לדלג לתוכן

פיליפ ברומברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ ברומברג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במאי 2020 (בגיל 89 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Fellow of the American Psychological Association עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ ברומברגאנגלית: Philip M. Bromberg; ‏193118 במאי 2020)‏[1] היה פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי אמריקאי מהגישה ההתייחסותית אשר כתב רבות על הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה והכשיר אנשי מקצוע רבים בתחום בריאות הנפש ברחבי ארצות הברית.[2]

ברומברג השתייך לקבוצה ההתייחסותית אשר התגבשה באוניברסיטת ניו יורק וכוללת אנליטיקאים כסטיבן מיטשל, לואיס ארון, ג'סיקה בנג'מין, עמנואל גהנט, מייקל אייגן, דונל סטרן, ניל אלטמן ועוד. בשונה מהתפיסה הפרוידיאנית, הקבוצה ההתייחסותית מדגישה את הקשר ולא את הדחף כגורם מוטיבציוני מרכזי באישיות, ורואה יחסים בין אישיים כבעלי השפעה מכרעת על עיצוב הנפש וההתנהגות.[3]

ברומברג היה פסיכואנליטיקאי מנחה, מדריך פסיכותרפיה וחבר בפקולטה להוראה במכון וויליאם אלנסון וייט; עוזר קליני של פרופסור לפסיכולוגיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת קורנל; עוזר פסיכולוג במרפאת פיין וויטני; וחבר בסגל ההוראה והפיקוח במכון לפסיכואנליזה בת זמננו.[4]

בשנת 1953, הוא קיבל את התואר הראשון שלו באוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1961 קיבל את התואר השני שלו בבית הספר החדש למחקר חברתי. הוא קיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1967.[5]

ברומברג היה אנליסט הדרכה ופיקוח במכון וויליאם אלנסון וייט ופרופסור קליני נלווה לפסיכולוגיה בתוכנית הפוסט-דוקטורט של אוניברסיטת ניו יורק בפסיכותרפיה ופסיכואנליזה.[4] הוא היה עמית באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה ודיפלומט ABPP בפסיכולוגיה קלינית. הוא היה עורך שותף אמריטוס של פסיכואנליזה עכשווית, והיה במועצות המערכת של דיאלוגים פסיכואנליטיים וחקירה פסיכואנליטית.

ברומברג היה ידוע בעיקר כמחבר הספר "Standing in the spaces: Essays on clinical process, trauma, and dissociation" שהתפרסם בשנת 1998 ועוסק בטראומה, מצבים דיסוציאטיביים והתהליך הטיפולי, כמו גם הספרים "Awakening the Dreamer: Clinical Journeys" שיצא לאור בשנת 2006 ו־"The Shadow of the Tsunami: and the Growth of the Relational Mind" שהתפרסם בשנת 2011.

בספר Standing in the spaces מתייחס ברומברג למגוון תופעות ומפגשים קליניים הנוגעים לטראומה, דיסוציאציה ולקשיי המטופל להיפרד מאותם מבני עצמי בלתי אדפטיביים אשר גורמים סבל רב אך נחווים כ"עצמי", ולכן בלתי אפשרי לוותר עליהם. בכתיבתו, מדגיש ברומברג את חיונית המפגש האותנטי בין תודעות המטפל והמטופל, ואת האופן בו מהווה מפגש זה בסיס לצמיחת האישיות ולהשגת תנועה גמישה יותר בין מצבי העצמי השונים; תנועה אשר תאפשר למטופל 'לעמוד בין החללים' ('stand in the spaces') שבין מצבי העצמי השונים מבלי לאבד אף אחד מהם. באמצעות המשגות אלו מציע ברומברג גם הסברים אלטרנטיביים לסינדרומים קליניים כהיסטריה, להבנת הקונפליקטים הפסיכוסקסואליים ופעולתם ולמושגים טיפוליים כהתנגדות והזדהות השלכתית.[3]

במשך למעלה מ-40 שנה הוא כתב רבות על התפתחות נפשית אנושית ויחסי מטפל/מטופל, והציג נקודת מבט בין אישית/יחסית המדגישה רעיונות של ארגון עצמי, מצבי תודעה, דיסוציאציה ומצבי עצמי מרובים.

מצבי עצמי מרובים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשר של ארגון עצמי של תאוריית המערכות, הדגיש ברומברג את תפקידה של טראומה התפתחותית בתהליכים דיסוציאטיביים מבוססי בושה והשפעתה על הקשר. הוא גם פיתח את השפה העממית לריבוי מצבי עצמי כדי לתאר תהליכים אלו.[2]

  • Bromberg, P.M. (1998). Standing in the spaces: Essays on clinical process, trauma, and dissociation. New Jersey: Analytic Press.
  • Bromberg, P.M. (2006). Awakening the dreamer: Clinical journeys. New Jersey: Analytic Press.
  • Bromberg, P.M. (2011). The shadow of the tsunami: and the growth of the relational mind. New York: Routledge.
  • Caligor, L., Bromberg, P.M., & Meltzer, J.D., eds. (1984). Clinical perspectives on the supervision of psychoanalysis and psychotherapy. New York: Plenum Press.
  • Cooper, A.M., ed. (2006). Contemporary psychoanalysis in America: Leading analysts present their work. Virginia: American Psychiatric Publishing.
  • Dell, P.F. & O’Neil, J., eds. (2009). Dissociation and the dissociative disorders: DSM-V and beyond. New York: Routledge.
  • Jurist, E., Slade, A. & Bergner, S., eds. (2008). Mind to mind: Infant research, neuroscience, and psychoanalysis. New York: Other Press.
  • Lionells, M., Fiscalini, J., Mann, C.H., & Stern, D.B., eds. (1995). Handbook of interpersonal psychoanalysis. New Jersey: Analytic Press.
  • Petrucelli, J. & Stuart, C., eds. (2001). Hungers and compulsions: The psychodynamic treatment of eating disorders and addictions. New Jersey: Jason Aronson.
  • Petrucelli, J., ed. (2006). Longing: Psychoanalytic musings on desire. London: Karnac Books.
  • Petrucelli, J., ed. (2010). Knowing, not-knowing and sort-of-knowing: Psychoanalysis and the experience of uncertainty. London: Karnac Books.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Virtual International Authority File
  2. ^ 1 2 Greif, Don; Livingstone, Ruth H. (2013). "An Interview with Philip M. Bromberg ,Ph.D." (PDF). Contemporary Psychoanalysis. New York, N.Y. 49 (3): 323–355. doi:10.1080/00107530.2013.10779253.
  3. ^ 1 2 בטיפולנט, מושגי יסוד בעבודתו של פיליפ ברומברג, באתר בטיפולנט, ‏19.07.09
  4. ^ 1 2 Bromberg, P.M. (1979). "Interpersonal Psychoanalysis and Regression". Contemporary Psychoanalysis. 15 (4): 647–655. doi:10.1080/00107530.1979.10745602. נבדק ב-2020-07-10.
  5. ^ "Philip Bromberg, Ph.D." NYU | College of Arts & Science.