פיל ג'ונסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיל ג'ונסון
Phil Johnson
לידה 6 בספטמבר 1941 (בן 81)
גרייס, איידהו, ארצות הברית
עמדה מאמן
גובה 1.96 מטרים
מכללה אוניברסיטת המדינה של ובר
אוניברסיטת המדינה של יוטה
קבוצות כמאמן
1964–1968
1968–1971
1971–1973
1973–1978
1979–1982
1982–1984
1984–1987
1987–1988
1988–2011
אוניברסיטת המדינה של ובר (עוזר)
אוניברסיטת המדינה של ובר
שיקגו בולס (עוזר)
קנזס סיטי קינגס
שיקגו בולס (עוזר)
יוטה ג'אז (עוזר)
קנזס סיטי/סקרמנטו קינגס
סקרמנטו קינגס (עוזר)
יוטה ג'אז (עוזר)
הישגים כמאמן
מאמן השנה ב-NBA(1975)

פיליפ דונלד "פיל" ג'ונסוןאנגלית: Philip Donald "Phil" Johnson; נולד ב-6 בספטמבר 1941) היה בעברו מאמן כדורסל אמריקאי, אשר אימן בליגת המכללות האמריקאית ובליגת ה-NBA בין השנים 1964–2011.

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונסון נולד וגדל בעיר גרייס שבאיידהו. בשנת 1959 החל ללמוד באוניברסיטת המדינה של ובר ("ובר סטייט") אשר בעיר אוגדן, יוטה, ולאחר שנתיים עבר ללמוד באוניברסיטת המדינה של יוטה ("יוטה סטייט"). בשתי עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה העפיל עמה לטורניר אליפות המכללות, בפעם השנייה והשלישית בתולדותיה, בהתאמה. בשתי העונות רשם ממוצעים של 10.7 נקודות ו-7.6 ריבאונדים למשחק, מעמדת הסמול פורוורד.[1]

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגת המכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 החל ג'ונסון לשמש כעוזר מאמן בקבוצת "ובר סטייט", תחת המאמן חבר היכל התהילה של הכדורסל דיק מוטה.[2] בעונת 1967/1968 העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לטורניר אליפות המכללות, אולם הודחה בסיבוב הראשון על ידי אוניברסיטת המדינה של ניו מקסיקו, בה שיחק סם לייסי.

בקיץ 1968 מונה ג'ונסון למאמן הראשי של ובר סטייט במקומו של מוטה, אשר הפך למאמן שיקגו בולס. בכל שלוש עונותיו בתפקיד העפילה הקבוצה לטורניר האליפות, ולאורך התקופה העמידה מאזן כולל של 68 ניצחונות ו-16 הפסדים (81.0%).[3]

בליגת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 הצטרף ג'ונסון לצוות האימון של מוטה בשיקגו בולס, בה בלטו השחקנים בוב לאב, צ'ט ווקר וג'רי סלואן.[4]

בנובמבר 1973 החליף את בוב קוזי כמאמן הראשי של קנזס סיטי קינגס, אשר עמדה על מאזן שלילי 6–19. עד לסיום עונת 1973/1974 הציגה הקבוצה שיפור משמעותי תחת ג'ונסון, אך נותרה מחוץ לשלב הפלייאוף עם מאזן כולל 33–49. בעונה העוקבת הובילו את הקבוצה נייט ארצ'יבלד, ג'ימי ווקר וסם לייסי למאזן חיובי 44–38, והקינגס העפילו לפלייאוף ה-NBA לאחר היעדרות של 7 שנים. בסיבוב הראשון של הפלייאוף הפסידה קנזס סיטי מול הבולס של דיק מוטה, בתוצאה 2–4. בסיום אותה עונה זכה ג'ונסון בפרס מאמן השנה ב-NBA. בעונות 19761977 רשמו הקינגס מאזן כולל של 71 ניצחונות ו-93 הפסדים, ולאחר שפתחו את עונת 1977/1978 עם מאזן שלילי 13–24, פוטר ג'ונסון מתפקידו.

בין השנים 1979–1982 חזר לשמש כעוזר מאמן בשיקגו בולס, הפעם תחת המאמן ג'רי סלואן. בפברואר 1982 שימש כמאמן הראשי של הבולס למשחק אחד, בין פיטוריו של סלואן לבין מינויו של רוד ת'ורן כמאמן הקבוע של הקבוצה.

לקראת עונת 1982/1983 מונה לעוזר מאמן יוטה ג'אז, תחת פרנק ליידן, ונשאר בתפקיד במשך כשנתיים.

בנובמבר 1984 חזר לאמן את קנזס סיטי קינגס, כאשר מונה למחליפו של ג'ק מקיני. תחת ג'ונסון העמידה הקבוצה מאזן שלילי 30–43, והיא סיימה את העונה במקום התשיעי במערב עם מאזן 31–51. לקראת העונה הבאה עבר המועדון לסקרמנטו, קליפורניה, ושינה את שמו ל"סקרמנטו קינגס". בעונת 1985/1986 העפילו הקינגס לפלייאוף מהמקום השביעי במערב, על אף שסיימו עם מאזן שלילי 37–45. בפברואר 1987, לאחר שפתח את עונת 1986/1987 עם 14 ניצחונות ב-46 משחקים, פוטר ג'ונסון מתפקידו והוחלף על ידי עוזרו ג'רי ריינולדס.[5]

בין השנים 1988–2011 שימש כעוזר מאמן ביוטה ג'אז, תחת ג'רי סלואן. לאורך התקופה רשמו הג'אז מאזן כולל של 1,221 ניצחונות ו-803 הפסדים, והעפילו פעמיים לגמר ה-NBA בעונות 1997 ו-1998.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]