פילון מביזנטיון
פילו מביזנטיון[1] (ביוונית עתיקה: Φίλων ὁ Βυζάντιος, Phílōn ho Byzántios, בתעתיק: פִילוֹן הוֹ בִּיזַנְטְיוֹס; 280 לפני הספירה - 220 לפני הספירה), הידוע גם בשם Philo Mechanicus (בלטינית: "פילו המהנדס"), היה מהנדס, פיזיקאי וסופר יווני בן המאה ה-3 לפנה"ס. אף שנולד בביזנטיון, את מרבית חייו בילה באלכסנדריה שבמצרים. ייתכן שהיה צעיר מקטסיביוס, אם כי יש חוקרים שממקמים אותו מאה שנה מוקדם יותר.
חיבורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילו היה מחברו של חיבור רחב יריעה בשם סינתקסיס (ביוונית עתיקה: Μηχανική Σύνταξη, Mēkhanikḗ Sýntaxē, בתעתיק: מכניקה סינתקסה),[2] שכלל את המדורים הבאים:[3]
- אִיסַגוֹגֶה – מבוא (למתמטיקה כללית)
- מוֹכלִיקָה – תורת המנופים (מכניקה)
- לִימֶנוֹפּוֹאִיקָה – בניית נמלים
- בֶּלוֹפּוֹאִיקָה – בניית מכונות מצור
- פְּנֵאוּמַטִיקָה – פנאומטיקה
- אוֹטוֹמַטוֹפּוֹאֵיטִיקָה – אוטומטונים (צעצועים מכניים)
- פָּרַסְקֵוּאַסְטִיקָה – הכנות (למצור)[4]
- פּוֹלִיאוֹרְקֵטִיקָה – תורת המצור
- פֶּרִי אֶפִּיסְטוֹלוֹן – על מכתבים (כתיבה סודית לשימוש צבאי)
המדורים הצבאיים בלופואיקה ופוליאורקטיקה שרדו בשלמותם ביוונית, והם עוסקים בטילים, בניית מבצרים, הספקה, תקיפה והגנה. קיימים גם קטעים מאיסאגוגה ואוטומטופואיטיקה.[5]
מדור נוסף העוסק במנועים פנאומטיים שרד בתרגום ללטינית (De Ingeniis Spiritualibus), שנעשה מערבית, ויצא לאור במהדורת וילהלם שמידט (1899) עם תרגום גרמני, כחלק מכתבי הרון מאלכסנדריה, וכן בתרגום לצרפתית מאת רושאס (1882). חלקים נוספים מהחיבור שרדו כנראה בגרסאות משניות, בכתבי ויטרוביוס ובסופרים ערבים מאוחרים יותר.
לקו פילו – בנייה גאומטרית המיועדת להכפלת הקובייה – יוחסה המצאה לפילו.
המצאות וכלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מחקרים עדכניים, קטע מתוך פנאומטיקה שנחשב בעבר כתוספת מאוחרת בערבית, מכיל את התיאור הראשון הידוע של טחנת מים בהיסטוריה,[6] ובכך ממקם את המצאתה במחצית המאה ה־3 לפנה"ס ביוון.[7]
כתביו של פילו כוללים גם את השימוש הקדום ביותר הידוע בגלגל שיניים בשרשרת בתוך קשת חוזרת, ובה שתי שרשראות שטוחות המחוברות לכננת, המופעלת קדימה ואחורה לשיגור אוטומטי של חצים.
כן היה הראשון שתיאר את עקרון הגימבל, בדמות מתקן דיו מתומן שניתן להטות אותו לכל כיוון מבלי לשפוך את הדיו, באמצעות מתלה קונצנטרי של טבעות מתכת.
בפנאומטיקה (פרק 31) מתאר פילו מנגנון של אסקייפמנט – הקדום ביותר הידוע – כחלק מכיור: כף נגדית שמתקבלת ממיכל מים, ומתמלאת עד שנשפכת אל הכיור ומשחררת אבן ספוג. לאחר הריקון, נמשכת הכף חזרה ונסגרת על האבן. פילו העיר שהמבנה "דומה לזה של שעונים", רמז לכך שמנגנון זה שולב כבר אז בשעון מים עתיק.[8]
מיוחס לו גם תיאור של התרמוסקופ (המכונה "מדחום פילו"), אב קדום למדחום.
מתמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחום המתמטיקה עסק בבעיה של כפילת הקובייה – נושא שמקורו בצורך הצבאי לבנות קַטַפּוּלְטָה המסוגלת לשגר קליע שמשקלו כפול מזה של הקודמת. פתרונו כלל מציאת נקודת חיתוך בין היפרבולה מלבנית לבין מעגל, בדומה לפתרון של הרון מאלכסנדריה מאות שנים מאוחר יותר.
כתבים אפוקריפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבור בשם שבעת פלאי העולם (Περὶ τῶν Ἑπτὰ Θεαμάτων, Perì tō̂n Heptà Theamátōn, פרי טון הפטה תיאמטון) לעיתים מיוחס לפילו זה, אך כנראה נכתב בידי פילו אחר, שנקרא "פילו הפאראדוקסוגרף", בן המאה ה-4 או המאה ה-5 לספירה.[9] החיבור נדפס במהדורת ר. הרכר (1858), ותורגם לאנגלית על ידי Jean Blackwood כנספח בספר The Seven Wonders of the World מאת מייקל אשלי (1980).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השם מופיע לעיתים גם בצורת Philon, Philon of Byzantium, Philo Byzantium או Philo Byzanticus.
- ^ תרגומים נוספים: "אוגדן המכניקה", "קובץ הנדסי", "אוגדן", "קובץ מכני"
- ^ Philip Rance, 'Philo of Byzantium', באנציקלופדיה של ההיסטוריה העתיקה (2013)
- ^ לעיתים נכללות יחד עם המדור הבא תחת הכותרת "על המצור"
- ^ מהדורת R. Schone משנת 1893, עם תרגום גרמני במהדורה של Hermann Köchly, 1853; וכן ב־Poliorcetique des Grecs מאת E. A. Rochas, 1872.
- ^ M. J. T. Lewis, Millstone and Hammer: the origins of water power (1997), עמ' 44–60.
- ^ Andrew Wilson, "Machines, Power and the Ancient Economy", Journal of Roman Studies, 2002, עמ' 1–32.
- ^ Lewis, Michael (2000), ב־Handbook of Ancient Water Technology, עמ' 343–369.
- ^ Stephanie Dalley, Oxford University Press, 2013, עמ' 39.
