פיצ'י אלונסו
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
17 בדצמבר 1954 (בן 69) בניקרלו שבספרד | |||
| שם מלא | אנחל אלונסו הררה | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
אנחל "פיצ'י" אלונסו הררה (בספרדית: Àngel "Pichi" Alonso Herrera, נולד ב-17 בדצמבר 1954 בבניקרלו שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי שהיה פעיל במהלך שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 ושיחק בעמדת החלוץ. במהלך הקריירה שלו שיחק אלונסו בקבוצות קאסטיון, ריאל סרגוסה, ברצלונה ואספניול. לאורך 11 עונות בלה ליגה הבקיע 108 שערים ב-265 הופעות.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלונסו נולד וגדל בבניקרלו, עיירה שבקרבת קאסטיון דה לה פלאנה, שם החל את הקריירה שלו. ב-1975, בגיל 21, עבר לקאסטיון, כשהקבוצה הייתה אז בליגה השנייה. שם עשה את צעדיו המקצועיים הראשונים. כעבור שנתיים עבר לקבוצה נוספת מהליגה השנייה, ריאל סרגוסה. בעונתו הראשונה בקבוצה סייע לה לעלות ללה ליגה מהמקום הראשון, כשהוא מבקיע 22 שערים ב-28 הופעות במהלך העונה. עם ריאל סרגוסה ביסס את מעמדו כאחד החלוצים הפוריים בליגה הבכירה בספרד. בעונת 1978/1979 הבקיע 19 שערים, כולל שני צמדים, לרשתות של ריאל סוסיאדד וראסינג סנטנדר ואף חמישייה במשחק נגד אספניול בו ניצחה סרגוסה 8 - 1 ב-25 בפברואר 1979. עונת 1979/1980 הייתה השיא עבור אלונסו, שהבקיע 20 שערי ליגה, כולל רביעייה בניצחון 5 - 0 על בורגוס ב-18 בנובמבר. בתקופה זו זכה לייצג את מדינתו במדי נבחרת ספרד. אלונסו ערך 3 הופעות במשחקי ידידות כחלק מהכנות הנבחרת ליורו 1980.
בעונה הבאה הוסיף לכבוש בקצב גבוה, 15 שערים ב-33 הופעות. ב-15 בפברואר 1981 הבקיע צמד בניצחון 3 - 1 על אוססונה, אך הוא הורחק בכרטיס אדום לקראת סוף המשחק, בפעם היחידה בקריירה שלו בלה ליגה. בעונת 1981/1982 כבש 16 שערים, כולל צמדים במשחקים נגד לאס פאלמס, ריאל בטיס ואף קבוצתו לשעבר קאסטיון.
בקיץ שבסיום העונה הצטרף לברצלונה, מהבכירות שבכדורגל בספרד. להשתלב בקבוצה זו היה אתגר לא פשוט, בייחוד שלפניו בהיררכיה הקבוצתית נמצא קיני, מהחלוצים הגדולים בספרד באותה תקופה. למרות זאת, בעונתו הראשונה שותף במספר מכובד של משחקים. בהופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה, במשחק נגד ריאל ואיאדוליד ב-11 בספטמבר 1982, נכנס כמחליף ואף כבש שער שחתם ניצחון 3 - 0. בהמשך, ב-25 בספטמבר, כבש שער שוויון בתיקו 1-1 מול קבוצתו לשעבר, ריאל סרגוסה. אלונסו כבש 5 שערי ליגה ב-19 הופעות בעונתו הראשונה בברצלונה, עוזר לקבוצה לסיים במקום הרביעי. כמו כן הקבוצה הודחה מגביע המחזיקות ברבע הגמר על ידי אוסטריה וינה, זכתה בגביע המלך מבלי שאלונסו ייקח חלק במשחק הגמר נגד ריאל מדריד, וכן בגביע הליגה, כשאלונסו עורך במהלך הטורניר שתי הופעות כמחליף.
בעונות הבאות הידרדר מעמדו של אלונסו והוא זכה למעט דקות משחק במדי הקבוצה. בעונת 1983/1984, בפעם היחידה שפתח בהרכב במשחק ליגה במשחק נגד קאדיס ב-31 במרץ 1984, הוא גמל על כך עם צמד ועזר לקבוצתו לנצח 4 - 1. בהמשך כבש 4 שערים בגביע הליגה, אך קבוצתו הודחה בחצי הגמר על ידי אתלטיקו מדריד. בעונת 1984/1985, עם טרי ונבלס כמאמן ועם סטיב ארצ'יבלד הסקוטי בחוד ההתקפה, זכתה ברצלונה באליפות ספרד, אך אלונסו נכנס כמחליף ב-5 משחקים ופתח במשחק ליגה נוסף אחד, מבלי להבקיע שער.
