פיטופלנקטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אצות פיטופלנקטון
פריחת הפיטופלנקטון בים (צבוע בירקרק).

פיטופלנקטוןלועזית: Phytoplankton, מיוונית: פיטון, φυτόν - צמח, ופלאנקטוס πλαγκτός - לשוטט או לנוע; מכונים גם בקטריופלנקטון - Bacterioplankton), קבוצת פלנקטון, אצות או חיידקים שיש להם פיגמנטים.

חלק מצמחים אלו הם בעלי כושר תנועה עצמי בעזרת שוטונים (לדוגמה, פרידיניום) או כושר לכוון את ציפתם במים באמצעות בועות גז שהם מייצרים (למשל, מיקרוציסטיס). בפיטופלנקטון נכללים גם חיידקים בעלי פיגמנטים המבצעים פוטוסינתזה.

קיומם של הפיטופלנקטון בטבע תלוי בקיומם של הלווייתנאים, מכיוון שפיטופלנקטון משגשגים בסביבת ההפרשות של הלווייתנאים שמכילות את חומרי המזון של הפיטופלנקטון. נדידת הלווייתנאים מסייעת להתפתחות פיטופלנקטון ברחבי העולם[1].

לפיטופלנקטון תפקיד חשוב בהשפעה על איכות הסביבה. נכון לעשור השני של המאה ה-21 פולטת אוכלוסיית הפיטופלנקטון לאוויר העולם כ-50% מהחמצן, ולוכדת כ-37 מיליארד טון של פחמן דו-חמצני (בדומה לכ-1.7 מיליארד עצים), כמות שמוערכת בכ-40% מהפליטות[2][1].

השפעתם המשמעותית על הסביבה גרמה לקריאות מצד חוקרים לשיתוף פעולה עולמי לשיקום אוכלוסיית הפיטופלנקטון (והלווייתנאים, התלויים אלו באלו בקשרים סימביוזיים) למען הסביבה, וכזווית חשובה ונוספת להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.