פיטר מקסוול דייוויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר מקסוול דייוויס
Peter Maxwell Davies
Peter Maxwell Davies.jpg
לידה 8 בספטמבר 1934
סלפורד, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במרץ 2016 (בגיל 81)
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מנצ'סטר, Royal Manchester College of Music עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מנצח, מחנך מוזיקה, מלחין של מוזיקה לסרטים, מוזיקאי, פסנתרן עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה, סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים EMI קלאסיקס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.maxopus.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סר פיטר מקסוול דייוויסאנגלית: Peter Maxwell Davies;‏ 8 בספטמבר 193414 במרץ 2016) היה מלחין ומנצח תזמורת בריטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסלפורד. בין השנים 19531957 למד מוזיקה בקולג' המלכותי למוזיקה במנצ'סטר, לאחר מכן למד באוניברסיטת מנצ'סטר ועם גופרדו פטראסי ברומא, שם חיבר ב-1958 את יצירתו התזמורתית הראשונה Prolation. בין 1959 ל-1962 היה מנהל מחלקת חינוך למוזיקה בבתי ספר יסודיים ופיתח שיטות לימוד מוזיקה לילדים. בין 1962 ל-1964 היה תלמידו של רוג'ר סשנס באוניברסיטת פרינסטון. ב-1966 היה מלחין אורח באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה. שנה לאחר מכן ייסד יחד עם עמיתו, הריסון ברטוויסל, את תזמורת "פיירו" (Pierrot Players), בשנת 1970 הפכה התזמורת לFires of London עם מקסוול דייוויס כמנצחה הראשי ומנהלה המוזיקלי.

ב-1970 עבר מקסוול דייוויס לאיי אורקני שבסקוטלנד. ב-1971 חיבר מוזיקה לשני סרטים של קן ראסל: "השדים" ו"החבר שלי". בשנת 1977 יסד את פסטיבל המוזיקה סנט מגנוס באיי אורקני, וקיים במקום בית ספר קיצי למוזיקאים, עד 1984. ב-1985 היה למנצח התזמורת הקאמרית הסקוטית, עבורה חיבר את מחזור הקונצ'רטי "סטרטקלייד" (Strathclyde). ב-1987 קיבל את תואר האבירות Knight Bachelor. בין 1992 ל-2002 כיהן כמנצח-שותף של התזמורת הפילהרמונית של ה-BBC במנצ'סטר. בין השנים 2004 ל-2014 כיהן בתפקיד רשמי בארמון בקינגהאם כמאסטר המוזיקה של המלכה (Master of the Queen's Music). בשנת 2009 נחגג יום הולדתו ה-75 בביצע בכורה לקונצ'רטו לכינור מס' 8 שלו ברויאל אלברט הול במסגרת קונצרט הפרומס. ב-2014 נבחר למסדר עמיתי הכבוד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסוול דייוויס היה הומוסקסואל גלוי כל חייו הבוגרים. הוא היה פעיל בתנועה לזכויות להט"ב ובפעילות למען איכות הסביבה, בעד שלום עולמי ונגד פיתוח נשק גרעיני, תכנים שאף השתקפו ביצירותיו במשך השנים.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסוול דייוויס היה מלחין פורה,[1] שכתב במגוון סגנונות ופעמים רבות עירב מספר סגנונות באותה יצירה, כגון שילוב סריאליזם עם השפעות של מוזיקת רנסאנס ובארוק.

בשנות השישים כתב מספר יצירות לתיאטרון, השמות דגש על מאבק אלים. בהן Revelation and Fall, Eight Songs for a Mad King ו-Vesalii Icones ואת האופרה Taverner (בעקבות המלחין האנגלי בן המאה ה-16, ג'ון טאוורנר). החל מ-1970 חיבר בעיקר יצירות עבור ה-Fires of London, הראשונה בהן, St Thomas Wake, היא דוגמה טובה לעירוב הסגנונות בו נקט דייוויס, הכולל השפעות מרנסאנס ועד ריקוד הפוקסטרוט.

לאחר מעברו לאיי אורקני, החל לשלב יותר מוטיבים סקוטיים ביצירותיו. בתקופה זו חיבר כמ מיצירותיו המוכרות יותר, האופרה הקאמרית (1976) The Martyrdom of St Magnus והאופרות (1980) The Lighthouse ו- (1996) The Doctor of Myddfai.

מאז חיבור הסימפוניה הראשונה שלו ב-1976, חיבר עשר סימפוניות ממוספרות. בין 2001 ל-2007 חיבר עשר רביעיות מיתרים עבור חברת התקליטים נקסוס בשם Naxos Quartets. הרביעיות הוקלטו על ידי רביעיית Maggini Quartet הבריטית.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפחות 336 יצירות רשומות עם מספר אופוס
  2. ^ פריט קטלוגי של הרביעיות באתר חברת נקסוס