פינחס דוד הורוביץ
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טעויות רבות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טעויות רבות. | |
 | |||||
| לידה |
1876 אלול תרל"ו ירושלים  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 1941 (בגיל 65 בערך) ח' בכסלו תש"ב ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית | ||||
| מקום פעילות | באסטאן | ||||
| מקום מגורים | ירושלים באסטאן, ויליאמסבורג | ||||
| תחומי עיסוק | חסידות, תנ"ך | ||||
| פעילות בולטת | קירוב יהודים ופתיחת מוסדות וצרכים יהודיים | ||||
| רבותיו | ר' דוד צבי שלמה מלעלוב | ||||
| בת זוג | רבקה, שרה סאשא (נצר לבעש"ט) | ||||
| שם השושלת | באסטאן | ||||
| אב | ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוויץ | ||||
| אם | שיינא עלקא | ||||
| ילדים |
מזיווג ראשון: עליזה פריידא גיטל נישאה ליוסף שמואל ברנדויין-מוריה, הרבי מסטרטין, נכדו של דודה מצד אמה, אברהם ברנדויין. מזיווג שני: האדמו"ר רבי משה הורוויץ מבאסטאן- ניו יורק. האדמו"ר רבי לוי יצחק הורוויץ מבאסטאן. הרבנית מאטיל פיגא אשת רבי יעקב תאומים הרב מאלטשטאדט נכד הגה״ק רבי חיים יצחק ירוחם האלטשטאדטער רב. | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
רבי פינחס דוד הלוי הורוויץ ("הרבי מבאסטאן") (אלול תרל"ו-ח' בכסלו תש"ב; 1876–1941) היה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי בית באסטאן, שעמד בראשה משנת תרע"ה (1915) ועד לפטירתו בשנת תש"ב (1941).
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים לרבנית מרת שיינא עלקא ולרבי שמואל שמעלקא שהיה נחשב לצדיק נסתר. השם פינחס עובר במשפחת הורוויץ, ובו נקרא אף סבו, שעלה לצפת מפולין, ונפטר בשנת תרל"ה (1875) כשנה לפני לידתו של רבי פינחס דוד הורוויץ. היה מיוחס מצד אביו לרבי שמעלקה מניקלשבורג הורוויץ ולאחיו רבי פינחס (בעל ההפלאה). מצד אמו היה נכדו של רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב, וצאצא של החוזה מלובלין, היהודי הקדוש מפשיסחה ורבי נטע מחלם.
החל משנת תר"ע הורה לו דודו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, לנסוע לאמריקה. רבי פינחס דוד תמה על הבקשה, וכי מה לו ולארץ לא זרועה מבחינה רוחנית. הוא סירב לעזוב את ירושלים ונשאר בה.
בשנת תרע"ב (1912) פרצה מחלוקת בגליציה בשאלת שיטת החלוקה של הכספים שנאספו עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. ר' פינחס דוד נכלל במשלחת שנשלחה מירושלים לגליציה לדיון בנושא. כשהסתיים הדיון[1] החליט להישאר עוד כמה חודשים בגליציה ולהכיר את גדולי התורה והחסידות במקום, ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה והדרך חזרה נחסמה. בלית ברירה הוא נסע לארצות הברית וחשב לנסוע משם לארץ ישראל, הוא הגיע לארצות הברית בחודש סיון שנת תרע"ה (1915), ואז נסגר המעבר הימי, והבין שמשמים דורשים יעשה כציווי דודו הקדוש האדמו"ר מלעלוב ונשאר שם.
עם סיום המלחמה פעל ר' פינחס דוד רבות כדי להתאחד עם בני משפחתו, ובחורף תר"פ, הגיעה הרבנית שרה סאשא עם בנה הילד משה לארצות הברית.
בכ"ז סיון תרפ"א, נולד בנו לוי יצחק.
סביב רבי פינחס דוד התחילה להתקבץ קהילה, והוא נעשה אדמו"ר. בשנת תרצ"ו (1936) הקים ישיבה בשיתוף פעולה עם הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שבה למדו לימודי קודש בבוקר ולימודים כלליים אחר הצהריים.
בהיעדר מוסדות חינוך מתאימים למדו בניו, משה ולוי יצחק, בבית, בעזרת מורים פרטיים.
בשנת ת"ש עזב רבי פינחס דוד את העיר באסטאן ועבר לשכונת ויליאמסבורג שהתחילה להיות מרכז יהודי חרדי. שם התגורר כשנתיים עד לפטירתו בח' כסלו תש"ב, בגיל 66. הוא הקים את המקווה הראשון לגברים בשכונה[דרוש מקור].
רבי פינחס דוד היה נשוי פעמיים, פעם אחת לרבקה בתו של רבי אהרן מפעלשטין, ולאחר שהתאלמן ממנה, בשנת 1896 נישא לשרה סאשא נכדתו של חמיו רבי אהרן שביקש לההישאר חמיו, ממנה נולדו בניו האדמו"רים.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזיווג ראשון:
- עליזה פריידא גיטל – נישאה ליוסף שמואל ברנדויין-מוריה, הרבי מסטרטין, נכדו דודה מצד אמה, אברהם ברנדויין.
מזיווג שני:
- הרב משה הורוויץ האדמו"ר מבאסטאן ניו יורק.
- הרב לוי יצחק הורוויץ האדמו"ר מבאסטאן.
- הרבנית מאטיל פיגא – נישאה לרב יעקב תאומים, רבה של אלטשטאדט, נכדו של הרב חיים יצחק ירוחם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רבי פינחס דוד חיבר (בעילום שם, אך בעיתונות באותם ימים פורסם שהוא היה המחבר וכך ידוע במשפחה) קונטרס תשובה כהלכה ובו תשובותיהם של הדיינים בנוגע לסכסוך.
| בקרת זהויות |
|
|---|