פינוקיו (משחק ילדים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פינוקיו (מכונה גם פינוקיו שמי) הוא משחק ילדים המיועד לקבוצה. מטרת המשחק לדרוך על כפות רגליהם של יתר המשתתפים.

המשתתפים אוחזים ידיים במעגל, סבים וקוראים "פי-נו-קיו". בהברה האחרונה הם מנתקים ידיהם וקופצים לאחוריהם. לפי סדר מוסכם וקבוע מראש, מקבל כל אחד את תורו. בהגיע תורו מבצע השחקן קפיצה אחת או הזזת רגל אחת. אם ביצע השחקן קפיצה המאיימת על שחקן אחר, מותר לשחקן האחר לבצע קפיצת נסיגה, אך רק לאחר שהשחקן שזה תורו החל לקפוץ לעברו.

שחקן נפסל אם שחקן אחר דרך על כף רגלו. המנצח הוא זה שנשאר אחרון.

במשחק זה, כמו במשחק הלוח רברסי, ניצב כל זוג שחקנים בפני בעיה משותפת, כאשר הם שואפים לפתרונות סותרים. בתחילה יפתרו השחקנים את הבעיה יחד: הם יקפצו זה לעומת זה ויצמצמו את המרחק, כדי להגיע למשחק מעניין יותר. ניגוד האינטרסים מתחיל כאשר השחקנים נמצאים במרחק של כשתי קפיצות זה מזה. במצב זה, אם השחקן שזה תורו יקפוץ קפיצה מלאה לכיוון רעהו, הוא יאפשר לו תקיפה נוחה בהגיע תורו הוא. מסיבה זו, ובגלל מגוון התנוחות היחסיות בהן עשויים השחקנים למצוא עצמן, המשחק מהווה משחק טקטי עתיר מצבים שאינם חוזרים על עצמם בנקל. התנוחות עשויות להיות לא יציבות, כמו במשחק פלונטר.

ניתן לשחק את המשחק גם בשני משתתפים, אך ככל שהקבוצה גדולה יותר גדל מגוון התנוחות היחסיות, והמשחק הופך מעניין יותר. מאידך, כאשר הקבוצה גדלה, גדל השטח עליו מתפרשת הקבוצה, ומידת העניין לפרט פוחתת. גודל קבוצה מעניין למשחק זה הוא, לפיכך, כשלושה עד עשרה משתתפים.

צעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעדים הוא משחק קרוב, המיועד לשני שחקנים בלבד. השחקנים צועדים זה לעבר זה, עקב בצד אגודל, לאורך קו דמיוני. המנצח הוא השחקן שדרך על כף רגלו של רעהו. בגרסה זו אין מן הטקטיקה והיא מבוססת מזל בעיקר.