פינטוריקיו

ברנרדינו די בטו המכונה פינטוריקיו
	דיוקן עצמי בכנסיית סנטה מריה מג'ורה בספלו.
לידה	1454; פרוג'ה, אומבריה
פטירה	11 בדצמבר 1513 (בגיל 59 בערך); סיינה טוסקנה
לאום	איטלקי
מקום לימודים	פייטרו פרוג'ינו
תקופת הפעילות	? – 11 בדצמבר 1513
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	הרנסננס
הושפע על ידי	פייטרו פרוג'ינו
יצירות ידועות	Crucifixion between Sts. Jerome and Christopher, Chapel of the Bishop Eroli, Piccolomini Library, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה

ברנרדינו די בטו (באיטלקית: Bernardino di Betto) המכונה פינטוריקיו (באיטלקית Pinturicchio)‏ (1454, פרוג'ה, אומבריה – 11 בדצמבר 1513, סיינה, טוסקנה), צייר איטלקי שפעל בתקופת שיא הרנסאנס. חלק מהחוקרים רואים בו את אחד ממבשרי המנייריזם. הוא השתייך לאסכולת הציור הפרוג'יאנית ויש הרואים בו את אחד ממייצגיה העיקריים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

די בטו נולד ב-1545 בפרוג'ה שבאומבריה. הכינוי פינטוריקיו (הצייר הקטן) נגזר מעובדת היותו נמוך קומה. על משפחתו לא ידוע רבות מלבד שם אביו, בטו די בלגיו.
פינטוריקיו החל ללמוד ציור בפרוג'ה ובארצו, אולם אין פרטים מדויקים על תקופה זו בחייו. על פי וזארי היה תלמיד של פרוג'ינו^[1], אבל ייתכן שהיה שוליה בסדנאות של אומנים פרוג'אניים ידועים פחות כמו Bonfigli או Fiorenzo di Lorenzo. כשוליה של פרוג'ינו עבד יחד איתו על הפרסקאות בקפלה הסיסטינית. בהמשך הועסק על ידי בני משפחת דלה רוברה בעיטור הפאלאצו שלהם, ובכנסית סנטה מריה דל פופולו (בשנים 1484 עד 1492). בשנת 1492 הוזמן לאורבייטו לעבודה על הקתדרלה. בשובו לרומא הועסק על ידי האפיפיור אלכסנדר השישי בציור פרסקאות בחדרי בורג'ה בארמון האפיפיור. יצירתו החשובה האחרונה הייתה הפרסקו של עשר סצינות מחיי האפיפיור פיוס השני בספריית פיקולומיני בסיינה (בשנים 1503 עד 1508)^[2].
פינטוריקיו נפטר בסיינה ב-11 בדצמבר 1513, ונקבר שם בכנסיית Santi Vincenzo e Anastasio.
ביוגרפיה של פינטוריקיו נכללת בספרו של ג'ורג'ו וזארי חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר.