פימוזיד
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| 1-[1-[4,4-Bis(4-fluorophenyl)butyl]-4-piperidinyl]-1,3-dihydro-2H-benzimidazole-2-one | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| אוראפ פורטה | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C28H29N30F2O |
| מסה מולרית |
461.227869 יחידת מסה אטומית מאוחדת  |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 40-50% |
| זמן מחצית חיים | 55 שעות (בילדים), 66 שעות (במבוגרים) |
| הפרשה | בשתן |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון B1 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C |
| סיכון לתלות | מתון |
| מזהים | |
| קוד ACT |
N05AG02 |
| מספר CAS | 2062-78-4 |
| PubChem | 16362 |
| ChemSpider | 15520 |
  | |
פימוזיד (באנגלית Pimozide) היא תרופה אנטי-פסיכוטית טיפוסית המשמשת לטיפול בתסמונת טורט, בסכיזופרניה, ובמחלות נפש נוספות המלוות בפסיכוזה.
התרופה משווקת בישראל תחת השם אוראפ פורטה (Orap forte).[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פימוזיד פותח לראשונה ב-1963 על ידי חברת התרופות Janssen Pharmaceuticals, לימים ג'ונסון אנד ג'ונסון, במטרה לטפל במחלות אנטי פסיכוטיות. ב-1970 נכנסה לשימוש בעולם הרפואי, וב-1978 אושרה ע״י FDA. ב-1985 אושרה כתרופה יתומה לתסמונת טורט[2].
מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פימוזיד חוסם את הרצפטור לדופמין D2[3] המכניזם של התרופה אינו ברור[4]. החסימה של הרצפטור לדופמין גורמת לעצירה של "טיקים" ווקאליים ומוטוריים[4][5].
מינון ופורמולציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פימוזיד משווק כיום בעיקר בצורת גלולות בנות 4 מ"ג.
לרוב המינון ההתחלתי הוא 1 עד 2 מיליגרם ביום. את המינון ניתן להגדיל כל יומיים עד למינון מרבי של 10 מיליגרם ביום או 0.2 מיליגרם לכל קילוגרם משקל גוף למבוגר.
בילדים, המינון ההתחלתי הוא 0.05 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף. את המינון ניתן להגדיל מדי שלושה ימים עד למינון מרבי של 0.2 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף או 10 מיליגרם ביום.
במקרה הצורך, אפשר להעלות את המינון בהדרגה, עד למינון מרבי של 20 מ"ג ליום.[6][7]
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תופעות הלוואי העיקריות של פימוזיד כוללות בין השאר בחילות, פה יבש, סחרחורת, התכווצות שרירים, ישנוניות, הזעה, חולשת שריר ותנועות לא-רצוניות. במקרים נדירים התרופה עלולה לגרום לתסמונת ארנב ולהפרעות קצב שונות. תופעות לוואי נוספות כוללות תשישות, דיסטוניה (ירידה במנתח השרירים הטמביאה לעוויתות בשרירי הכתף, הצוואר והגוף) אקתיזיה (תנועות בלתי רצוניות), פרקינסון מדומה, הפרעת תנועה מאוחרת המתבטאת בתנועות בלתי-תקינות ובלתי-רצוניות, בעיקר בפנים, ירידה במספר תאי הדם הלבנים ועליה במספר האאוזינופילים, אנמיה המוליטית, אנמיה אפלסטית, ומיעוט טסיות המלווה בפריחה[1][8].
בשל הטשטוש שלעיתים מגיע עם נטילת התרופה, יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה.
הריון והנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהריון, השימוש אינו מומלץ. במבחנים בבע"ח נראו תופעות בלתי רצויות אך לא נבדקה בהשפעה בקרב נשים בהריון. יש לשקול תועלת מול סיכון.
התוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רגישות יתר לפימוזיד מתועדת.
- דיכאון חמור במערכת העצבים המרכזית או מצבי תרדמת מכל סיבה שהיא.
- שימוש במקביל עם citalopram, escitalopram, sertraline.
- טיקים שאינם קשורים לתסמונת טורט או נטילת תרופות שעלולות לגרום לטיקים מוטוריים או וקאלים (כגון פמולין, מתילפנידאט ואמפטמינים). על מנת לטפל במטופלים אלו עם פימוזיד, יש לחכות שיגמלו מהתרופות הללו, על מנת לקבוע האם התרופות, ולא הפרעת טורט, אחראים לטיקים אלו.
- גורמים קרדיווסקולריים: נטילת תרופות להארכת QT, חולים עם תסמונת QT ארוך מולדת, היסטוריה של הפרעות קצב לב, נטילת תרופות אחרות שמאריכות את מרווח ה-QT של האלקטרוקרדיוגרמה
- חוסר איזון : חולים עם היפוקלמיה או היפומגנזמיה ידועה
- באוכלוסיות קצה, תינוקות וילדים- בטיחות השימוש בילדים מתחת לגיל שנתיים לא נקבעה. בקשישים, ייתכן ויהיה צורך בהפחתת מינון.
- מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת התרופה.
- ומלץ להימנע משתיית מיץ אשכוליות בזמן נטילת התרופה.
בנוסף ישנו סיכון גבוה מנת יתר, הסיכון נובע מפיתוח תלות, ועל כן יש לנתר את רמת השימוש והתלות בתרופה.
אינטארקציות עם תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפימוזיד יש אינטראקציות עם תרופות רבות. למשל תרופות אנטיכולינרגיות ונוגדות עוויתות (כגון אטרופין, דיציקלומין, סקופולאמין) תרופות שמגבירות את כמות הדופמין (כגון ברומוקריפטין, קברגולין, לבודופה, פרגוליד, רופינירול).
תרופות אחרות יכולות להשפיע על פינוי הפימוזיד. דוגמאות כוללות אפרפיטנט, תרופות אנטי-פטרייתיות של אזול (כגון קטוקונאזול, איטראקונאזול), מעכבי פרוטאז של HIV (כגון nelfinavir), נפזודון, תרופות נוגדות דיכאון SSRI (כגון פלובוקסמין, פארוקסטין, סרטרלין), ריטונוויר, זילאוטון, בין היתר.
לפימוזיד יש אינטארקציה עם מעכבי CYP3A4 או CYP2D6[9][10]. לכן, יש להימנע מנטילת התרופה יחד עם מיץ אשכוליות
כמו כן יש לדווח לרופא המטפל במידה ולוקחים במקביל חומרים הגורמים לנמנום כולל אלכוהול, מריחואנה (קנאביס), אנטיהיסטמינים (כגון צטיריזין, דיפנהידרמין), תרופות לשינה או חרדה (כגון אלפרזולם, דיאזפאם, זולפידם), מרפי שרירים ומשככי כאבים אופיואידים (כגון קודאין).[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פימוזיד באתר PubChem
- פימוזיד באתר MEDSPACE
- פימוזיד בBritish Columbia
- פימוזיד בSCIENCEDIRECT
- מנגנון משוער לפימוזיד [1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 פימוזיד באתר infomed
- ^ Orap (pimozide) dosing, indications, interactions, adverse effects, and more, reference.medscape.com
- ^ Yoshihito Kasanami, Chihiro Ishikawa, Takahiro Kino, Momoka Chonan, Naoki Toyooka, Yasuhiro Takashima, Yuriko Iba, Fumiko Sekiguchi, Maho Tsubota, Tsuyako Ohkubo, Shigeru Yoshida, Atsushi Kawase, Takuya Okada, Atsufumi Kawabata, Discovery of pimozide derivatives as novel T-type calcium channel inhibitors with little binding affinity to dopamine D2 receptors for treatment of somatic and visceral pain, European Journal of Medicinal Chemistry 243, 2022-12-05, עמ' 114716 doi: 10.1016/j.ejmech.2022.114716
- ^ 1 2 Pimozide, go.drugbank.com (באנגלית)
- ^ Tamara Pringsheim, Connie Marras, Pimozide for tics in Tourette's syndrome, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2009, 2009-04-15, עמ' CD006996 doi: 10.1002/14651858.CD006996.pub2
- ^ Pimozide - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
- ^ Pimozide Uses, Side Effects & Warnings, Drugs.com (באנגלית)
- ^ Pimozide (Oral Route) Side Effects - Mayo Clinic, www.mayoclinic.org
- ^ Orap (pimozide) dosing, indications, interactions, adverse effects, and more, reference.medscape.com
- ^ 1 2 Pimozide - Oral | HealthLink BC, www.healthlinkbc.ca
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.