פייר מסמר

פייר ז'וסף אוגוסט מסמר
Pierre Joseph Auguste Messmer

לידה	20 במרץ 1916 ונסנס, עמק המארן, צרפת
פטירה	29 באוגוסט 2007 (בגיל 91) פריז, צרפת
מקום קבורה	Saint-Gildas-de-Rhuys
שם לידה	Pierre Auguste Joseph Messmer
השכלה	École Nationale de la France d'Outre-Mer המכון הלאומי לשפות ותרבויות המזרח תיכון לואי הגדול תיכון שארלמיין
מפלגה	התעוררות הרפובליקה, איחוד דמוקרטים למען הרפובליקה, Union for the New Republic
השקפה דתית	הכנסייה הקתולית
פרסים והוקרה	צלב גדול של לגיון הכבוד (5 ביולי 1993) אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש (1962) מפקד במסדר התהילה התוניסאי פרס פייר לפו (1994) הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה Prix Claude-Farrère (2003) Louis-Marin prize (1993) עיטור הכוכב של רומניה צלב המלחמה 1939–1945 מדליית מעבר לים חבר מסדר השחרור בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
חתימה
ראש ממשלת צרפת 6 ביולי 1972 – 27 במאי 1974 (שנה ו־10 חודשים) → ז'אק שבאן-דלמאס ז'אק שיראק ←
שר הכוחות המזוינים 1960–1969 (כ־9 שנים)
שירות ביטחוני
השתייכות	הכוחות המזוינים של צרפת
דרגה	קולונל
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה

פייר ז'וסף אוגוסט מסמר (בצרפתית: Pierre Joseph Auguste Messmer) ; 20 במרץ 1916 – 29 באוגוסט 2007) היה פוליטיקאי צרפתי, אשר כיהן כראש ממשלת צרפת תחת הנשיא ז'ורז' פומפידו בשנים 1972–1974. לפני כן, כיהן כשר הכוחות המזוינים בשנים 1960–1969.

ביוגרפיה

נולד בעיר ונסנס שבעמק המארן. הוא למד משפטים ולאחר מכן שירת כפקיד בכיר במושבות הצרפתיות באפריקה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא ועבר קורס קצינים מזורז. שירת כקצין זוטר ביחידת קלעים סנגלים. לאחר תבוסת צרפת ב-1940, עזב את המדינה והפליג לבריטניה. בבריטניה הצטרף אל אחת היחידות של לגיון הזרים הצרפתי, שהייתה חלק מכוחות צרפת החופשית. כקצין בלגיון הזרים השתתף מסמר בלחימה נגד האיטלקים באריתריאה, בקרבות נגד כוחות וישי בסוריה, בקרבות בלוב, בקרב ביר חכים, בקרב אל-עלמיין השני ובקרבות בתוניסיה. ביולי 1943 נשלח מטעם צרפת החופשית לאיים האנטילים. במרץ 1944 נסע ללונדון, שם צורף למטה של גנרל מארי-פייר קניג. פייר מסמר השתתף בנחיתת בעלות הברית בנורמנדי ובשחרור פריז. הוא השתתף בלחימה עד נובמבר 1944, אז שב לפריז לשרת במטה של גנרל קניג, המושל הצבאי של פריז. על חלקו במלחמה עוטר בעיטורים צרפתים הבאים: אות לגיון הכבוד, אות מסדר השחרור, צלב המלחמה, מדליית הרזיסטנס, מדליה קולוניאלית. כמו כן קיבל את אות לגיון ההצטיינות מטעם צבא ארצות הברית.

במושבות צרפתיות מעבר לים

באוגוסט 1945 נשלח פייר מסמר להודו-סין. זמן קצר לאחר הגעתו נפל בשבי של לוחמי וייט מין. כעבור חודשיים הצליח להימלט מהשבי ולהגיע להאנוי, שהייתה נתונה לשליטה צרפתית. מסמר השתחרר מהשירות הצבאי ועבר לשרת באדמיניסטרציה של המושבות הצרפתיות. ב־1946 מונה למזכיר כללי של ועד בין משרדית לענייני הודו-סין. בשנים 1950–1952 היה מושל מחוז ארדר באפריקה המערבית הצרפתית. ב־1952–1954 מילא תפקיד של מושל מאוריטניה. ב־1954–1956 היה מושל חוף השנהב. ב־1956–1958 היה הנציב העליון של קמרון הצרפתית. בתקופת עבודתו בקמרון הוא התחיל את תהליכי דה-קולוניזציה במושבה, התחיל בשילוב אוכלוסייה מקומית במנגנוני שלטון והקים ויחידות מיליציה מתושבים מקומיים. כל זה כדי לנסות להפריד בין האוכלוסייה לבין ארגוני המורדים. ב־1958 מונה לנציב עליון של אפריקה המשוונית הצרפתית.

בפוליטיקה

בסוף 1959 שב מסמר לצרפת. בפברואר 1960 מינה אותו הנשיא שארל דה גול לתפקיד שר הכוחות המזוינים. במסגרת התפקיד הוא התמודד עם מרד הגנרלים ב-1961 ועם ארגון מחדש של הצבא הצרפתי, לאחר נסיגתו מרוב המושבות באפריקה. הוא פיקח מקרוב על הצטיידות הצבא בנשק גרעיני. במהלך מלחמת ביאפרה פעל מסמר רבות למתן סיוע לכוחות המורדים בשלטון המרכזי בניגריה. בשנת 1968 הוא שכנע את הנשיא דה גול לא להפעיל את הצבא לדיכוי מרד הסטודנטים. לאחר התפטרות דה גול הוא המשיך בתפקיד השר עד להיבחרותו של ז'ורז' פומפידו, אז עזב את התפקיד.

בשנת 1971 הוחזר על ידי פומפידו לממשלה, הוא מונה לשר המושבות. ביולי 1972 מינה אותו פומפידו לעמוד בראשות הממשלה. בבחירות לאספה הלאומית במרץ 1973, הובל מסמר את מפלגת השלטון לניצחון. המפלגה זכתה ב-55% מהמושבים בפרלמנט. במהלך כהונתו של מסמר כראש ממשלה, חלה ז'ורז' פומפידו, לכן במקרים רבים תפקד פייר מסמר כנשיא לכל דבר. ביוני 1974 אישר מסמר את התוכנית לבניית 13 תחנות כוח גרעיניות בצרפת (כלקח ממשבר האנרגיה העולמי ב-1973). לאחר מותו של פומפידו הציעו לו מקורביו לרוץ לתפקיד הנשיא, אך הוא דחה את ההצעה, כדי לא לפגוע בסיכויו של ואלרי ז'יסקר ד'אסטן. לאחר שאחרון נבחר לנשיא, עזב את ראשות הממשלה והוחלף בז'אק שיראק. פייר מסמר המשיך להיות חבר באספה הלאומית עד שנת 1988 (הוא היה חבר באספה משנת 1968). במקביל, כיהן כראש עריית סארבור (Sarrebourg) מ-1971 עד 1989.

אחרית חייו

בשנת 1992 הוא נבחר לתפקיד נשיא הקרן למורשתו של שארל דה-גול. מילא את התפקיד עד שנת 1997. בשנת 1999 נבחר להיות חבר באקדמיה הצרפתית. בשנת 2001 מונה לעמוד בראש "מוסד צרפת החופשית" (Fondation de la France libre), ארגון העוסק בפעילויות הנצחה ושימור של מורשת הצרפת החופשית.

פייר מסמר מת מסרטן בבית חולים צבאי בפריז ב-29 באוגוסט 2007. טקס ההלוויה שלו נערך בארמון האינווליד והשתתפו בו הנשיא ניקולא סרקוזי, נשיא לשעבר ז'אק שיראק, ראש הממשלה פרנסואה פיון, ראשי הצבא ופוליטיקאים בכירים בעבר ובהווה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פייר מסמר בוויקישיתוף

• ביוגרפיה של פייר מסמר באתר של מסדר השחרור (בצרפתית)
• פייר מסמר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)