בעונת 1985/1986 התאושש קמעה מצבו של אלונסו בברצלונה. בפעם הראשונה שבה פתח בהרכב, במשחק נגד ריאל סוסיאדד ב-1 בדצמבר 1985, כבש צמד וברצלונה ניצחה 5 - 1. במחזור הבא פתח פעם נוספת בהרכב והוא כבש שער בהפסד 2 - 1 לריאל בטיס. בהמשך כבש גם נגד קאדיס וולנסיה וכך רשם 5 שערי ליגה ב-19 הופעות. שיא הקריירה של אלונסו הגיע בחצי גמר גביע אירופה נגד גטבורג. במשחק הראשון שנערך על אדמת שוודיה הפסידה ברצלונה 3 - 0, ולכן נזקקה למאמץ כביר בגומלין על מנת להפוך את התוצאה ולעלות לגמר. במשחק הגומלין שנערך בקאמפ נואו ב-16 באפריל 1986 הבקיע אלונסו שלושער שבזכותו המשחק המשיך להארכה ומשם לדו-קרב בעיטות עונשין. ברצלונה ניצחה 5 - 4 ועלתה לגמר. במשחק הגמר שנערך באצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן נגד סטיאווה בוקרשט החל אלונסו בספסל. המשחק המשיך להארכה בתום תיקו מאופס ב-90 דקות, ובהארכה אלונסו נכנס כמחליף. גם בהארכה לא היו שערים, ובדו-קרב בעיטות העונשין כל שחקני ברצלונה, כולל אלונסו, החטיאו את בעיטותיהם, סטיאווה בוקרשט ניצחה 2 - 0 וכך זכתה בתואר אלופת אירופה.
בקיץ עבר אלונסו ליריבה העירונית של ברצלונה, אספניול. בעונתו הראשונה בקבוצה היה משמעותי מאוד בכך שהגיעה למקום השלישי בליגה, הישג השיא בהיסטוריית המועדון, בכך שכבש 17 שערים ב-41 הופעות. בזכות כך העפילה אספניול לגביע אופ"א. בסיבוב השני של גביע אופ"א נגד מילאן הבקיע אלונסו שער, אספניול ניצחה 2 - 0 והעפילה לשמינית הגמר. בחצי הגמר נגד קלאב ברוז' הפסידה אספניול 2 - 0 במשחק הראשון. במשחק השני ניצחה 2 - 0 בתום 90 דקות, המשחק המשיך להארכה שם אלונסו הבקיע את שערה השלישי של אספניול שהביא לקבוצתו את ההעפלה לגמר הטורניר. בגמר נגד באייר לברקוזן, שהתפרס על שני משחקים גם כן, הגיעו הקבוצות לדו-קרב בעיטות עונשין במשחק הגומלין שנערך על אדמת גרמניה. אלונסו אמנם הבקיע את בעיטתו, אך אספניול הפסידה 3 - 2. בעונת 1988/1989 מילא אלונסו תפקיד שולי בקבוצה. הוא הבקיע שני שערים, שניהם בבעיטת עונשין, ולאחר שאספניול ירדה ליגה בתום העונה, פרש בגיל 35.
לאחר הפרישה החל אלונסו לעבוד הן כמורה ספורט והן כמאמן כדורגל. תחילה שימש עוזרו של ויקטור מוניוס, חברו לקבוצה בימיו בברצלונה, בתפקידו כמאמן מיורקה. בעונת 1992/1993 אימן את פיגרס שמהליגה השנייה, אך הוא לא הצליח למנוע את ירידתה לליגה השלישית. בין 1995 ל-2005 אימן את נבחרת קטלוניה הלא רשמית, שעורכת משחק ידידות אחד לשנה. ב-2006 אימן לפרק זמן קצר את מטאלורג דונצק שמאוקראינה. בנוסף, עבד אלונסו כפרשן בטלוויזיה בקטלוניה במשך 20 שנים, בין 1992 ל-2012.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברצלונה
- אליפות ספרד (1): 1984/85
- הגביע הספרדי (1): 1982/83
- הסופר קאפ הספרדי (1): 1984
- גביע הליגה הספרדית (2): 1983, 1986
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
