פינקוושינג (להט"ב)
המונח פינקוושינג (באנגלית: Pinkwashing) הוא הלחם של שתי המילים "ורוד" (pink) ו"טיוח" (whitewashing), אשר בהקשר של זכויות להט"ב משמש לתיאור מגוון של אסטרטגיות שיווקיות ופוליטיות שמטרתן לקדם מוצרים, מדינות, אנשים או ישויות באמצעות הצגתם כגיי פרנדלי, על מנת להיתפש כמתקדמים, מודרניים וסובלניים.[1] מונח מקביל הוא ריינבו-וושינג (rainbow-washing) מלשון צבעי הקשת אשר בדגל הגאווה.[2]
הביטוי פינקוושינג נטבע במקור על ידי תומכי המאבק בסרטן השד כאמצעי לזהות חברות שטענו כי הן תומכות בחולי סרטן השד, בעוד שלמעשה הן מרוויחות ממחלתן.[1]
סוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013, הקמפיין לזכויות אדם הצהיר על תמיכתו הרשמית ברפורמת הגירה מקיפה והתחייב לסייע למהגרים, הזקוקים לשירותי בריאות, ביטחון, מקלט או אזרחות.[3] הצהרת התמיכה פורסמה ימים ספורים בלבד לאחר תקרית שבה נמנע ממהגר, הפעיל למען זכויות להט"ב, לשאת דברים בעצרת של הקמפיין לזכויות אדם, שמאוחר יותר פרסם התנצלות על כך.[4] הפינגטון פוסט תיאר את התנהגותו של הקמפיין לזכויות אדם כפינקוושינג, בכך שהוא "מציג את רפורמת ההגירה כפעולה למען זכויות להט"ב, על מנת לגייס את תמיכת הקהילה הלהט"בית, ולהסתיר את החסרונות החמורים של החקיקה" - חסרונות כגון מימון של אכיפה, גירוש ומיליטריזציה נוספת של ארצות הברית.[5]
בשנת 2012 הואשם ג'ייסון קני, שר האזרחות וההגירה של קנדה, בפינקוושינג לאחר שהודעת דוא"ל שכותרתה "פליטים להט"בים מאיראן" נשלחה לאלפי קנדים. בהודעה נוספו הערות מאת ג'ון ביירד, שר החוץ, על עמדתה של קנדה נגד הרדיפה והיחס כלפי הומוסקסואלים ולסביות ברחבי העולם. קבוצת פעילים טענה כי זהו ניסיון אומלל להסית את תשומת הלב מהרצון הברור של הממשלה השמרנית לעודד מלחמה עם איראן.[6]
שיווק תאגידי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמפיין לגיוס דעת הקהל בעד קו צינור קיסטון, אשר יוביל נפט קנדי דרך ארצות הברית, הואשם בפינקוושינג בכך שהקמפיין מנסה להרחיב את התמיכה בפרויקט בהתבסס על יחסה המתקדם של קנדה לקהילה הלהט"בית, בהשוואה למדינות אחרות המייצאות נפט.[7][8]
בשנת 2014 השיק תאגיד BP את "אירוע הקריירה הלהט"בי", מהלך שהתמודד עם ביקורת כניסיון להשכיח את מהלכיו של התאגיד אשר הובילו לדליפת הנפט במפרץ מקסיקו - אירוע המתואר כ-"האסון הסביבתי הגרוע ביותר שאמריקה נתקלה בו".[9]
באוסטרליה, הועלה חשש בנוגע למיסחור של זכויות להט"ב על ידי תאגידים גדולים.[10]
פעילים אנטי-אסלאמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר תנועות חברתיות באירופה, לרבות ליגת ההגנה האנגלית, קיימו יחדיו הפגנות במקביל לחגיגות שבוע הגאווה בהלסינקי ובסטוקהולם ביולי ובאוגוסט 2012.[11][12] בריאיון לרשת "רדיו שוודיה" טענה הסופרת והפעילה השוודית ליסה בייורוולד כי הליגה נגד השמצה ניצלה את אירועי הגאווה בבריטניה בכך שהסיטה את תשומת הלב מההומופוביה האיסלאמית וכי "Queers against Pinkwashing" (קבוצה שמחתה נגד הצעדה בסטוקהולם) מתנגדת לדון בהומופוביה האיסלאמית ומייחסת את כל הניסיונות לקיום דיונים כאלו כאל "פינקוושינג" וטקטיקה של "הפרד ומשול".[12]
