פיליפ אנטרמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ אנטרמון
Philippe Entremont
לידה 7 ביוני 1934 (בן 89)
ריימס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Philippe Henri Jean Émile Léon Entremont עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Columbia Masterworks, קולומביה רקורדס, פיליפס רקורדס, סוני קלאסיקל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד בלגיון הכבוד (13 ביולי 2016)
  • מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי (13 במאי 2005)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (11 בדצמבר 1997)
  • אות כבוד להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • העיטור האוסטרי למדע ואמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.philippeentremont.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ אנטרמוןצרפתית: Philippe Entremont, נולד בריימס ב-7 ביוני 1934) הוא פסנתרן ומנצח צרפתי. אנטרמון הרבה בהקלטות במהלך הקריירה שלו, והידועה ביותר ביניהן היא הקלטה משנת 1961 לקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של צ'ייקובסקי, עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח ליאונרד ברנשטיין.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטרמון נולד להורים מוזיקליים. אמו הייתה פסנתרנית, זוכת ה"גראן פרי" ואביו היה מנצח אופרה. פיליפ החל ללמוד נגינה בפסנתר בגיל שש, אצל אמו. אביו קירב אותו אל עולם המוזיקה הקאמרית והתזמורתית. הוא למד בפריז אצל מרגריט לונג ונכנס לקונסרבטואר הלאומי. בגיל 12 זכה בפרס על קריאה מהדף, בגיל 14 בפרס למוזיקה קאמרית ובגיל 15 בפרס על נגינה בפסנתר. בתחרות הבינלאומית לונג-טיבו, שבה השתתף בגיל 16, זכה בעיטור כבוד מיוחד (Laureat). כעבור שנה זכה בפרס בתחרות בריסל בחסות אליזבת מלכת בלגיה והחל ברצינות בקריירה של הופעות קונצרטיות בפסנתר. אנטרמון הקליט רבות מיצירותיו של פרידריך קולאו.

תוך חמש שנים עשה לו שם כקול חדש וחשוב בעולם הפסנתר האירופאי. מסעות קונצרטים בדרום אמריקה ובארצות הברית הרחיבו את ההכרה שזכה בה. יוג'ין אורמנדי ערך לו מבחן בשנת 1954 והזמין אותו מניה וביה להופעת הבכורה שלו עם תזמורת פילדלפיה, שנערכה בנובמבר 1956. הקלטה שלו לחברת קולומביה עם יוג'ין אורמנדי משנת 1957 או 1958, שהופצה באירופה באמצעות חברת פיליפס רקורדס (למשל, הרפסודיה של רחמנינוב על נושא של פאגאניני) משמרת את הלך הרוח המרומם שאפיין את הופעות הבכורה שלו באירופה. הקלטתו לקונצ'רטו השני של רחמנינוב עם ליאונרד ברנשטיין, עם חברת קולומביה, נחשבה לפרשנות יוצאת מגדר הרגיל בזמנה. ראויים לציון גם הקונצ'רטי מס' 2 ו-3 של קאמי סן-סנס עם אורמנדי. בשנת 1968 הופיע לראשונה כפסנתרן ומנצח גם יחד (בניצוח מן המקלדת) בהקלטה של חברת קולומביה, שבה ניגן את הקונצ'רטי לפסנתר מס' 13 ו-17 של מוצרט וניצח על ה"קולגיום מוזיקום של פריז".

אנטרמון היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של ניו אורלינס משנת 1980 עד 1986. הוא כיהן בתזמורת הסימפונית של דנוור (כיום התזמורת הסימפונית של קולורדו) כמנצח ראשי משנת 1986 עד 1988, וכמנהל מוזיקלי מ-1988 עד 1989. כמו כן היה אנטרמון מנצח ראשי של התזמורת הקאמרית של וינה וכיום הוא מנצח כבוד שלה. הוא מחזיק באותו תואר של התזמורת הקאמרית הישראלית.

אנטרמון ייסד את "פסטיבל המוזיקה הדו-שנתי של דנטו דומינגו" בשנת 1997. מאז 2002 הוא מכהן כמנצח אורח ראשי של תזמורת רדיו שנגחאי בסין. בעונת 06–2005 הנהיג אנטרמון את התזמורת הסימפונית של מינכן הן כמנצח והן כפסנתרן במסע הקונצרטים הראשון של התזמורת בארצות הברית. בספטמבר 2007 חזר אנטרמון לניו אורלינס כסולן, לפתיחת העונה השנייה של התזמורת הפילהרמונית של לואיזיאנה לאחר הוריקן קתרינה, בקונצ'רטו לפסנתר בסול מז'ור של ראוול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]