נדבנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פילנתרופיה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "פילנתרופיה" מפנה לכאן. לערך העוסק בתנועה חינוכית, ראו פילנתרופיניזם.

נדבנות (בלעז: פילנתרופיה) היא הפעולה של תרומת שירותים, מוצרים, זמן או כסף ללא תמורה, וזאת על מנת לקדם עולם טוב יותר, לשפר את איכות החיים האנושית ולתמוך במטרות טובות. נדבנות היא מקור הכנסה מרכזי לאמנויות השונות, לארגוני דת, למפעלי חינוך ולפרויקטים של סיוע הומניטרי.

זולתנות וצדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – זולתנות, צדקה

זולתנות (בלעז: אלטרואיזם) היא אינטרס לא אנוכי בעזרה לזולת, המתבטא בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה. המונח המקביל לזולתנות ביהדות הוא חסד. גישה זו באה לידי ביטוי בתנ"ך במצוות רבות; כמו: מצוות מתנות עניים, ציוויי התורה ביחס לגרים, וציוויים דומים מסוג "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא י"ט, יח). צדקה היא עזרה חומרית לאדם הזקוק לה. הצדקה היא ערך חברתי הקיים בכל דת ובכל צורה של התאגדות חברתית. היא מונעת מרגשות החמלה הבסיסיים של האדם כלפי הזולת המצוי במחסור, או ממניעים דתיים. ככלל, אפשר לומר שזולתנות היא המניע למעשי צדקה או נדבנות. צדקה נבדלת מנדבנות בהיקף המעשה: שצדקה מיועדת בדרך כלל לאדם כלשהו, בעוד שנדבנות היא למטרה כלשהי.

בעיקרון לפי היהדות יש לתת מעשר כספים על-פי ערוך השולחן יורה דעה רנא, אך אם המעשר ניתן על ידי החברה עצמה, כלומר מקור הרווח, אין צורך בתרומה כפולה. אין חובה להעביר את התרומה למישהו שאיננו משתייך לדת היהודית אלא ניתן, ואף עדיף, לתת מעשר זה לילדים של התורם עצמו במקרה והם זקוקים לזה, שכן עניי ביתך קודמים לעניי עירך, קודמים לעניי מדינתך וכו'. אין לגרום לאדם לתרום בכפייה, במיוחד אם הוא לא מרוויח יותר מידי. הרמב"ם בשביל הזהב טען כי נדבנות ופזרנות מוגזמת נחשבת לסוג של חוסר שפיות, ועל-מנת לגרום לאדם לחזור לשפיותו עליו להתנהג כקמצן לתקופה מסוימת עד שיחזור לדרך האמצע.[1]

נדבנות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדבן היהודי המפורסם מכולם היה הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, שבימי חייו השקיע יותר מחמישה מיליון לירות שטרלינג של אותה עת, בפיתוח היישובים הראשונים בארץ ישראל כמו כן הוא רכש כ-500,000 דונם של אדמה, שבשטחה נבנו כמעט שלושים יישובים והוקמו מפעלים, יקבים ובתי חרושת, אשר בהמשך הועברו למדינת ישראל. קיימים גם מלגות רוטשילד.[2] קרן מפעל הפיס הוא קרן הנדבנות הגדול ביותר במדינת ישראל.[3] קרן אריסון, שאותה הקים תד אריסון ב-1981, לקרן הגדולה בישראל. בבעלות הקרן נכסים והשקעות בסכומי כסף של מאות מיליוני דולרים, ואת התשואה של הקרן תורמת משפחת אריסון למוסדות בישראל, בעיקר בתחומי הבריאות, התרבות, המחקר והחינוך. שרי אריסון מונתה ליושבת ראש הקרן על ידי אביה, ומכהנת בתפקיד זה גם כיום.[4] בישראל פועלים קרנות נדבנות רבות ומגוונות אך גם נדבנים הפועלים כאינדיבידואלים, כדוגמת: אדמונד ספרא, משה מונטיפיורי וכו'..

לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה אדם שתרם סכום העולה על 180 ש"ח בשנה לגוף ציבורי או מוסד המוכר למדינה, זכאי לפטור ממס דרך החזר בשיעור של 35% מגובה התרומה. זאת בתנאי ששיעור התרומה אינה עולה על 30% מגובה ההכנסה של אותו תורם באותה השנה או על 9,000,000 ש"ח (לפי הנמוך מבין ה-2). במקרה של חריגה מעל לתקרת התרומה השנתית המותרת, ההפרשים יתקבלו בשנת המס העוקבת. ניתן לאסוף את קבלות התרומות להגיש אותן אחת ל-3 שנים.[5]

מחקרים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולים להיות מניעים שונים לקיום פעילות אלטרואיסטית הכוללים מניעים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגים. בין מניעים אלו נכללים: רגישות לנורמה חברתית המעודדת פילנתרופיה; דאגה אמתית לזולת שמעודדת פילנתרופיה; אתיקה הזדהותית, מחילה על האחר מתוך אהבת העצמי; תחושת שייכות המעודדת נתינה ומעורבות; תחושת קהילתיות המעודדת "להחזיר לחברה" שהטיבה עמו; פנייה ישירה בבקשה לביצוע התרומה; תרומה לצורך סיפוק הצרכים הנפשיים והרגשיים; תרומה לצורך יצירת שם חיובי ויוקרה חברתית, תוך התמנות לקבוצת עילית; תרומה לצורך השגת עוצמה פוליטית וקשרים עסקיים ופוליטיים. חוקרים מצאו כי מאפיינים אישיים כמו: גיל, מין, מצב משפחתי, מורשת משפחתית, משפיעים על היקף תרומת התורם. נוסף ל: הכנסה ואזור מגורים.[6] לפילנתרופיה השלכות חיוביות על החברה, שכן המגזר השלישי לעתים ובחלק מהתחומיים יכול לקדם פעולות באופן יותר ממוקצע ואפקטיבי מאשר המדינה, כמו גם פועל בתחומים שנראה כי המדינה אינה מפנה אליהם תשומת לב מספקת. עם זאת לפילנתרופיה גם השלכות שליליות כמו פגיעה בייצוגיות הממשלה וריבונותה, בכך שמשקיעים, ובהם בעלי הון או זרים, יחליטו על המטרות הראויות לקידום, לפי האינטרסים שלהם. כמו גם ישפיעו על מקבלי ההחלטות ועל סדר היום הציבורי.[7]

