פיטר קוק

פיטר קוק
Peter Edward Cook
לידה	17 בנובמבר 1937; טורקי (אנגליה), הממלכה המאוחדת
פטירה	9 בינואר 1995 (בגיל 57); המפסטד, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	St John-at-Hampstead
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	מכללת רדלי; מכללת פמברוק ;
תקופת פעילות	מ-1958
בת זוג	Judy Huxtable (1973–1989 (כ־16 שנים))
מספר ילדים	2
	פרופיל ב-IMDb

ערך זה עוסק בבדרן. אם התכוונתם לאדריכל, ראו פיטר קוק (אדריכל).

פיטר אדוארד קוק (באנגלית: Peter Edward Cook‏ 17 בנובמבר 1937 - 9 בינואר 1995) היה קומיקאי, שחקן, מחזאי ותסריטאי בריטי. זכור בעיקר בשל השתתפותו בגל הסאטירה באנגליה של שנות השישים, תוכניות הטלוויזיה והסרטים שלו עם דאדלי מור והשתתפותו לצד חברי מונטי פייתון בנשפי השוטר החשאי. כן זכורה הופעתו בתפקיד הכומר המשיא את הנסיכה נורית והנסיך המפרדינק בסרט הנסיכה הקסומה.

ראשית חייו

נולד בעיירת הנופש טורקי במחוז דבון, היו לו שתי אחריות צעירות ממנו. אביו היה פקיד קולוניאליסטי בניגריה ומושל מזרח ניגריה (אנוגו). קוק למד בפמברוק קולג' באוניברסיטת קיימברידג' והתמחה בשפות צרפתית וגרמנית, במטרה לפתח קריירה דיפלומטית. במסגרת לימודיו כתב והופיע עם מערכונים וחיקויים פרי עטו במועדון הסטודנטים Footlights Club. (במועדון זה החלו את דרכם גם יוצרים ושחקנים בריטים מוכרים אחרים, כגון דאגלס אדמס, ג'ון קליז, אמה תומפסון ועוד).

קריירה

התפרסם לראשונה כחבר הקבוצה הקומית Beyond the Fringe ("מעבר לשוליים"), שנוסדה עבור פסטיבל הפרינג' של אדינבורו 1960 והמשיכה להופיע בוסט אנד בלונדון לאורך שנות השישים ואף יצאה למספר ביקורים בברודוויי בניו יורק. בקבוצה היו חברים, בנוסף אליו, אלן בנט, ג'ונתן מילר ודאדלי מור. בין היתר הפרסם בחיקוי של ראש הממשלה הרולד מקמילן.

ב-1961 פתח קוק את מועדון The Establishment ("המוסד") בסוהו. המועדון נפתח כמועדון לחברים בלבד, וכך היה יכול לעקוף את מגבלות הצנזורה, המועדון טיפח כישרונות צעירים ובין היתר אירח את לני ברוס ובו התגבשה הדמות של דיים עדנה.

ב-1962, בדיוק כאשר הופיע קוק עם Beyond the Fringe בברודוויי, החליטה רשת BBC ליצור פרק פיילוט לסדרה קומית שתהיה מבוססת על מערכונים ממועדון The Establishment. כיוון שקוק לא היה פנוי, הוזמן דייוויד פרוסט לארח את התוכנית, כאשר הוא מחקה למעשה את קוק. הדבר פעע בקוק, שנטר לפרוסט כל חייו.^[1]^[2]

ב-1965 חבר לדאדלי מור לתוכנית הטלוויזיה של ה-BBC ‏ Not Only... But Also ("לא רק... אלא גם") שמטרתה הייתה לשלב הומור ומוזיקה. קוק הציג בתוכנית הומור פרוע ומשתלח, כולל חיקויים של דמיויות אמיתיות ומומצאות, בעוד מור שומר על חזות רצינית ומהוגנת. קוק נשא את מונולוג הפתיחה ומור ניגן בפסנתר. התוכנית זכתה בפרס באפט"א לטלוויזיה לשנת 1966 בקטגוריית הבידור. בין היתר התארחו במערכונים שצולמו עבור התוכנית ג'ון לנון, פיטר סלרס ועוד.^[3] ב-1968 הופיעו השניים במספר פרקים של התוכנית Goodbye Again ברשת ATV. אחד מחברי צוות התוכנית היה ג'ון קליז, חבר ומעריץ של קוק.

קוק ומור הופיעו יחד גם בסרטי הקולנוע The Wrong Box (1966) ו-Bedazzled (1967) בבימויו של סטנלי דונן.

ב-1970 כתב קוק (יחד עם ג'ון קליז וגרהאם צ'אפמן) והופיע בתפקיד הראשי בסרט The Rise and Rise of Michael Rimmer, המתחקה אחר דמות של עיתונאי שאפתן וחסר מעצורים (בדמותו של דייוויד פרוסט) החותר ורומס אחרים ללא מעצורים בדרכו לתפקיד ראש הממשלה. על אף שהסרט היה שאפתני ושובץ בכוכבי הקומדיה הבריטית, הוא לא זכה להצלחה קופתית. ב-1971 החל להנחות את תוכנית האירוח ?Where Do I Sit ("היכן אני יושב?") ב-BBC, אך השתתפותו בוטלה לאחר שלוש תוכניות והוא הוחלף.

