פייר ברגובוי
![]() | |||||||
לידה |
23 בדצמבר 1925 בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, צרפת ![]() | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
התאבד |
1 במאי 1993 (בגיל 67) נבר, צרפת ![]() | ||||||
מדינה |
צרפת ![]() | ||||||
השכלה |
אוניברסיטת רוברט שומן ![]() | ||||||
מפלגה |
המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, הפלג הצרפתי של אינטרנציונל העובדים, המפלגה המאוחדת-סוציאליסטית ![]() | ||||||
בן או בת זוג |
Gilberte Bérégovoy ![]() | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
![]() ![]() |
פייר אז'ן ברגובוי (בצרפתית: Pierre Eugène Bérégovoy; 23 בדצמבר 1925 – 3 במאי 1993) היה אשר כיהן כראש ממשלת צרפת תחת הנשיא פרנסואה מיטראן בשנים 1992–1993. לפני כן, כיהן כשר הכלכלה והאוצר בשנים 1984–1986 ו-1988–1992.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייר ברגובוי נולד בעיר דאוויל-לה-רואן במחוז סן-מריטים שבצפון צרפת, לאב אוקראיני ואם צרפתייה. אביו, אדריאן ברגובוי, היה יליד העיר איזיום שבאימפריה הרוסית. הוא הגיע לצרפת בשנת 1916, כחייל בחיל המשלוח הרוסי לחזית המערבית במהלך מלחמת העולם הראשונה. בתום המלחמה החליט להישאר בצרפת.
פייר ברגובוי התחיל לעבוד מגיל 16 בחברת SNCF, כפועל פשוט. עם הזמן הפך לפעיל באיגודים המקצועיים. בשנת 1949 הצטרף (כנציג האיגוד המקצועי) לצוות העבודה של שר התחבורה והשירות הציבורי כריסטיאן פינו. כעבור שנה עזב את הצוות והחל לעבוד כסוכן טכני בחברת הגז הצרפתית. בשנת 1959 היה בין מייסדי המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת (PSU). בהמשך היה יועצו של חבר האספה הלאומית פייר מנדס פראנס. בשנת 1969 הצטרף אל המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית והפך למקורבו של פרנסואה מיטראן. בשנת 1981, כאשר נבחר מיטראן לנשיא צרפת, הוא מינה את ברגובוי לתפקיד המזכיר הכללי של משרד הנשיא. כעבור שנה מונה ברגובוי לשר העבודה והשירותים הסוציאליים בממשלתו של פייר מורואה. בשנת 1984 מינה אותו ראש הממשלה לורן פביוס לתפקיד שר הכלכלה והאוצר בממשלתו. בעקבות הפסד הסוציאליסטים בבחירות לאספה הלאומית ב־1986, התפרקה ממשלתו של לורן פביוס. ברגובוי שב לעבוד בצוותו של הנשיא מיטראן. בבחירות 1988] היה ברגובי בין מנהלי הקמפיין של מיטראן. לאחר זכייתו בבחירות – שב ברגובוי לממשלה ושוב מונה להיות שר האוצר. בשנת 1992, בעקבות כישלון המפלגה הסוציאליסטית בבחירות האזוריות בחבלי צרפת, נפלה ממשלתה של אדית קרסון. הנשיא מיטראן הטיל על ברגובוי להרכיב את ממשלת מיעוט. ב-2 באפריל 1992 הושבעה הממשלה החדשה ברשותו של ברגובוי. הוא כיהן כראש ממשלה, פחות משנה. המפלגה הסוציאליסטית בראשותו של ברגובוי נחלה תבוסה קשה בחירות לאספה הלאומית שהתקיימו במרץ 1993 – כוחה הפרלמנטרי ירד מ-260 מושבים ל-53 בלבד. ברגובוי נטל את האחראיות לתבוסה והתפטר מתפקידו ב־29 במרץ 1993.
ב-1 במאי 1993 התאבד פייר ברגובוי ביריית אקדח. הוא לא השאיר שום רישום לגבי הסיבה להחלטתו להתאבד. אחת הטענות הייתה שהוא התאבד בשל חקירת פרשת השחיתות, בה היה מעורב לכאורה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פייר ברגובוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פייר ברגובוי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פייר ברגובוי, באתר Discogs (באנגלית)