לדלג לתוכן

פיליפ דה ברוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ דה ברוקה
Philippe de Broca
דה ברוקה, 1962
דה ברוקה, 1962
לידה 15 במרץ 1933
הרובע השנים-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 2004 (בגיל 71)
ניי-סיר-סן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מורביאן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Philippe Claude Alex de Broca עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים École nationale supérieure Louis-Lumière עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Valérie Rojan (?–26 בנובמבר 2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
  • מרתה קלר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה לגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.philippedebroca.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ קלוד אלכס דה ברוקהצרפתית: Philippe Claude Alex de Broca;‏ 15 במרץ 193326 בנובמבר 2004) היה במאי קולנוע צרפתי שנודע בעיקר ביצירת קומדיות ודרמות היסטוריות.[1]

פיליפ דה ברוקה נולד בפריז ב-15 במרץ 1933. אביו היה צלם. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר הטכני לצילום וקולנוע של פריז (אנ'), התגייס דה ברוקה לצבא הצרפתי ושירת כצלם צבאי באלג'יריה.[1]

אחרי שירותו הצבאי עבר תקופת התלמדות אצל אנרי דקואן (אנ') וז'ורז' לקומב (אנ'), ופרץ אל תעשיית הקולנוע הצרפתית כשהועסק כעוזר הבמאי של קלוד שברול בסרטו "הדודנים" (אנ') ושל פרנסואה טריפו בסרטו "400 המלקות".[2] למרות שהתמקצע בעיקר אצל קולנועני הגל החדש, דה ברוקה מצא את גישתם משעממת ו"אינטלקטואלית מדי",[3] והעדיף ליצור קומדיות קלאסיות בסגנון אמריקאי.[4]

את סרט הבכורה שלו, "משחקי אהבה" (אנ'), פרסם דה ברוקה ב-1960. לאורך הקריירה שלו יצר 39 סרטים,[2] כולל סדרת קומדיות בכיכובו של ז'אן-פול בלמונדו.[5] רוב סרטיו של דה ברוקה זכו להצלחתם הגדולה ביותר בצרפת, אבל כמה מהם, כגון "האיש מריו" (אנ') בכיכובו של בלמונדו ו"מלך ליום אחד" (אנ') בכיכובו של אלן בייטס, זכו להכרה בינלאומית.[1] דה ברוקה היה נשוי שלוש פעמים והוליד שני ילדים.[4]

דה ברוקה מת מסרטן בניי-סיר-סן ב-26 בנובמבר 2004, בגיל 71. נשיא צרפת ז'אק שיראק ספד לו ואמר כי הקולנוע הצרפתי איבד את "אחד ממשרתיו המוכשרים ביותר", במאי ש"נתן לצרפת כמה מהקומדיות המוצלחות ביותר שלה".[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפ דה ברוקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד Philippe de Broca (Obituary), The Telegraph, 29 November 2004
  2. ^ 1 2 Wolfgang Saxon, Philippe de Broca, 71, Maker of French New Wave Films, Dies, The New York Times, ‏2 בדצמבר 2004
  3. ^ Lisa Nesselson, Philippe de Broca, Variety, ‏3 בדצמבר 2004
  4. ^ 1 2 Philippe de Broca, The Independent, ‏29 בנובמבר 2004
  5. ^ מאיר שניצר, מת פיליפ דה ברוקה, באתר nrg, ‏5 בדצמבר 2004
  6. ^ "Film director de Broca dies at 71" (באנגלית). BBC. 2004-11-29. נבדק ב-2024-08-30.