פייט שטוס
 | |
| פייט שטוס לפני 1540 | |
| לידה |
1447 הורב אם נקאר, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
20 בספטמבר 1533 (בגיל 86 בערך) נירנברג, דוכסות בוואריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות זנקט יוהאניס |
| מדינה |
גרמניה |
| יצירות ידועות |
קישוט המזבח של פייט שטוס בקרקוב |
| תחום יצירה |
פיסול |
| זרם באמנות |
גותיקה בינלאומית |
| ילדים |
פייט שטוס, אנדראס שטוס, סטניסלב שטווס |
  | |
פַייט שְׁטוֹס (בגרמנית: Veit Stoss; 1447 – 20 בספטמבר 1533) היה פסל מוביל גרמני שעבד בעיקר עם עץ. הקריירה שלו השתרעה על הרצף שבמעבר בין האמנות הגותית המאוחרת לרנסאנס הצפוני. סגנונו הדגיש פאתוס ורגש, בסיוע גילופו הווירטואוזי של וילונות מתנפנפים. סגנון זה כונה "בארוק גותי מאוחר".[1] הייתה לו סדנה גדולה, ובנוסף ליצירותיו שלו קיימות גם מספר עבודות של תלמידיו. הוא ידוע בעיקר בזכות קישוט המזבח בבזיליקת מריה הקדושה בקרקוב שבפולין.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי חוזים ומסמכים רשמיים אחרים שנכתבו במאות החמש עשרה והשש עשרה, שטוס נולד במקום ששמו נהגה "הורב" או "הורבן". רוב החוקרים מזהים מקום זה עם הורב אם נקאר (אנ') ליד שטוטגרט בגרמניה. עם זאת, ישנם מאפיינים אמנותיים המצביעים על כך שחינוכו המוקדם של שטוס יכול להתקיים באזור שווייץ של ימינו. יתר על כן, אחיו נולד בוודאות באראו בצפון שווייץ, דבר המצביע על כך שמשפחתו של האמן התגוררה באזור, וכי שטוס נולד דווקא בעיירה הורבן, הממוקמת 30 ק"מ דרום-מזרחית לאראו. תאריך לידתו המדויק אינו ידוע, אם כי הוא בוודאי היה זמן קצר לפני 1450. שום דבר על חייו אינו ידוע בוודאות לפני 1473, אז עבר לנירנברג בפרנקוניה ונישא לברברה הרץ. בנם הבכור אנדראס נולד שם לפני 1477, כאשר שטוס עבר לקרקוב, בירתה המלכותית של פולין, שם הוזמן לייצר את קישוט המזבח העצום הצבעוני קישוט המזבח של פייט שטוס בקרקוב (אנ') (Ołtarz Wita Stwosza) בבזיליקת מריה הקדושה בקרקוב. בנו סטניסלב (אנ') שנולד בקרקוב בשנה שלאחר מכן היה גם הוא פסל.
בקרקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטוס חי ועבד בקרקוב כמעט עשרים שנה, בין השנים 1477–1496. בפולנית הוא נקרא ויט סטווש (Wit Stwosz).[2] קישוט המזבח בקרקוב הושלם בשנת 1489, והיה הטריפטיכון הגדול ביותר בתקופתו. כמו עבודותיו הגדולות האחרות של שטוס, להכנת הקישוט נדרשה סדנה גדולה שכללה ציירים ומְזַהֲבִים (מקשטים בזהב) מומחים. עבודות חשובות נוספות מתקופתו של שטוס בפולין היו קברו של קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין (אנ') בקתדרלת ואוול, קבר השיש של זביגנייב אולשניקי (אנ') בגנייזנו, וקישוט המזבח של סטניסלב הקדוש. חצר המלכות הפולנית הייתה מודעת יותר לסגנונות איטלקיים מאשר עשירי נירנברג באותה תקופה, וחלק מעבודותיו הפולניות של שטוס השתמשו בעיטורים קלאסיים מתקופת הרנסאנס.
במהלך מלחמת העולם השנייה, פורק קישוט המזבח בהוראת הנס פרנק מושל אזור זה של פולין הכבושה. המזבח המפורק נשלח לגרמניה הנאצית בסביבות 1941. הוא התגלה מחדש בשנת 1945 בבוואריה, כשהוא מוסתר במרתף של טירת נירנברג שהופצצה קשות. קישוט המזבח הגדול עבר עבודות שיקום נרחבות בפולין והוחזר למקומו בבזיליקה עשר שנים לאחר מכן.[2]
בנירברג
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1496 חזר שטוס לנירנברג עם אשתו ושמונת ילדיו. הוא השיב לעצמו את אזרחותו תמורת שלושה גולדנים רייניים (אנ') וחזר לעבוד שם כפסל. בין השנים 1500 ו-1503 גילף מזבח, שכיום אבד, עבור כנסיית הקהילה של שוואץ בטירול, של "עליית מריה השמיימה". בשנת 1503, הוא נעצר בגין זיוף החותם והחתימה של קבלן רמאי ונידון לצריבת סימן קבוע על שני לחייו באמצעות מתכת מלובנת, ונאסר עליו לעזוב את נירנברג ללא אישור מפורש של מועצת העיר. הוא זכה לחנינה בשנת 1506 ממקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, וזכויות האזרח שלו הוחזרו לו.
