פינטה אבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טירת נביצקה,בטרנסקרפטיה, כיום במערב אוקראינה, נבנתה מחדש באבן על ידי פינטה אבא בערך בשנת 1280

פינטה אבאהונגרית: Aba Finta, ‏ ? - 1287) היה אציל הונגרי, שכיהן כשליט טרנסילבניה בשנים 1279-1278 או 1280 וכפלטין (נאדור) של הונגריה ביולי 1280 - יולי 1281. כונה לפעמים "Aba nembéli Szalánci Finta" (פינטה מסאלאנץ בן למשפחת אבא).

רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינטה אבא היה בנו של האישפאן של אויוואר, דוד אבא (מת ב-1280), צאצא של הענף ספלאק של משפחת אבא. היו לו אחות ושני אחים - אמאדה אבא, שכיהן כפלטין של הונגריה ופטר אבא, שהיה שופט מלכותי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טירת סלאנץ באזור קושיצה בסלובקיה של היום, שעל ידה נוצח פינטה אבא על ידי המלך לסלו הרביעי "הקומני" בשנת 1281

שמו של פינטה אבא הופיע במקורות ההיסטוריים ההונגרים בתקופה שבין השנים 1275 ו-1282. בשלהי שנת 1277 והתחלת שנת 1278 נלחם פינטה (יחד עם גיירג' באקשה) בשרות המלך לסלו הרביעי הקומני נגד האצילים המורדים לוראנד (או רולנד) (בן של מרק), וגרגן גרגייה הצליחו לכבוש שטח בגבול בין אזור ציפס או ספשג (Szepesség) ובין טרנסילבניה. פינטה הביס את המורדים ובסתיו 1278 עלה לתפקיד של שליט טרנסילבניה. בינתיים פרץ סכסוך קשה בין המלך לסלו ובין הכנסייה הקתולית והציר (לגאט) של האפיפיור ניקולאוס השלישי, הבישוף פיליפ. הכנסייה זעמה ונידתה את המלך המכונה " הקומני" על אי יישום החוקים לגבי יישוב הקומניםשאמאניסטים) והעברתם לנצרות, על הזדהותו איתם וחיי ההוללות שניהל בקרבם. המלך עצר את פיליפ בשנת 1279 ומסר אותו למאסר לידי הקומנים. בסכסוך הזה לקח פינטה את צד הכנסייה, עצר בינואר 1280 את המלך[1] והפקיד אותו בידי האציל לוראנט בורשה[2] בקורסאנוואר.. לאחר מכן כפה על המלך פשרה עם הכנסייה. גם המלך וגם הציר של האפיפיור שוחררו. המלך הסכים ליישב את הקומנים ונצרם. בעקבות תיווכו פינטה השיג לעצמו את חבל אונג, המחולק בימינו בין אוקראינה המערבית ובין סלובקיה המזרחית. הוא בנה שם מחדש באבן את טירת נביצקה ששרידיה נראים עד היום.

אחרי ששחרר את המלך, הוחלף פינטה בקיץ 1280 בתפקיד השליט בטרנסילבניה עם נציג של משפחת קסגי. התמנה במקום זאת לפלטין של הונגריה, "שופט" של הקומנים בהונגריה, ו"אישפאן" של האזורים שומוג' ושופרון. כשהקומנים התאכזבו מכניעת המלך לדרישות הכנסייה והחלטתו לשנות את מעמדם בהונגריה, הם ניסו להימלט. המלך ופינטה אבא רדפו אחריהם וניצחו אותם.

אולם בסופו של דבר המלך לא שכח לפינטה את התנהגותו הבוגדנית ובשנת 1281 הדיח אותו מכל תפקידיו. כעדות הכרוניקן שימון קזאי, הואשם פינטה בחילול שם המלך (laesio maestatis). בקיץ 1281 הנהיג פינטה מרד נגד המלך במחוזות אבאוי וגמר (Gömör) אך נוצח על ידו[3] במצור טירתו בסאלאנץ (כיום - סלאנץ בסלובקיה).[4] נפטר לפי מקורות שונים ב-1284 או 1287. פינטה אבא היה נשוי ואב לבת, קלרה, שנישאה לאציל גיולה שיקלוש.[5]

קישורים ומקורות חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Markó László: A magyar állam főméltóságai Szent Istvántól napjainkig

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ G.Kristó ע' 153
  2. ^ Homan Szekfű
  3. ^ G.Kristó שם
  4. ^ J.Bánlaky ע' 467
  5. ^ http://www.sulinet.hu/oroksegtar/data/telepulesek_ertekei/Siklos/pages/Siklos_evszazadai/008_Font_Marta.htm מרתה פונט - תולדות משפחת שיקלוש