תנועת אינטרסקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש יוני 2016, OII Australia (ארגון האינטרסקס הבינלאומי באוסטרליה) הצביע על הסתירות בהצהרותיהם של נציגי ממשלת אוסטרליה, וטען כי למרות ההכרה בכבודם ובזכויותיהם של חברי הקהילה הלהטב"אית (להט"ב + אינטרסקס), עדיין נמשכים נהלים הפוגעים בקטינים אינטרסקסיים.[13]
באוגוסט 2016, ארגון הזכויות למען אינטרסקסואלים Zwischengeschlecht תיאר פעולות לקידום שוויון או חקיקה אזרחית, ללא איסור על "פגיעה באיברי המין של אינטרסקסואלים", כסוג של פינקוושינג.[14] הארגון הבליט הצהרות ממשלתיות מתחמקות בנושא שהועברו בעבר לגופי האומות המאוחדות, במקום לטפל בנהלים פוגעניים כלפי בתינוקות.[15]
השוואות בין מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי עומר ג' אנקארנסיון, פרופסור ללימודים פוליטיים במכללת בארד שבמדינת ניו יורק, ממשלו של ברק אובמה הואשם על ידי מספר מבקרים בפינקוושינג "כדי להסיח את דעת [הקהל] ממדיניויות אחרות, לא מוצהרות, כגון גירוש מיליוני מהגרים לא מתועדים ואי-העמדתם לדין של האחראים להפרות זכויות האדם במסגרת מלחמתו של בוש בטרור".[16]
סטפן לפבר מהמרכז לחקר הכלכלה והמדיניות (Center for Economic and Policy Research) ציין כיצד ממשל ברק אובמה, ובעקבותיו אמצעי התקשורת המרכזיים של ארצות הברית, מתחו ביקורת על רוסיה על כישלונה לספק חירויות אזרח בסיסיות לאוכלוסיית הלהט"ב שלה. הוא שציין שעם זאת, הממשל האמריקני איננו מגנה הפרות דומות של זכויות להט"ב על ידי מדינות בעלות בריתה של ארצות הברית, כמו הונדורס, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, מצד אחד, כמו גם אי-הכרה בקידומן של זכויות הלהט"ב על ידי קובה. בניתוחו, לפבר טוען שמדובר בפינקוושינג - "הבלטה מכוונה של תמיכה בהומואים תוך התעלמות או הפחתה בערכן של סוגיות רלוונטיות אחרות של זכויות אדם".[17] לורי פני, סופרת ופעילה פמיניסטית, עימתה את מי שביקרו את מדיניותה של רוסיה כלפי הלטה"ב במהלך אולימפיאדת סוצ'י אל מול שתיקתם על מקרים של גילויי הומופוביה במעברי הגבול של ארצותיהם. היא כתבה:[18]
בעוד מדינות המערב מנופפות בדגל הקשת בהתרסה בפניה של רוסיה, אנשים לסביים, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים אמיתיים סובלים מהטרדות ומהתעללויות כאשר הם מגיעים לגבולותיהן, לחפש מקום מבטחים. יש לשבח תמיכה בזכויותיהם של אנשי הלהט"ב ברחבי העולם, אבל אם הסנטימנט הזה הוא יותר מפינקוושינג, יש לגבות אותו במעשים.[18]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרה שולמן, סופרת ופרופסור באוניברסיטת העיר ניו יורק, טוענת שמסע ההסברה של ממשלת ישראל מנצל את התפיסה של מדינת ישראל כגיי פרנדלי על מנת לקדם את התפיסה הציבורית כי מדינת ישראל היא "דמוקרטיה מודרנית", "מקום בטוח ומבטיח למשקיעים", ו"יעד תיירותי של שמש וחופים".[19] באוגוסט 2011 דיווח הג'רוזלם פוסט כי משרד החוץ מקדם את ישראל הגאה (Gay Israel) כחלק ממאמציה נגד הסטריאוטיפים השליליים שיש לאמריקאים ולליברלים נגד ישראל.[20] מבקרי ישראל כמו ג'סביר פואר, מרצה ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת ראטגרס, מציגים את ההבדל בין זכויות להט"ב בישראל לבין אלו שבשטחים הפלסטיניים הכבושים כדוגמה לפינקוושינג. תוך התייחסות ל-WorldPride, אירוע גאווה בינלאומי שנערך בשנת 2006 בירושלים, פואר כותבת: "בתוך המעגלים ההומו-לסביים הגלובליים, להיות גיי פרנדלי זה להיות מודרני, קוסמופוליטי, מפותח ... ובעיקר - דמוקרטי".[21] ג'וזף מסעד, פרופסור לפוליטיקה ערבית מודרנית והיסטוריה אינטלקטואלית באוניברסיטת קולומביה, כתב כי ממשלת ישראל "מתעקשת לפרסם ולהגזים ב[קידומה את] זכויות הלהט"ב ... כדי להדוף גינוי בינלאומי על הפרותיה של זכויות העם הפלסטיני".[22][23]