למרות האיסור הוא נסע למינרשטדט (אנ') בשנת 1504, כדי לצבוע ולהזהיב את המזבח שטילמן רימנשניידר השאיר בעץ לא צבוע עשר שנים קודם לכן, כנראה על פי חוזהו (בניגוד לשטוס, הסדנה שלו לא כללה ציירים ומזהיבים). השארת פיסול עץ ללא צבע הייתה אופנה חדשה באותה תקופה, ו"אולי טעמם של מועצת העיר היה קצת פרובינציאלי". הוא גם יצר את קישוט המזבח עבור קתדרלת במברג ופסלים שונים אחרים בנירנברג, כולל "הבשורה" ו"טוביאס והמלאך". בשנת 1506 הוא נעצר בפעם השנייה. בשנת 1507, הקיסר מקסימיליאן כתב מכתב חנינה. הטענה היחידה הייתה על גאונותו. מועצת העיר הקיסרית החופשית של נירנברג סירבה להודיע על כך בפומבי. אך התערבותו של מקסימיליאן הצילה אותו מבור הכלא ומכריתת ידיו.[3]
הוא הצליח להתיישב בנירנברג החל משנת 1506, אך נדחה על ידי המועצה, ומאז ואילך קיבל מעט עבודות גדולות בלבד. בשנת 1512 ביקש הקיסר משטוס לסייע בתכנון אנדרטת הקבר שלו, אשר בסופו של דבר הוצבה בהופקירכה (אנ') באינסברוק. נראה שניסיונותיו של שטוס ליצוק אותה בפליז לא צלחו.
בין השנים 1515–1520 קיבל פייט שטוס הזמנה לפסלים מאת רפאלה טוריג'אני, סוחר פלורנטיני עשיר. בשנת 1516 הוא יצר את "טוביאס והמלאך" (כיום במוזיאון הלאומי הגרמני, נירנברג), ופסל של רוכוס הקדוש עבור בזיליקת סנטיסימה אנונציאטה (אנ') בפירנצה. פסל עץ זה מייצג את הקדוש באופן מסורתי: בלבוש של עולה רגל, מרים את טוניקתו כדי להדגים את פצעי הדבר בירכו. אפילו ג'ורג'ו וזארי, שלא העריך במיוחד אמנים מצפון להרי האלפים, שיבח אותו בספרו "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר" וכינה אותו "נס בעץ", אף על פי שייחס אותו באופן שגוי לאמן אחר.
פייט שטוס נקבר בבית הקברות זנקט יוהאניס בנירנברג. את מורשתו האמנותית המשיך בנו סטניסלב.
בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייט שטוס מופיע באופרה "העכביש השחור" מאת ג'ודית וייר (אנ'). הוא אחד הפסלים המזמרים במערכה 3, תמונה 2 בתוך קתדרלת ואוול. הוא מוצג כשהוא מפסל את קברו של קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין. קיים ספר פולני (1913) וסרט (1961) בשם "Historia żółtej ciżemki" ("סיפור הנעל הצהובה") על פייט שטוס בקרקוב.[4]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Baxandall, Michael (1980). The Limewood Sculptors of Renaissance Germany. Yale University Press. ISBN 0-300-02829-6.
- R. Kahnsitz, ed. (1983). Veit Stoss in Nürnberg. Werke des Meisters und seiner Schule in Nürnberg und Umgebung (catalogue of the exhibition) (בגרמנית). Munich.
- Kepinski, Zdzislaw (1981). Veit Stoss (בגרמנית). Verlag der Kunst. ISBN 83-221-0138-4.
- Kirkpatrick, Sidney (2010). Hitler's Holy Relics. Simon & Schuster. ISBN 978-1-4165-9062-0.
- Schultz, Ellen, ed. (1986). Gothic and Renaissance Art in Nuremberg. New York: Metropolitan Museum of Art. ISBN 978-0-87099-466-1.
- Skubiszewski, Piotr (1978). "Der Stil des Veit Stoss" (בגרמנית). 41 (2). Zeitschrift für Kunstgeschichte: 93–133.
{{cite journal}}: Cite journal requires|journal=(עזרה) - Snyder, James (1985). Northern Renaissance Art: Painting, Sculpture, the Graphic Arts From 1350 to 1575. Prentice-Hall / Harry N. Abrams. ISBN 0-13-623596-4.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פייט שטוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- Veit Stoss Herbermann, Charles, ed. (1913). "Veit Stoss". Catholic Encyclopedia. New York: Robert Appleton Company.
- Robin Pilch Craren (2012): VEIT STOSS/WIT STWOSZ CONTEXTUALIZED WITHIN THE POLISH TRADITION OF SCULPTURE IN THE LATE FIFTEENTH CENTURY, M A Thesis, fulltext, pictures, 118 pp
- St. Mary's Altar by Veit Stoss, Cracow 2010, detailed videodocument
- Story of the Cracow altarpiece
- Web Gallery of Art: STOSS Veit
- Profile of Veit Stoss (Wit Stwosz) at Culture.pl
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ W. R. VALENTINER, TWO WOOD SCULPTURES OF THE LATE GOTHIC BAROQUE
- ^ 1 2 Życie i twórczość Wita Stwosza (Life and Art of Wit Stwosz.) Jagiellonian University;
- ^ Weilandt, Gerhard. Stoß, Veit - Deutsche Biographie (בגרמנית).
- ^ "Story of the Golden Boot" – via imdb.com.