פינת איקונות
_4Y1A8638_(28329466446).jpg)
פינת איקונות (ידועה גם בשם הפינה הקדושה או הפינה האדומה, (ביוונית: εικονοστάσι (איקונוסטסי); ברוסית: святой угол (סוויטוי אוגל), кутный угол (קוטני אוגול) ו-кутник (קוטניק)) הוא חלל פולחן נוצרי קטן שקיים בבתיהם של נוצרים מזרחיים אורתודוקסים, יוונים-קתולים, מזרחיים[1]. יש לו שורשים טרום-נוצריים[2][3]. על פי המסורת פינת האיקונות משתמשת פינת תפילה ביתית ומטרתה ליצור חיבור בין המאמין לאל גם כאשר אין האדם נוכח בכנסייה באמצעות סקרמנטלים שונים. במסורת הקתולית ישנו נוהג דומה בשם מזבח ביתי.
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר מעשי השליחים ואיגרות השליח פאולוס מצביעים כי בימיה הראשונים של הנצרות, נוצרים נהגו להיפגש בבתיהם של המאמינים. מסורת זו של כנסייה ביתית נמשכת עד היום בנצרות המזרחית. הבית נחשב למיקרוקוסמוס של הכנסייה. ההורים הם ה"כמורה" של כנסיית הבית, והילדים הם ה"דיוטות". טקס החתונה ("הכתרה") מקביל להסמכה, והבית התברך בטקס המבוסס על הקדשה של כנסייה. פעם בשנה נהג הכומר לברך את הבית במים קדושים.
נוצרי אורתודוקסי מצופה להתפלל ללא הרף. על פי הבישוף קאליסטוס וור (אנ'), בתאולוגיה האורתודוקסית, אין הפרדה בין הטקס לדבקות פרטית[4] ובהתאם לזאת, הבית, ממש כמו כנסייה, נחשב למקום מקודש ומרכז הפולחן בבית הוא פינת האיקונות.
פינת איקונות מכוונת בדרך כלל לכיוון מזרח. באופן מסורתי היא ממוקמת בפינה כדי למנוע הסחות דעת ולאפשר לאדם להיות מרוכז יותר בתפילה. במקום זה ממקמים את האיקונין שבבעלות המשפחה, בדרך כלל לכל הפחות של ישו, התיאוטוקוס והקדוש מגן של המשפחה. מנורת שמן תלויה בדרך כלל מול הסמלים. חיתוך זהיר של המנורה כדי לשמור עליה דולקת בכל עת מתפרש כסמל לטיפול היומיומי הקשוב שעל הנוצרים הנאמנים להשתלט על נפשם. שרידי קדושים (אם יש למשפחה כאלה) וספר בשורה וצלב ברכה יישמרו שם, כמו גם קטורת, מים קדושים, דקלים וערבה מיום ראשון של הדקלים, נרות פסחא ופריטים קדושים אחרים, וכן ספר הנצחה אישי המכיל את שמות המשפחה והאהובים, חיים וכאלה שנפטרו, על מנת לזכרם בתפילה.
באופן אידיאלי, פינת האיקונות ממוקמת כך שהיא נראית כאשר נכנסים הביתה לראשונה מהכניסה הראשית. באופן מסורתי, כשנכנס לראשונה לבית, נוצרי אורתודוקסי היה מעריץ את הסמלים לפני שהוא מברך את בני הבית. משפחה אורתודוקסית מסורתית תתכנס מדי יום לתפילת שחרית וערבית. לפעמים, בתום התפילות, לוקח אב המשפחה את המחתה (אנ') ועובר על הפריטים השונים ועל בני הבית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Mosio, Grażyna (2012). ""Święty kąt" w chłopskim domu – miejsce, symbolika, funkcja" ["Sacred corner" in peasant house - location, meaning, function] (PDF). Symbol – znak – przesłanie. Wytwory rąk człowieka (בפולנית). pp. 149–173.
- Shizhenskiy, Roman (2017). "The role of food in contemporary Russian Paganism". Walking the Old Ways in a New World. Contemporary paganism as lived religion. pp. 161–182.
- Justyna Perkowska; Katarzyna Sawejko; Ewelina Sadowska; Aleksandra Szymańska; Jarosław Szewczyk (2014). ""Pokuć", czyli tradycyjny kąt obrzędowy we wnętrzu wiejskiego domu mieszkalnego na Białostocczyźnie – wyniki badań z lat 2012–2013". Architecturae et Artibus (בפולנית). 6 (2): 50–64.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Pokuć 2014, p. 53–54.
- ^ Mosio 2012, p. 154.
- ^ Shizhenskiy 2017, p. 164.
- ^ Timothy Ware, The Orthodox Church (Penguin Books, London, 1964, ISBN 0-14-020592-6), p. 310.