קיים פער משמעותי בנתוני הפילנתרופיה הקיימים בידינו לאור זאת שרבים מהתורמים אינם מדווחים על תרומותיהם לרשויות לצורך קבלת החזר המס, ומכאן אין דרך לאמוד את היקף התרמות האמיתי, שסביר שהוא הרבה יותר רחב. שכן עד היום אין גוף אפקטיבי המרכז את כלל נתוני פעילויות ותרומות הפילנתרופיה המתקיימים בישראל.[8] סיבות אפשריות לתרומה בקרב החברה הישראלית:

(1) פילנתרופיה רציונלית של השקעה מבחינת מיסוי, מיתוג, יוקרה ומיצוב עסקי.[9]
(2) פילנתרופיה פטריוטית של תרומה לחברה אליה אני משתייך.[9]
(3) שליחות, מחויבות ומצווה דתית. בנוסף לרמת הדתיות המשפיעה לחיוב על גובה התרומה.[9]
(4) מסורת משפחתית של תרומות.[10]
(5) מניעים אישיים ובהם; להחזיר למדינה ולחברה, הזדהות עם החברה או החברה המוחלשת, יוקרה, מוניטין, לחץ חברתי של הסביבה - אופנה, נורמה חברתית, חיפוש אחר משמעות.[10]
(6) רצון לקדם נושאים מסוימים שנראים כאילו אינם מקבלים את תשומת לבה המספקת של הממשלה, או שהוזנחו על ידיה.[10]
(7) שינוי בנסיבות החיים או אירוע מכונן אישי או לאומי.[11]

מגבלות בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנתונים לגבי הדת יש רק קטגוריות של: יהודי, מוסלמי, נוצרי ערבי, נוצרי אחר, דרוזי, לבנוני וסיווג דת אחר. בלאום יש רק קטגוריות בתחום של: יהודי, ערבי ואחר. יש להרחיב את העניין בנושא הלאום והדת ולהוסיף נתונים אודות הקטגוריות: חרדי, חרדי לייט, דתי, אורתודוקסי, דתי לייט, דתי-לאומי, מסורתי, רופרמי, דתל"ש, חילוני, אתאיסט, ספרדי, פרסי, אשכנזי, רוסי, קתולי, פרוטסטני, יווני, כת יוחנן המטביל, אנגליקני, אורתודוקסי, קופטי, ארמני, נוצרים משיחים, שיעי, סוני, אלווי, סופי, בהאי, זוראסטרי, בדואי, אורתודוקסי רוסי וכו'.
  • רוב האוכלוסייה אינה מודעת לאפשרות לקבל החזר מס ולכן למדינה אין גישה לנתוני התרומות הנ"ל. אם לא ביקשו החזר מס, אין מידע.
  • היקף הנתונים והמחקרים, גם בטווח הזמן מצומצם.
  • יש תורמים המסייעים באמצעים אחרים כמו חינוך, השכלה, חברה טובה, טובה, ואף לעתים בסיוע נפשי או משפטי, ולאו דווקא בסיוע כספי - ואת זה קשה לאמוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נדבנות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה לוי, צדקה כפייה או נדיבות לב - אחריות הרשויות או הפרט, ‏אתר דעת * תשס"ט * 2009
  2. ^ מלגת רוטשילד
  3. ^ מלגות מפעל הפיס להשכלה גבוהה
  4. ^ הקרן המשפחתית על-שם תד אריסון
  5. ^ זיכוי ממס הכנסה בשל תרומה (סעיף 46)
  6. ^ שמיד, הלל, פילנתרופיית העילית בישראל: מאפיינים, מניעים ודפוסי תרומה." ביטחון סוציאלי (2010). עמ' 229-231.
  7. ^ אסנת חזן. (2011). על תרומות, הטבות מס, ומה שביניהן: תרומות יחידים וחברות למלכ"רים, והשפעת מדיניות המס על תרומות אלה. ירושלים: האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, סדרת מאמרים, חוברת 18.
  8. ^ הלל שמיד. (2011). מאפייני הפילנתרופיה בישראל במאה ה-21 – מניעים וחסמים לנתינה, דילמות, אתגרים וכיווני פעולה לעתיד. ירושלים: הוצאת האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל. עמ' 3.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 הלל שמיד, אבישג רודיך. (2008). סקר עמדות הציבור הרחב ביחס לפילנתרופיה ופילנתרופים. ירושלים, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים. עמ' 11-12.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 ברוך שמעוני. (2008). עסקים ופילנתרופיה חדשה בישראל - אתנוגרפיה של תורמים גדולים. ירושלים, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית. עמ' 43.
  11. ^ הלל שמיד, אבישג רודיך. (2008). סקר עמדות הציבור הרחב ביחס לפילנתרופיה ופילנתרופים. ירושלים, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים.