פייר מק אורלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Pierre Mac Orlan.jpg

פייר מק אורלןצרפתית: Pierre Mac Orlan,‏ 26 בפברואר 1882 פרון, מחוז סום - 27 ביוני 1970 סן-סיר-סור-מורן) היה סופר, מסאי, משורר ופזמונאי צרפתי. מק אורלן יצר מגוון רחב של יצירות ספרותיות. אחרי שהתחיל כצייר, התפרסם בסיפוריו ההומוריסטיים. אחרי מלחמת העולם הראשונה פנה לספרות פנטסטית ולרומני הרפתקאות. בשלהי הקריירה הספרותית שלו עסק בכתיבת שנסונים, מסות וזיכרונות. בצעירותו בתחילת המאה ה-20 חי מק אורן בשכונת מונמארטר בפריז והתוודע שם לגיום אפולינר, לפרנסיס קרקו ולרולאן דורז'לס, איתם יצר קשרי ידידות. באותה תקופה שהה גם ברואן, בלונדון, בפלרמו, בברוז' ובערים אחרות. זיכרונותיו מהשנים הללו, שבהן חי לעיתים קרובות בתנאי עוני, שימשו לו לחומר לספריו בעלי נימה אוטוביוגרפית חזקה ושהשפיעו אחר כך על סופרים כמו אנדרה מלרו, בוריס ויאן ורמון קנו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מק אורלן היה קנאי מאוד לפרטיותו, במיוחד בנוגע לפרטים הקשורים לעברו הרחוק, דאג להעלים תיעוד רב ולפעמים למסור פרטים ביוגרפיים מפוקפקים[1]. הוא טען שהיה יתום מגיל מוקדם. בנוסף רישומי לידתו בעיריית פרון נעלמו בגלל הנזקים שנגרמו לארכיון העירייה בהפגזות גרמניות בשנת 1916. גם ארכיון בית הספר המקומי שבו למד כולל תיקו כתלמיד נהרסו ככל הנראה בימי מלחמת העולם השנייה. הסופר עצמו שרף לקראת סוף חייו חלק ממכתביו ארכיונו האישיים, לדבריו, על מנת ש"יהיה חסר דאגות אחרי מותו". מק אורלן נולד בשנת 1882 בפרון, מחוז סום בצפון צרפת, בשם פייר דימארשה. הוא היה בנם הבכור של פייר-אֶדמון דימארשה (1928-1853), קצין אספקה בצבא, לימים מנהל חשבונות, שמוצאו בליל, ושל ברט פרנסין ארתוס (ילידת 1861). האם נעלמה מחיי הילד בשנת 1889. לא יודעים אם נפטרה או אולי נפרדה מבעלה והסופר לא הזכיר את שמה לעולם[2]. הסופר הציג את עצמו כ"יתום מגיל קטן"[3].חמש שנים אחרי לידת פייר נולד לזוג בן נוסף, ז'אן (יליד 1887). בן זה נפטר מיד בתום מלחמת העולם הראשונה או אולי ב-1929. האב התחתן בשנית. החל משנת 1889 פייר ואחיו נמסרו לאומנות אצל דוד, בשם לואי איפוליט פראן, מורה להיסטוריה ומפקח במערכת החינוך בשומון (מחוז אוט מארן) ואחר כך (באורליאן, ושהיה נשוי לאחות של אמו[4]. היחסים עם הדוד היו מתוחים לעיתים קרובות, אבל מאוחר יותר בחייו הסופר נזכר בו ברגשי חיבה. למד בתיכון באורליאן שבו לא הצטיין, אבל עשה היכרות עם שירי פרנסואה ויון (אולי באמצעות חבר לבית הספר, גסטון קוטה, לימים זמר קברט) ועם המשוררים הרומיים - קאטולוס, מרטיאליס, אפוליוס[5]. באותה תקופה היה למעריץ של זמר הקברט ארידטיד בריאן (זמר) והתאהב במשחק הרוגבי, אותו שיחק עד שנת 1913. לימים כסטודנט השתתף בקבוצת הרוגבי Paris Universitaire Club לצד אלן-פורנייה ואנרי ס'אנסון. בשנת 1898 שלח לבריאן את שיריו הראשונים וקיבל ממנו תגובה חיובית על גלויה אותה שמר כל חייו[6]. החל מ-1898 נשלח להמשיך לימודיו בבית הספר התקני למורים (École normale d'instituteurs) שבעיר רואן. כעבור שנה בחורף 1899, בגיל 17, עזב את בית הספר ונסע לפריז[7]

בפריז התיישב ברובע מונמארטר. הוא פגש את אחיו ז'אן שהיה שוליה בבית מלאכה לרהיטים עתיקים. דימאשה ביקר בקברט Le Zut, החביב על אנרכיסטים, שם הכיר את "Lapin Agile", פרדריק ז'ראר שפתח מאוחר יותר את הקברט Lapin Agile (הארנב הזריז) שהפך לו לבית. כתב שירים בסנון פוסט-סימבוליסטי ורצה להיות צייר,

עבד בעבודות רבות וניגן באקורדיון. בשנות ה-20 לחייו טייל באירופה ובשובו לפריז הפך לדמות ידועה בחוגי הבוהמה והאמנות המקומיים. נהג במיוחד להופיע במופעי זמרה בקברט "Lapin Agile" ("הארנב הזריז"). באותה תקופה התוודע לסופרים ואמנים רבים, כמו מקס ז'אקוב, גיום אופלינר, מוריס אוטריו ופרנסיס קרקו. גויס לצבא במלחמת העולם הראשונה כחייל קרבי עד לפציעתו בשנת 1916. מאז עבר לשרת ככתב צבאי. אחרי המלחמה התפרנס מכתיבה וחי בסן-סיר-סיר-מורן, על יד פריז. בשנות ה-1920 היה למבקר קולנוע וצילום משפיע, וכתב מסות חשובות על יצירותיהם של אז'ן אטז'ה, ז'רמן קרול ואחרים. בגיל 23 חתם לראשונה בשם פייר מק אורלאן את איוריו לספר Monsieur Homais voyage (אדון אומה מטייל) של חבר, רובר דיקן[8].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jean Claude Lamy Mac Orlan: l'aventurier immobile Albin Michel, Paris 2002
  • Bernard Baritaud Pierre Mac Orlan: sa vie, son temps Droz, Genève 1993

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייר מק אורלן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ B.Baritaud עמ'23
  2. ^ B.Baritaud עמ'25
  3. ^ B.Baritaud עמ'24
  4. ^ B.Baritaud עמ'28
  5. ^ B.Baritaud עמ'35
  6. ^ J.C.Lamy עמ' 33)
  7. ^ B.Baritaud עמ'37
  8. ^ B.Baritaud הערה 10, עמ'16