קוק ומור יצרו תוכנית בימתית המבוססת על מערכונים מתוכניות הטלוויזיה Not Only... But Also ו-Goodbye Again ויצאו עמה לסבבי הופעות בין היתר בארצות הברית ואוסטרליה. המופע זכה בפרס טוני למחזה הטוב ביותר. במהלך התוכנית גיבשו קוק ומור את הדמויות דרק וקלייב (Derek and Clive). דמויות אלה יכלו להופיע כשני יושבי-פאב שיכורים המנהלים שיחות על מהות החיים או כשני מלומדים אוקספורדיים, הדנים דווקא בתרבות נמוכה או הפרשות גופניות. לדברי מבקר ישראלי, "אני לא מכיר מישהו שהצליח לעבור את רף התועבה המלומדת שהצמד הפגין, כל זה תוך שימוש עוצר נשימה בשפה ומבטא המוני ובאובססיה בלתי נפסקת לגסויות. כעבור מספר דקות הקשבה מגלה השומע את עצמו עובר מתחושת גועל מהגסות הנוקשה לממלכה של עדינות ואסתטיות צרופה."^[4] ההופעות החיות של דרק וקלייב הוקלטו וראו אור בתקליטים Derek and Clive (Live) (1976), Derek and Clive Come Again (1977) ו־Derek and Clive Ad Nauseam (1978). ב-1979 הופק הסרט Derek and Clive Get the Horn. בינואר 1976 התארחו קוק ומור באחת התוכניות הראשונו של תוכנית הטלוויזיה האמריקאית סאטרדיי נייט לייב.

ב-1978 שיחק קוק בתפקיד של מנהל מועדון מוזיקה בתוכנית הטלוויזיה Revolver ששודרה ברשת ITV. במועדון הטלוויזיוני שלו אירח קוק מופעים רבים, שעבור חלקם הגדול הייתה זו ההופעה הראשונה בטלוויזיה ארצית (בהם קייט בוש, הסטרנגלרס, הבומטאון ראטס, בוני טיילר, איאן דיורי, אלביס קוסטלו והדייר סטרייטס).

קוק הופיע באופן קבוע במסגרת שלושת מופעי נשפי השוטר החשאי שהופקו עבור אמנסטי אינטרנשיונל. ב-1976 הן כחבר צוות Beyond The Fringe, הן כמופיע עצמאי והן כמחליף לאריק איידל במסגרת מונטי פייתון. ב-1977 הופיע יחד עם טרי ג'ונס. ב-1979 הופיע שוב גם לבדו, גם במופעים זוגיים (עם ג'ון קליז ועם אלינור ברון) וגם בסיום הגדול, יחד עם חברי Beyond The Fringe. בתגובה על כך שההופעות בערבי השוטר החשאי מבוססות על נוסטלגיה ומחזור חומרים ותיקים, כתב קוק והופיע בערב האחרון במערכון Entirely a Matter for You, שהיה סאטירה אקטואלית שכוונה לפרשת ת'ורפ. המערכון קצר הצלחה רבה וראה אור בתקליט תחת השם Here Comes the Judge: Live in concert.^[5] לאחר הפסקה, חזר להופיע במופע אמנסטי במופע איחוד עם דאדלי מור ב-1989.

ב-1983 שיחק בתפקיד ריצ'רד השלישי בסדרה הפתן השחור, אותו ביצע כחיקוי של משחקו של לורנס אוליבייה. ב-1984 שיחק בסרט סופרגירל. ב-1987 נבחר על ידי רוב ריינר לשחק בתפקיד הכומר המשיא את הנסיכה נורית והנסיך המפרדינק בסרט הנסיכה הקסומה.

חיים אישיים

ב-1963 נשא לאשה את ונדי סנודן (Wendy Snowden), לזוג נולדו שתי בנות. הם התגרשו ב-1971.

ב-1973 נישא לשחקנית ג'ודי האקסטבל (Judy Huxtable), אחת מאייקוני האפנה של "לונדון החוגגת", הנישאים התפרקו מספר שנים לפני גירושיהם הרשמיים ב-1989.

ב-1989 נישא לצ'ו לין צ'ונג (Chiew Lin Chong), לה היה נשוי עד מותו.

קוק היה אודה ספורט ואהד את קבוצת נעוריו, טורקי יונייטד ואת קבוצת טוטנהאם הוטספר הלונדונית.^[6]

הוא היה מעשן כבד. ברבות מתמונותיו והופעותיו הטלוויזיוניות הוא נראה מעשן. כן היה צרכן כבד של משקאות חריפים. רעייתו הראשונה טענה שהיה אלכוהוליסט ושסבל מדיכאון קליני, שמנעו ממנו התפתחות קריירה בעלת משמעות עמוקה יותר מאשר הופעות קומיות.^[7]

בינואר 1995 אושפז בבית חולים בלונדון עקב דימום מדרכי העיכול שהוביל לתרדמת. הוא נפטר ב-9 בינואר, בגיל 57. גופתו נשרפה ואפרו נטמן בקבר לא מסומן.