אחרים טוענים כי קיים כשל לוגי בטענות לפינקוושינג מצד מדינת ישראל, מאחר שמעולם לא עשתה שימוש ביחס שלה לקהילת הלהט"ב כדי להצדיק או לתרץ את הכיבוש הישראלי של פלסטין, ומציינים כי הסובלנות הכללית של מדינת ישראל כלפי אנשים וקבוצות להט"ביים, הן ברמה הממלכתית והן ברמת הפרט, היא עובדה המנוגדת ליחס המפלה, ולעיתים קרובות אף אלים, כלפי להט"ביים מצד קבוצות ערביות ומוסלמיות.[24] עידו אהרוני, לשעבר ראש פרויקט "Brand Israel", הגיב לביקורת זו ואמר: "אנחנו לא מנסים להסתיר את הסכסוך אלא להרחיב את השיחה, אנחנו רוצים ליצור תחושה של רלוונטיות עם קהילות אחרות".[25] הוא התייחס לשימוש במונח כ-"לא יותר מאנטישמיות עם פנים ורודים".[26][27]
יאיר קדר, במאי קולנוע הומוסקסואל ישראלי ופעיל זכויות אדם, אמר כי מדינת ישראל ראויה לשבח על יחסה כלפי הקהילה הלהט"בית, והטוענים אחרת "משרתים בסופו של דבר הומופוביה הרבה יותר מאשר דיאלוג ושלום". הוא מתח ביקורת על קבוצות להט"ביות ישראליות על שלא יצאו נגד ההאשמות.[28]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Corinne E. Blackmer, Pinkwashing, Israel Studies 24, 2019, עמ' 171–181 doi: 10.2979/israelstudies.24.2.14
- ^ What is Rainbow Washing? And Why You Should Prevent It During Pride Month, Rock Content, 2022-06-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Immigration".
- ^ "HRC Apologizes for Mistreating Trans and Immigrant Activists at Supreme Court rally". 1 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "How Pinkwashing Masks the Retrograde Effects of Immigration Reform". The Huffington Post. 15 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Critics accuse Kenney of 'pinkwashing' in targeted emails". CTV News. ארכיון מ-15 במאי 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Michaelson, Jay (28 בדצמבר 2014). "How Canadian Oilmen Pinkwash the Keystone Pipeline". The Daily Beast. נבדק ב-29 בדצמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Compare Canadian Ethical Oil to OPEC conflict oil". OpenHatesGays. אורכב מ-המקור ב-2014-12-29. נבדק ב-29 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wilkins, Naomi (11 בנובמבר 2014). "BP reach for the pinkwash with 'LGBT Careers Event'". Bright Green. נבדק ב-25 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Stark, Jill (7 ביוני 2015). ""Pink washing": marketing stunt or corporate revolution?".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Deland, Mats; Minkenberg, Michael; Mays, Christin, eds. (2014). In the Tracks of Breivik: Far Right Networks in Northern and Eastern Europe. LIT Verlag. p. 12.
