פיל (פרעה)
 | |||
| חריטת השם מקֻסטֻל | |||
| מדינה | מצרים | ||
|---|---|---|---|
| שושלת | |||
|
| |||
| |||
פיל היה שליט מצרי במצרים העליונה בתרופה הקדם-שושלתית, בסביבות השנים 3240–3220 לפנה"ס, והוא כלול בקבוצת השליטים הקדומים שקיומם מוטל בספק. סרך עם שמו נמצא על לוחית בנקרופוליס בקֻסטֻל ובחריטות על אבן בארמנת במדבר לוב. שמו נמצא גם בקבריהם של המלך עקרב השני והמלך כא, אך ללא סרך מלכותי סביבו.[1]
זיהויו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצם קיומו של פיל כשליט מוטל אף הוא בספק: שמו בחריטות האבן ובפיסות השנהב נכתב ברישול או ללא סימן המעיד כי מדובר בשם מלכותי, ומכאן ייתכן כי מדובר בזיהוי שגוי שלו כאישיות מלכותית. למעשה, זיהויו כשליט מבוססת בעיקר על מאמרים של גינטר דרייר (אנ') ולודוויג דויד מורנץ (אנ'), בהם נקבע כי פיל היה מלך מקומי ששלט על אזור קֻסטֻל, בצפון נוביה (כיום ליד הגבול הדרומי של מצרים).
המלך פיל שלט בתקופת נקאדה 3. אין כיום שום ידיעות על קברו.[2]
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי דרייר, שמו של פיל מופיע בתחריטי הסלע של גבל שייח סולימאן, בתוך סרך מלכותי. דרייר מפענח את תצורת הסרך ככיסא מלכות מרובע עם פיל מתחתיו, ומכאן מסיק את הקריאה "פן אבו" במשמעות "הגדול מכס המלכות".[3] מורנץ אינו חולק עליו, אולם נזהר מקביעת ההגיה של השם, ומעדיף את השם "המלך פיל", או לחלופין מערער על תפיסת החיה המצוירת ומציע לזהות אותה כקרנף. מורנץ גם מציין שבתקופת נקאדה 3 נעשה מקובל לבחור חיות מסוכנות ולא צפויות לשימוש בשמות מלכותיים, כגון אריה, תנין, פיל או קרנף.[4]
אגיפטולוגים אחרים כמו פיטר קפלוני או טובי ווילקינסון מפקפקים בהגיה המוצעת ומציעים בעצמם הגיות אלטרנטיביות. ווילקינסון טוען כי מתחת לכיסא המלכות מצויר דווקא הסימן ל"גבול", בעוד קפלוני גורס שמתחת לכיסא נמצאת ארונית מלאה כדי יין, שהיא סימן מקובל ל"מהולל". קפלוני מגבה את גרסתו בשם של ארמון מן השושלת הראשונה, שנקרא "חר סכנתיג'ו" וגם הוא נכתב עם סימן ארונית היין. לטענת קפלוני שמו של הארמון נגזר במקור משמו של המלך פיל.[5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://www.antikforever.com/Egypte/Dyn/00.htm#Scorpion%20I כפי שנצפה ב-22.12.2020.
- ^ Ludwig David Morenz: Bild-Buchstaben und symbolische Zeichen. Die Herausbildung der Schrift der hohen Kultur Altägyptens (=Orbis Biblicus et Orientalis, vol. 205). Fribourg 2004, ISBN 3-7278-1486-1, p. 91.
- ^ Günter Dreyer: Umm El-Qaab. Band I: Das prädynastische Königsgrab U-j und seine frühen Schriftzeugnisse. In: Archäologische Veröffentlichungen des Deutschen Archäologischen Instituts Kairo (AV), vol. 86, von Zabern, Mainz 1998, p. 179.
- ^ Ludwig David Morenz: Bild-Buchstaben und symbolische Zeichen. Die Herausbildung der Schrift der hohen Kultur Altägyptens (=Orbis Biblicus et Orientalis, vol. 205). Fribourg 2004, ISBN 3-7278-1486-1, p. 114 & 118.
- ^ Peter Kaplony: Die Inschriften der Ägyptischen Frühzeit, vol. III (=Ägyptologische Abhandlungen (ÄA), vol. 8). Harrassowitz, Wiesbaden 1963, p. 8.