פיטר סלרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר סלרס
Peter Sellers
פיטר סלרס, 1973
פיטר סלרס, 1973
לידה 8 בספטמבר 1925
סאות'סי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 ביולי 1980 (בגיל 54)
בית החולים מידלסקס, פיצרוביה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Golders Green Crematorium עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Richard Henry Sellers עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 18 במרץ 1948 – אפריל 1980 (כ־32 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים St Aloysius RC College עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Anne Hayes (19511963)
  • מירנדה מקמילן, דוכסית סטוקטון (24 באוגוסט 19701976)
  • בריט אקלנד (19 בפברואר 196418 בדצמבר 1968)
  • לין פרדריק (18 בפברואר 197724 ביולי 1980) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מייקל סלרס, Sarah Sellers, ויקטוריה סלרס עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
אתר אינטרנט
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פיטר סלרס, 1966

ריצ'רד הנרי (פיטר) סלרסאנגלית: Richard Henry Sellers‏; 8 בספטמבר 192524 ביולי 1980) היה קומיקאי, שחקן קולנוע, ובדרן יהודי-בריטי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלרס נולד בסאות'סי, מחוז המפשייר, אנגליה, למשפחה של שחקני וודוויל. אביו היה פרוטסטנטי ואמו יהודייה.

בעקבות משפחתו, למד סלרס את אומנות הוודוויל, אמנות משחק פופולרית אך קשה. הוא הוכיח עצמו כשחקן רב-תחומי במידה מרשימה: רקדן מצוין, נגן מוכשר ביוקולילי ובבנג'ו, ומתופף מוכשר שהצטרף למספר להקות ג'אז בסיבובי הופעות.

במהלך מלחמת העולם השנייה, סלרס שירת בחיל האוויר המלכותי. הוא השתחרר בסוף המלחמה בדרגת רב-טוראי (רב"ט). במהלך שירותו הצבאי נהג להציג חיקויים של מפקדיו, דבר שעזר לו מאוחר יותר לבנות את שורת התפקידים בסרט "דוקטור סטריינג'לאב".

הצלחתו לא הייתה מהירה. הוא ניסה את מזלו ברדיו ובטלוויזיה המוקדמת של שנות ה-50.

הצלחותיו הראשונות בקולנוע היו בשנת 1959 בקומדיות בריטיות שונות (The Ladykillers, I'm All Right Jack והעכבר ששאג). אולם, פרסומו העולמי הגיע בעקבות תפקידו כמפקח קלוזו (Inspector Clouseau) בסדרת הסרטים המצליחה "הפנתר הוורוד" (1964).

בשנת 1964 השתתף בסרטו של סטנלי קובריק "דוקטור סטריינג'לאב או: איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הפצצה", בו שכלל לשיא את מיומנויותיו הקומיות כשגילם בסרט שלוש דמויות שונות (דוקטור סטריינג'לאב, מדען הטילים הגרמני והנאצי לשעבר, נשיא ארצות הברית מרקין מאפלי ואלוף-משנה ליונל מנדרייק מחיל האוויר המלכותי). עבור השתתפותו בסרט זה, בו הוכיח את גאונותו, היה מועמד לפרס אוסקר בפעם הראשונה במהלך הקריירה שלו.

סלרס אף הוכיח את כישרונו הדרמטי ואת רב-גוניותו בסרטים כגון: "לוליטה" על פי רב המכר של ולדימיר נבוקוב (1962), "The Party‏" (1968), ובעיקר בסרט המופת שהקנה לו מועמדות שנייה לאוסקר "להיות שם" (1979).

סלרס הנציח את מעמדו כשחקן-גאון, ותואר פעמים רבות כפרפקציוניסט-אובססיבי, כטיפוס מוזר וביזארי, מיזנתרופ ואף בעל הפרעות נפשיות. שחקן שקשה לעבוד איתו.

סלרס מצא בבמאי בלייק אדוארדס פרטנר ובמאי מסור שידע לעבוד איתו וידע להשתמש ולנצל את יכולותיו הקומיות של סלרס. אדוארדס תיאר את סלרס כ"ליצן הפכפך" שידע להפוך קומדיה לדרמה ולהפך בן-רגע. בסרט "חייו ומותו של פיטר סלרס" מוצגת מערכת היחסים של השניים באור מעט שונה.

במאים אחרים איתם עבד סלרס היו: רומן פולנסקי, פול מזורסקי ובילי ויילדר (כולם, אגב, יהודים, מהגרים ממרכז אירופה).

סלרס אף הופיע לצד כוכבים רבים כשירלי מקלין, סופיה לורן, מגי סמית', גולדי הון, שלי וינטרס, אלקה זומר ואפילו רינגו סטאר, מתופף להקת "הביטלס".

סלרס היה מועמד פעמיים לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר. בראשונה, בשנת 1964 עבור תפקידיו ב"דוקטור סטריינג'לאב". בשנייה, בשנת 1979, עבור תפקידו הדרמטי בסרט "להיות שם". אולם בשתי הפעמים הוא לא זכה.

סלרס זכה בפרס האקדמיה הבריטית (BAFTA) עבור משחקו בסרט "I'm Alright Jack".

סלרס היה נשוי ארבע פעמים. נישואיו השניים היו לשחקנית השוודית בריט אקלנד. אשתו הרביעית, בעת מותו, הייתה לין פרדריק, שמאוחר יותר נישאה למנחה הטלוויזיה סר דייוויד פרוסט.

ראויה לציון תשוקתו האובססיבית של סלרס למכוניות. במהלך שנות השישים הוא רכש ומכר עשרות רבות של מכוניות, והיה בעליו של צי מכוניות מרשים.

סלרס נפטר מהתקף לב בגיל 54, ב-24 ביולי 1980 בלונדון, אנגליה. גופתו נשרפה. מותו נגרם, כנראה, בשל נטייתו ואמונתו ברפואת אליל. בין השאר התנסה בניתוחים על-חושיים (שמתבצעים בידיים חשופות, ושנפוצים בפיליפינים ובברזיל). בצוואתו ביקש שהשיר "In The Mood" של גלן מילר ינוגן בהלווייתו. היה זה מן הסתם הבזק אחרון של הומור, שכן ידוע היה שזהו השיר השנוא עליו ביותר.

ביוגרפיה על חייו של סלרס בשם "The Life and Death of Peter Sellers"‏ (1997) נכתבה על ידי רוג'ר לואיס. בביוגרפיה מתוארים היטב התנהגותו ואורח חייו הביזאריים והפרעותיו הנפשיות של סלרס.

מבוסס על ספר זה, בשנת 2004 שודר בערוץ "HBO" הסרט הביוגרפי "חייו ומותו של פיטר סלרס", בכיכובו של ג'פרי ראש המגלם את דמותו של סלרס.

סקר "קומיקאי הקומיקאים", שנערך בין קומיקאים, הציב את פיטר סלרס בין עשרים הקומיקאים הגדולים בהיסטוריה.

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלרס הקליט מספר תקליטונים ואלבומים, רובם בהפקתו של ג'ורג' מרטין. אלו כוללים את:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיטר סלרס בוויקישיתוף