פיליפ אוארבך
 | |
| פיליפ אוארבך בעת עדותו במשפט השגרירים, 1948 | |
| לידה |
8 בדצמבר 1906 המבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| התאבד |
16 באוגוסט 1952 (בגיל 45) מינכן, גרמניה המערבית |
| מדינה |
גרמניה |
| מפלגה |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, המפלגה הדמוקרטית הגרמנית |
  | |
פיליפ אוארבך (בגרמנית: Philipp Auerbach; כ"א בכסלו ה'תרס"ז, 8 בדצמבר 1906, המבורג – כ"ח באב ה'תשי"ב, 16 באוגוסט 1952, מינכן) היה פוליטיקאי בווארי, יהודי-גרמני, שמונה לאחר מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה בידי ממשלת בוואריה לעמוד בראש "הקומיסריון לנרדפים מטעמי גזע, דת ומדיניות" ואחר חיסולו של הקומיסריון, בראש המשרד לפיצויים לקרבנות הנאציזם.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בהמבורג במשפחה נאו-אורתודוקסית, לאהרן אוירבך, סוחר מתכות ובנו של רבי אביעזרי זליג אוירבך, ולהלנה (לבית פוזן). לאחר לימודיו בבית הספר היהודי בהמבורג, למד במכללה לכימאים, והשתלב בעסקי אביו. בין השנים 1929–1931 ניהל מכרה בספרד שהיה שייך לאביו. ב-1931, כחלק מהשפל הגדול פשט אביו את הרגל וגם פיליפ איבד את כספו. אוארבך שב להמבורג, למד לתואר דוקטור במדעי המדינה, השתלב במוסדות הקהילה היהודית בהמבורג, והיה פעיל במפלגה הדמוקרטית הגרמנית. עסק במסחר בהמבורג ובאנטוורפן. בשנות מלחמת העולם השנייה היה במחנה ריכוז. לאחר תום המלחמה השתלב בממשל הצבאי בשטח הכיבוש הבריטי בגרמניה.
שמו התפרסם במה שכונה "פרשת אוארבך" או "מקרה אוארבך": ב-1952 נאסר ביוזמת יריבו הפוליטי, שר המשפטים הקתולי יוזף מילר (אנ'), פוטר מתפקידו, נשפט והורשע באשמות כלכליות שונות, על אף טענותיו שהמשפט מבוים ושבהוראת שר המשפטים שפטו אותו שופטים בעלי רקע נאצי. בסיום המשפט נקבע כי אוארבך לא מעל בכספים אך הורשע במספר עבירות ונידון לשנתיים וחצי מאסר. בעוד סנגוריו מתכוונים לערער על תוצאות המשפט התאבד אוארבך. ב-1954 טיהרה ועדת חקירה מטעם הפרלמנט הבווארי את שמו של אוארבך, ויריבו יוזף מילר שהואשם ברדיפתו נאלץ להתפטר מתפקידו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעיתונות התקופה
- ז. לוג (מינכן), שערוריית אוארבך, המשקיף, 7 בדצמבר 1948
- צבי קנטור, משפט אוארבאך, חרות, 21 באפריל 1952
- היום הלוית פ. אורבך, חרות, 18 באוגוסט 1952
- אוורבך - קרבן האנטישמיות, קול העם, 22 בספטמבר 1952
