קצר.[5]
כורכום

פיטוכימיקלים בתבלינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם התבלין פיטוכימיקל

עיקרי

קבוצה ראשית השפעה על הבריאות
כורכום כורכומינואיד פוליפנולים נוגד חמצון, אנטי דלקתי, תומך בכבד
ג'ינג'ר ג'נג'רולים,שוגאולים פוליפנולים נגד בחילה, אנטי דלקתי, תומך

במערכת העיכול

בצל קוורציטין ותרכובות גופרית פוליפנולים (פלבנואידים) נוגד חמצון, אנטי דלקתי, מוריד כולסטרול
שום אליצין, די-אליל דיסולפיד תרכובות גופרית נוגד חמצון, אנטי חיידקי,תומך בלב וכלי דם
פלפל שחור פיפרין אלקלואיד משפר ספיגת כורכומין, אנטי דלקתי
צ'ילי (פלפל חריף) קפסאיצין אלקלואיד מאיץ חילוף חומרים, מעודד זרימת דם,

משכך כאב

קינמון צינמאלדהיד ועוד פוליפנולים פנילרופנואידים נוגד חמצון, מאזן סוכר בדם, אנטי מיקרובים
ציפורן יוגנול פנילרופנואידים נוגד חמצון, אנטי חיידקי, משכך כאב שיניים
הל טרפנואידים מונוטרפנים משפר עיכול, אנטי דלקתי, מרענן נשימה
אגוז מוסקט מיריסטיצין וספונינים ספונינים ופנילפרופנואיד במינון גבוה: השפעה נוירולוגית, מינון רגיל:

אנטי דלקתי

יתרונות וחסרונות בפיטוכימיקלים לבריאות האדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכום יתרונות בריאותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נוגדי חמצון ומונעים נזק לתאים.
  • פעילות אנטי דלקתית.
  • הגנה נגד סרטן, עיכוב חלוקה בלתי מבוקרת של תאים.
  • שיפור תפקוד הלב וכלי הדם, יכולת הפחתת כולסטרול והפחתת לחץ דם.
  • השפעות מטבוליות: איזון סוכר בדם, שיפור עמידות לאינסולין.
  • תמיכה במערכת החיסון ועזרה בהגנה מפני זיהומים.
  • השפעות נוירולוגיות.

הסתייגויות, חסרונות וסיכונים לפיטוכימיקלים בבריאות האדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • זמינות ביולוגית - ייתכן שהפיטוכימיקל לא נספג בגוף, מתפרק מהר או מופרש והגוף לא ניצל אותו.
  • עדויות ומחקרים שהעידו על הצלחה לא תמיד עמדו במבחנים הקליניים בבני-אדם.
  • חלק מהפיטוכימיקלים במינונים גדולים יכולים להיות רעילים ולגרום לנזקים.
  • הבדל גנטי בין אנשים, מצב בריאותי, חיידקי מעיים וגורמים סביבתיים שונים מאדם לאדם ולכן השפעת הפיטוכימיקלים שונה מאחד לאחר.
  • המחקרים בודקים את השפעת המיקרוביום במעיים. פיטוכימיקלים משפיעים על הרכב החיידקים במעיים, מה שיכול להשפיע על הבריאות.

פיטוכימיקלים בתעשיית הקוסמטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוג

הפיטוכימיקל

הפיטוכימיקל השפעה צמח לדוגמה הערת

שוליים

פוליפנולים רזרברטרול נוגד חמצון, אנטי אייג'ינג, הגנה מהשמש ענבים וקליפות ענבים [6]
פוליפנולים EGCG (קטכין תה ירוק) מפחית אדמומיות, אנטי דלקתי תה ירוק
קרוטנואידים בטא-קרוטן, ליקופן, לוטאין מגן מפני קרינה על-סגול, שומר על גמישות העור שמן זרעי גזר,

קלנדולה, תרד,עגבניות

[7]
פיטוסטרולים בי-סיטוסטרול מרגיע יובש של העור שיאה,אבוקדו,
אלקלואידים קפאין הפחתת נפיחות מתחת לעיניים, מוצרים אנטי צלוליט קפה, תה [8]

שימוש בפיטוכימיקלים בתעשיית התרופות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם

התרופה

שימוש רפואי שם

פיטוכימיקל

משפחה

פיטוכימיקלים

הצמח הערת

שוליים

אספירין

(Aspirin)

משכך כאבים, מדלל דם, נוגד דלקת סליצין פוליפנולים עץ ערבה לבנה [9]
דיגוקסין

(Digoxin)

טיפול באי-ספיקת לב והפרעות קצב דיגוטוקסין טרפנואידים אצבעונית [9]
טקסול (Taxol) כימותרפיה טקסול טרפנואידים עץ הטקסוס [10]
טיפול במלריה ארטמיזינין טרפנואידים לענה מתוקה [10]
טיפול במלריה כינין עץ הצינכונה [11]
וינקריסטין (Vincristine) כימותרפיה וינקריסטין אלקללואידים וינקה ורודה [12]
מורפין (Morphine),

קודאין (Codeine)

משככי כאבים נרקוטיים מורפין, קודאין אלקלואידים פרג האופיום [13]
בסיס ליצור סטרואידים

סינתטים

גלולה למניעת הריון דיוסגנין טרפנואידים בטטה מקסיקנית [14]

בימינו השימוש בצמחים לייצור תרופות פסק בחלקו.

