פייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פייב
מוקד פעילות לונדון, אנגליה
שנות פעילות 1997–2001, 2006-07, 2012-הווה
סוגה פופ, דאנס, ראפ רוק
חברת תקליטים BMG (אנגליה, 1997–2001)
RCA, Arista (ארצות הברית, 1997–2001)
Twitter logo initial.svg Five, ברשת החברתית טוויטר
חברים
שון קונלון
ריצ'י נוויל
סקוט רובינסון
חברים לשעבר
ג'ייסון בראון
אבז לאב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פייבאנגלית: Five, מעוצב בצורה: 5ive) היא להקת בנים בריטית שזכתה לעיקר הצלחתה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20. בלהקה חברים שון קונלון, ריצ'י נוויל וסקוט רובינסון. במקור היו חברים בלהקה גם ג'ייסון (ג'יי) בראון ואבז לאב. שמו של ההרכב נגזר ממספר חבריו. הלהקה הוקמה ב-1997 על ידי כריס ובוב הרברט, מיסדיה של להקת הספייס גירלז. חברי הלהקה נבחרו מתוך כ-3,000 נבחנים שנענו למודעת פרסום בעיתון. לאחר הקמתה הוחתמה הלהקה על ידי סיימון קאוול על חוזה ל-6 אלבומים בחברת התקליטים BMG.

בספטמבר 2001, לאחר שהוציאו 3 אלבומים ו-13 סינגלים, ועם מכירות של למעלה מ-10 מיליון אלבומים ברחבי העולם, התפרקה הלהקה. ארבעה מחבריה (רובינסון, לאב, נוויל ובראון) חזרו לפעילות והופעות בספטמבר 2006, תחת הנהלה חדשה, אך התפרקו בשנית בחלוף 8 חודשים, לאחר שכשלו במציאת חברת תקליטים שתחתים אותם. ב-2012 התאחדו בשנית במסגרת תוכנית הריאליטי הבריטית "The Big Reunion", הפעם בהרכב שכלל את קונלון, לאב, נוויל ורובינסון. בעקבות האיחוד יצאה הלהקה לסיבוב הופעות ברחבי בריטניה. בשנת 2014, לאב עזב את הלהקה בשל חילוקי דעות יצירתיים.

בין הפרסים בהם זכתה הלהקה בשנות פעילותה: הבריט להרכב הפופ הטוב ביותר (2000), פרס המוזיקה של MTV אירופה בקטגוריית MTV Select ‏(1998).

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 5ive ‏(1998) - האלבום כלל 17 שירים בגרסה הבריטית ו-12 בגרסה האמריקאית, בהם הלהיטים "Slam Dunk‏ (Da Funk)", הסינגל הראשון שהוציאה הלהקה בבריטניה ושנבחר כשיר הנושא של ה-NBA,‏ "When the Lights Go Out",‏ הסינגל הראשון שהוציאה הלהקה במרבית המדינות מחוץ לבריטניה ולהיטה הגדול ביותר בארצות הברית (מקום 10 בבילבורד הוט 100), "Got the Feelin'",‏ "Everybody Get Up" ו-"Until the Time Is Through". האלבום דורג במקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי ובמקום ה-27 במצעד האלבומים האמריקאי.
  • Invincible ‏(1999) - האלבום כלל 15 שירים בגרסה הבריטית ו-12 בגרסה האמריקאית, בהם הלהיטים "Keep On Movin'",‏ "Don't Wanna Let You Go",‏ גרסת כיסוי ל-"We Will Rock You", ו-"If Ya Gettin' Down". האלבום דורג במקום ה-108 במצעד האלבומים האמריקאי ובמקום ה-4 במצעד האלבומים הבריטי. האלבום זכה למעמד אלבום פלטינה כפול בבריטניה.
  • Kingsize ‏(2001) - האלבום כלל 15 שירים, בהם הלהיטים "Let's Dance" ו-"Rock the Party". בארצות הברית האלבום כשל מסחרית וכלל לא דורג. בבריטניה דורג במקום ה-3 במצעד האלבומים הבריטי והגיע למעמד של אלבום זהב.

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיים

  • 1998-9: 5ive in Tour
  • 2000: Invincible Tour
  • 2013: 5ive Greatest Hits Tour

משותפים

  • 2013: The Big Reunion
  • 2013: The Big Reunion: Christmas Party Tour
  • 2014: The Big Reunion: Boy Band Tour

חברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר 1997 1998 1999 2000 2001 2006 2007 2012 2013 2014 2015
ריצ'י נוויל
(1997–2001, 2006–07, 2012–הווה)
סקוט רובינסון
(1997–2001, 2006–07, 2012–הווה)
שון קונלון
(1997–2001, 2012–הווה)
ג'ייסון (ג'יי) בראון
(1997–2001, 2006–07)
אבז לאב
(1997–2001, 2006–07, 2012–14)
  • הערה: השמות המודגשים הם החברים הנוכחיים.

מועמדויות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבריט

  • 2000: הרכב הפופ הטוב ביותר

פרס המוזיקה של MTV אירופה

  • The MTV Select Award – 1998

National Reality TV Awards

Silver Clef Awards

  • Best Newcomer – 2000

Smash Hits Poll Winners Party

  • 1997: ההופעה החדשה הטובה ביותר
  • 1997, 1998, 1999: התספורת הטובה ביותר (סקוט)
  • 1998, 1999, 2000: הלהקה הבריטית הטובה ביותר
  • 1998: האלבום הטוב ביותר
  • 1998: גרסת הכיסוי הטובה ביותר

TMF Awards (הולנד)

  • 2000: הסינגל הטוב ביותר
  • 2000: האלבום הטוב ביותר
  • 2000: הלהקה הבינלאומית הטובה ביותר

TV Hits Awards

  • 1999: הלהקה החדשה הטובה ביותר
  • 2000: הסינגל הטוב ביותר ("We Will Rock You" - גרסת כיסוי)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייב בוויקישיתוף