פימו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חתיכות פימו
יצירת עוגייה מפימו

פימו (FIMO) הוא סוג של חומר פולימרי המיועד לעיצוב המשווק על ידי מותג מכשירי הכתיבה הגרמני שטדלר (Staedtler). הניסויים בפימו החלו בשנת 1939 על ידי קתה קרוזה (Kaethe Kruse). המשפחה החלה בשיווק החומר בשנת 1954 תחת השם FIMOIK. בשנת 1964 קנתה חברת אברהרד פאבר (Eberhard Faber) את כל הזכויות על החומר, וכעבור שנתיים החלה בשיווק החומר תחת השם המקוצר פימו. ב-1978 הפכה אברהרד פאבר לחלק מחברת שטדלר והחל משנת 2010 משווק פימו תחת המותג שטדלר.

אף על פי שקיימים כמה סוגים של חומר פולימרי, פימו ידוע כנוח ביותר לעיבוד ולשימוש. למרות שישנם עוד סוגים של חומר פולימרי המיועד לעיצוב, הפימו הוא המוכר מביניהם ושמו הפך בשימוש עממי לשם הכללי של חומרים אלה. הפימו של שנות התשעים נקרא פימו קלאסי.

פימו קיים במגוון צבעים וגימורים. ניתן ליצור בעזרתו תכשיטים, פסלונים ואביזרים שונים. אחד השימושים לחומר הוא בניית מיניאטורות.

לאחר שעוצב הפימו לצורתו הרצויה מכניסים אותו לתנור ביתי למשך כ-30 דקות בטמפרטורה נמוכה על מנת להקשות אותו. אפשר לחתוך ולצבוע את הפימו רק לפני האפייה כיוון שהוא מתקשה בחום ואינו ניתן עוד לעיבוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]