כיום: תרופה כאספירין היא סינתטית לחלוטין, תרופות מורכבות (וינקריסטין) מופקות עדיין מצמחים ואילו תרופות יקרות או נדירות (טקסול, ארטמיזינין)

מיוצרות בשיטות ביוטכנולוגיות/ חצי סינתטיות.

קרוטלריה צמח רעיל
סנסווירה צמח רעיל

פיטוכימיקלים רעילים לבני-אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלקלואידים רעילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גליקוזידים ציאנוגניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצאים בגרעיני משמש מרירים, יוקה לא מבושלת - משחררים ציאניד.

קומרינים מסוימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קליפות של פירות הדר (לימון, ברגמוט, אשכולית), מריחה תמצית או שמנים שלהם על עור חשוף לשמש יכולה לגרום לתגובה עורית (תגובה פוטוטוקסית).
  • פסוראלנים כמו פטרוזיליה, סלרי, פיגם, גורמים לכוויות במגע עם קרינה על-סגול.

תחומים נוספים לשימוש בפיטוכימיקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חקלאות והדברה טבעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטוכימיקלים (כמו אלקלואידים, ספונינים וטאנינים) משמשים כקוטלי חרקים, פטריות או חיידקים.

לדוגמה: פירטרינים מצמח החרצית משמשים להדברה אורגנית.

תעשיית המזון והמשקאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם פיטוכימיקלים המשמשים כחומרי טעם, צבע וריח טבעיים (כמו מנטול במנטה, אנתוציאנינים בצביעת מזון לסגול-אדום) וכחומרים משמרים.

תעשיית הטקסטיל, צבעים ובישום
[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתמשים בקרוטנואידים לצביעה בתעשיית הטקסטיל. הטאנינים משמשים לצביעת בדים (למשל האינדיגו, הפיגמנט הכחול, מופק מצמח ניל הצבעים).

שמנים אתריים עשירים בפיטוכימיקלים (לימונן בקליפת הדרים ולינלול בלבנדר) משמשים בתעשיית הבישום.

אנרגיה ירוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים צמחיים נחקרים כחומרי מוצא לייצור פלסטיק מתכלה, דלק ביולוגי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Antioxidants and phytochemicals, Northside Hospital (באנגלית)
  2. ^ office, פיטוכימיקלים או למה אנחנו לא אוכלים יותר מיני צמחים ?, באתר על עלים, ‏2023-05-07
  3. ^ rsvp-khalil, פיטוכימיקלים: הצבעים שישדרגו לכם את התזונה, באתר EatWell, ‏2021-11-03
  4. ^ Veronica Dewanto, Xianzhong Wu, Kafui K. Adom, Rui Hai Liu, Thermal processing enhances the nutritional value of tomatoes by increasing total antioxidant activity, Journal of Agricultural and Food Chemistry 50, 2002-05-08, עמ' 3010–3014 doi: 10.1021/jf0115589
  5. ^ רעות חייט, מצעד הירקות: מה בריא יותר טרי - ומה מבושל, באתר ynet, 18 בנובמבר 2013
  6. ^ Anna Ratz-Łyko, Jacek Arct, Resveratrol as an active ingredient for cosmetic and dermatological applications: a review, Journal of Cosmetic and Laser Therapy 21, 2019-02-17, עמ' 84–90 doi: 10.1080/14764172.2018.1469767
  7. ^ צבע טבעי: גילוי מחדש של יופי טבעי ממזון ועד קוסמטיקה - HSF Biotech NutraColor™ - בלוג, באתר il.hsfbiotech.com
  8. ^ (PDF) Caffeine’s Mechanisms of Action and Its Cosmetic Use, ResearchGate (באנגלית)
  9. ^ 1 2 מחליטות צמחים לתרופות בבית המרקחת, באתר מגזין | מכון דוידסון
  10. ^ 1 2 M. C. Wani, H. L. Taylor, M. E. Wall, P. Coggon, A. T. McPhail, Plant antitumor agents. VI. The isolation and structure of taxol, a novel antileukemic and antitumor agent from Taxus brevifolia, Journal of the American Chemical Society 93, 1971-05-05, עמ' 2325–2327 doi: 10.1021/ja00738a045
  11. ^ Cinchona calisaya, www.ranpharma.com
  12. ^ Gordon M. Cragg, David J. Newman, Natural products: a continuing source of novel drug leads, Biochimica Et Biophysica Acta 1830, 2013-06, עמ' 3670–3695 doi: 10.1016/j.bbagen.2013.02.008
  13. ^ חן נחמיאס, ממורפיום ועד הירואין: היכולת ההיפנוטית של הפרג, באתר ynet, 16 במרץ 2011
  14. ^ dioscorea - Search Results - PubMed, PubMed (באנגלית)