פיטר דרוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיטר דרוקר
Peter Ferdinand Drucker
Drucker5789.jpg
לידה 19 בנובמבר 1909
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 2005 (בגיל 95)
קלרמונט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גתה בפרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין כלכלה, ניהול עריכת הנתון בוויקינתונים
ארצות מגורים ארצות הברית, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פיטר פרדיננד דרוקר (גרמנית: Peter Ferdinand Drucker;‏ 19 בנובמבר 1909 - 11 בנובמבר 2005), הוגה דעות אמריקני יליד אוסטריה, אבי תורת הניהול המודרנית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרוקר נולד וגדל בפרברי וינה, למד בגרמניה משפט בינלאומי פרטי ועבד שם כעיתונאי. עם עליית הנאצים לשלטון ברח מהרודנות ההיטלריסטית לארצות הברית.

בתחילת הקריירה האקדמית שלו בארצות הברית, ב-1947, כתב ספר "העתיד של האדם התעשייתי", ובו פיתח את רעיונותיו מספרו הקודם (1939) "האדם הפוסט-כלכלי: שורשי הטוטליטריות". את הספרים לא כתב ככלכלן או כמומחה למנהל עסקים (תחום שעוד לא היה קיים), אלא כפרופסור לפילוסופיה ומחשבה פוליטית באוניברסיטת ורמונט.

בין קוראי "העתיד של האדם התעשייתי" היה גם מנכ"ל ג'נרל מוטורס, אלפרד סלואן, שהתרשם מהספר עד כדי כך, שהזמין את דרוקר ליישם למעשה את רעיונותיו האקדמיים, כיועצו ביצרנית המכוניות, שהייתה אחד התאגידים הגדולים בעולם. דרוקר נענה להצעה ואמר שמה שמשך אותו בהצעת המנכ"ל הייתה האפשרות "למפות את היבשת האפלה והבלתי נודעת של הניהול".[1] את מסעו זה סיכם בשני ספרים: "מושג הארגון" מ-1950 ו"פרקטיקת הניהול" משנת 1954.

בשנות ה-80 הוזמן על ידי מנכ"ל ג'נרל אלקטריק, ג'ק וולש, לשמש כיועץ בחברה, שהתקדמה למעמד של החברה הגדולה בעולם לפי שווי השוק.

לאורך כל חייו קידם רעיונות מהפכניים כגון הגבלת שכר המנכ"ל לפי 20 מהשכר הנמוך ביותר בחברה שלו. "עובדי הידע", כך אמר, מונעים בעיקר על ידי הרצון לסיפוק ויצירה, ולכן אי אפשר לפקח עליהם ולנהל אותם בשיטות הישנות של פס הייצור. תפקיד המנכ"ל אליבא דדרוקר, הוא לאפשר לעובדיו לעשות עבורו 99% מהעבודה וגם להודות בכך בגלוי.

ב-2002 הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית.

ב-2005 דורג על ידי ה"Financial Times" כ"הגורו המושלם מספר 1" (במקום השני דורג ביל גייטס ובשלישי ג'ק וולש) [2].

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניהול הלכה למעשה תרגום: יוסף עוזיאל, הוצאת "יחדיו", תשכ"ו.
  • מניהול של אתמול למנהיגות של מחר, תרגום: ברוך קורות, הוצאת מטר, 1992.
  • על הניהול כמקצוע תרגום: ברוך קורות, הוצאת מטר, 1998.
  • אתגרי הניהול במאה ה-21, תרגום: יעל זיסקינד-קלר, הוצאת מטר, ספריית המרכז הישראלי לניהול, 2000.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]