- ^ 1 2 "Queers against Pinkwashing reject Counter Jihad". Radio Sweden. 3 באוגוסט 2012. נבדק ב-27 בינואר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Submission: list of issues for Australia's Convention Against Torture review". Organisation Intersex International Australia. 28 ביוני 2016. אורכב מ-המקור ב-2017-09-09. נבדק ב-2017-06-12.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Intersex legislation" that allows the daily mutilations to continue = PINKWASHING of IGM practices". Zwischengeschlecht. 28 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "TRANSCRIPTION > UK Questioned over Intersex Genital Mutilations by UN Committee on the Rights of the Child - Gov Non-Answer + Denial". Zwischengeschlecht. 26 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Encarnación, Omar G. (13 בפברואר 2017). "Trump and Gay Rights: The Future of the Global Movement". Foreign Affairs. נבדק ב-14 בפברואר 2017.
There is even the cynical charge that Obama engaged in “pink washing,” or the use of the gay rights issue to distract from other unsavory policies such as the deportation of millions of undocumented immigrants and the failure to prosecute those responsible for the human rights abuses of the Bush administration’s War on Terror.
{{cite news}}: (עזרה) (דורש הרשמה) - ^ Lefebvre, Stephan (16 באוגוסט 2013). "Foreign Policy Pinkwashing: Russia's New Law and Continuing Violence in Honduras". Center for Economic and Policy Research. נבדק ב-25 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Less homophobic than Russia? It's not something to give yourself a medal for". The Guardian.
- ^ Avraham, Eli. (2009), "Marketing and managing nation branding during prolonged crisis: The case of Israel". Vol. 5, 3, pp. 202–212.
- ^ "Foreign Ministry promoting Gay Israel". The Jerusalem Post. נבדק ב-22 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Puar, Jasbir (1 ביולי 2010). "Israel's gay propaganda war". The Guardian. נבדק ב-22 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kaufman, David (13 במאי 2011). "Is Israel Using Gay Rights to Excuse Its Policy on Palestine?". Time. נבדק ב-26 בינואר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Stop using Palestinian gays to whitewash Israel's image'". Haaretz. 1 באוקטובר 2009. נבדק ב-26 בינואר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kirchick, James (2012-04-06). "The Fallacy of the 'Pinkwashing' Argument". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2016-05-05.
- ^ אלן דרשוביץ, פרופסור למשפטים באוניברסיטת הרווארד ולעיתים קרובות "סנגור" של ישראל, אמר כי במונח "פינקוושינג " נעשה שימוש נגד ישראל על ידי "כמה פעילים להט"ביים רדיקליים" שהם "אנטישמיים בעלי דעות קדומות"."The Pinkwashing Campaign Against Israel: Another Conspiracy Theory". The Huffington Post. נבדק ב-22 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dershowitz, Alan. "The Next Hate Fest". New York Post. נבדק ב-29 בדצמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Trustee Blasts CUNY Anti-Israel 'Homonationalism and Pinkwashing' Conference". Algemeiner Journal. 8 ביוני 2012. נבדק ב-26 בינואר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ שאול גנון מהאגודה למען הלהט"ב בישראל, אמר כי כל צד בעימות "מנסה להשיג כמה נקודות, האמת היא שמי שנדפק מזה הם רק ההומואים הפלסטינים".Luongo, Michael (8 ביוני 2012). "Gay Palestinians caught in the middle of the conflict". Global Post. נבדק ב-25 בינואר 2015.
{{cite news}}: (עזרה)
