פייר טייאר דה שארדן
![]() | |
לידה |
1 במאי 1881 Orcines, צרפת ![]() |
---|---|
פטירה |
10 באפריל 1955 (בגיל 73) ניו יורק, ארצות הברית ![]() |
ענף מדעי | פלאונטולוגיה, גאולוגיה |
מקום מגורים | צרפת, סין, ארצות הברית |
מקום קבורה |
הייד פארק ![]() |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט |
מרסלן בול ![]() |
פרסים והוקרה | |
תרומות עיקריות | |
לקח חלק בגילוי אדם פקין, הרחיב את רעיון הנוספירה | |
![]() ![]() |
פייר טייאר דה שארדן (בצרפתית: Pierre Teilhard de Chardin; 1 במאי 1881 - 10 באפריל 1955) היה פילוסוף וכומר ישועי צרפתי שהתפרסם גם כפלאונטולוג וגאולוג ולקח חלק בגילוי אדם פקין. דה שארדן פיתח את תאוריית נקודת האומגה והרחיב את רעיון הנוספירה שהמציא ולדימיר ורנדסקי. רעיונותיו התנגשו עם דעותיה הנוקשות של הכנסייה הקתולית ואחדים מספריו צונזרו ולא יצאו לדפוס בחייו.
ספרו המפורסם התופעה האנושית חקר את התפתחות התודעה האנושית בהקבלה לאבולוציה של המינים ויצא חוצץ כנגד תפיסת הבריאה בספר בראשית. הדבר גרר ביקורות ממוסדות הכנסייה שתקפה אותו על פגיעה בתפיסת החטא הקדמון כפי שאופיינה על ידי הקדוש אוגוסטינוס. ב-2009 שיבח האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר את רעיונותיו של דה שארדן והילל את תפיסתו את היקום כ"מארח חי".
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייר טייאר דה שארדן נולד באורקינס צרפת ב-1 במאי 1881. הוא היה הרביעי מבין 11 אחים. אביו, עמנואל טייאר, היה חובב טבע שאסף צמחים, חרקים ואבנים. כשהיה בן 12 הצטרף לקולג' ישועי שבו סיים לימודי פילוסופיה ומתמטיקה. ב-1899 הצטרף למנזר ישועי שם התמחה בפילוסופיה, תאולוגיה ולימודים רוחניים.
משנת 1905 ועד שנת 1908, לימד דה שארדן פיזיקה וכימיה באוניברסיטת קהיר במצרים. משנת 1908 ועד שנת 1912 לימד תאולוגיה בסאסקס, אנגליה. בשנת 1911 הוסמך ככומר ישועי.
במהלך חייו היה שנים רבות בסין, ארצות הברית וצרפת.
רעיונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבולוציה
בספרו התופעה האנושית מתאר דה שארדן את התפתחותו של היקום מחומר ראשוני להתפתחות חיים, בני אדם ונוספירה, ולבסוף לחזונו בנקודת האומגה - הנקודה בעתיד אשר "מושכת" אליה את כל הבריאה. ההתפתחות הרוחנית של האדם מונעת על פי אותם עקרונות של האבולוציה הביולוגית, ולמעשה, טוען דה שארדן, האבולוציה היא מהלך לקראת מודעות עולה וגוברת שסיומה ב"נקודת האומגה" שיכולה להיתפס כאלוהים. האבולוציה מביאה לאיחוד, להתחברות של הפרטים למודעות-על מרכזית. דה שארדן התריע על הפיצול שיוצרת החברה המודרנית המנוגד לתהליך האבולוציוני המאחד.
נקודת האומגה להשקפתו באה לאפיין את מצב המורכבות המקסימלית אליה מתפתח היקום. לדבריו היקום מחולק לחומר ואהבה. חלקיקי העולם החומרי, המונעים על ידי כוחות האהבה, נמשכים אחד כלפי השני כדי לקיים את העולם. בעזרת כוחה של האהבה היקום עובר ממצב של חומר לא מאורגן למצב של סינגולריות בה תהיה אנרגיית אהבה טהורה. נקודת האומגה היא התקופה ממנה תיווצר הסינגולריות הטהורה. בנקודה זו היקום הוא במצב של מורכבות מאורגנת. דה שארדן ראה את המצב הזה כנקודה בה היקום "מביט" על עצמו ומודע לקיומו. את תפקיד הצופה המביט על הקיום ממלאת האנושות. לאחר שהאנושות תגיע לגבול של המורכבות המאורגנת היא תבצע קפיצה לרמה גבוהה יותר של סינגולריות בה תהיה ישות אחת בעלת מודעות-על.
- השפעותיו
רעיונותיו של דה שארדן השפיעו על התרבות והאמנות המערביים. סופרים כפיליפ ק. דיק, פלאנרי אוקונור, דון דלילו ואחרים כללו את רעיונותיו ביצירותיהם. דה שארדן השפיע גם על דמויות בסרטים ובמחזות (לדוגמה הכומר בסרט מגרש השדים).
על שמו קרוי הפרימט הקדום טייארינה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (1955) Le Phénomène Humain
- תורגם לאנגלית: The Phenomenon of Man (1959)
- תורגם לעברית: פייר תייאר דה שארדן, התופעה האנושית, תרגום: יותם ראובני, תל-אביב: נמרוד, 2005
- L'Apparition de l'homme (1956)
- La Vision du passé (1957)
- Le Milieu divin (1957)
- L'Avenir de l'homme (1959)
- L'Énergie humaine (1962)
- L'Activation de l'énergie (1963)
- La Place de l'homme dans la nature (1965)
- Science et Christ 1965
- Comment je crois (1969)
- Les Directions de l'avenir (1973)
- Écrits du temps de la guerre (1975)
- Le Cœur de la matière (1976)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עידו הרטוגזון, האיש שראה, באתר nrg, 9 ביולי 2007
- שחר שילוח, קוף לפני בן אדם, באתר nrg, 29 באוקטובר 2006
הרצאה של פרופסור תומאס גליק מאוניברסיטת בוסטון על דה שארדן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 56:24)
קריאה באנגלית מכתביו של דה שארדן, סרטון באתר יוטיוב
- פייר טייאר דה שארדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פייר טייאר דה שארדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פיר תיר דה שרדן (1881-1955), דף שער בספרייה הלאומית
פייר טייאר דה שארדן, ברשת החברתית Goodreads