פיקאליובו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיקאליובו
Пикалёво
Coat of Arms of Pikalyovo (Leningrad oblast).png
סמל פיקאליובו
Flag of Pikalyovo (Leningrad oblast).svg
דגל פיקאליובו
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
אובלסטי מחוז לנינגרדמחוז לנינגרד  מחוז לנינגרד
מחוז משנה בוקסיטוגורסק
ראש העיר ניקולאי סמיונוב
שפה רשמית רוסית
תאריך ייסוד 1620
שטח 38 קמ"ר
גובה 180 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 20,379 (2017)
 ‑ צפיפות 536.29 נפש לקמ"ר (2017)
קואורדינטות 59°31′15″N 34°09′05″E / 59.520767°N 34.151389°E / 59.520767; 34.151389 
אזור זמן UTC +3
pikadmin.ru

פיקאליובורוסית: Пикалёво) היא עיר תעשייתית במחוז לנינגרד, בירת מחוז המשנה פיקאליובו, המהווה חלק ממחוז המשנה בוקסיטוגורסק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר (1979)

העיר שוכנת על יישוב קדום בשם "שממת פיקאליובו", ואזכור ראשון לעיר ניתן למצוא עוד משנת 1620. בשנת 1906 ניתן השם פיקאליובו לתחנת הרכבת שממנה יצאו רכבות לסנקט פטרבורג ולעיר וולוגדה. בשנת 1954 הפך היישוב לעיר[1].

מה-1 באוגוסט 1927 ועד ה-30 ביוני 1930 שימשה פיקאליובו כמרכז המנהלי של מחוז המשנה פיקאליובו[2].

בשנת 1930 הוצבו באזור תחנת פיקאליובו חומרי מלט, אבן גיר וחרסית. ב-1935 החלה בניית מפעל מלט (מ-2005 "מפעל המלט של פיקאליובו" בבעלות קבוצת "EUROCEMENT") וכן יישוב פועלים, שהושלם בקיץ 1941[3].

מאז 1947 הייתה פיקאליובו ליישוב עירוני. בשנת 1954 קיבלה מעמד של עיר בעלת חשיבות אזורית, וביולי 1992 הפכה לעיר בעלת חשיבות מחוזית.

בשנת 1996 הופרדה העיר ממחוז המשנה בוקסיטוגורסק והפכה למחוז עירוני נפרד בפני עצמו. מאז 2006 נכללה שוב במחוז המשנה בוקסיטוגורסק.

על פי צו של ממשלת הפדרציה הרוסית מה-29 ביולי 2014 מספר 1398-R, נכללה פיקאליובו ברשימת ערי רוסיה שבהן המצב הסוציו-אקונומי הוא הקשה ביותר[4].

המשבר הסוציו-אקונומי בשנים 2008-2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – המשבר הכלכלי העולמי (2008), כלכלת רוסיה

בסתיו 2008, פיקאליובו התמודדה עם התדרדרות משמעותית והרעה במצב הכלכלי-חברתי בעיר, אשר נגרם על רקע פרוץ המשבר הכלכלי העולמי ובשל השעיית הייצור בשלושת המפעלים הגדולים בעיר — "מפעל האלומיניום ל פיקאליובו" (ששייך לחברת "BaselCement" שבבעלות אולג דריפסקה), "מפעל המלט" (ששייך לחברת "Eurocement") ומפעל "מטאחים", אשר עוסק בהרכבת רכיבים טכנולוגיים. הדבר הביא לפיטורי עובדים ולמשבר חמור ביחסים בין התושבים לבית העירייה וממשלת מחוז לנינגרד שלא מיהרה למצוא פתרון למשבר, עד להתערבות הממשלה הפדרלית שאילצה את דריפסקה למצוא תעסוקה לעובדים או להסדיר הסכם פיצויים במסגרת סגירת המפעל. לבסוף בסוף שנת 2009 ממשלת המחוז הגיעה להסכם עם בעלי המפעלים לפתוח מחדש את המפעלים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר התושבים באלפים:

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ישנה בריכת שחייה בגודל 50 מטרים שאירחה מספר אליפויות ארציות בתחום השחייה.

בנוסף, בעיר מבוסס מועדון הכדורגל "מטאלורג פיקאליובו" המשחק באליפות מחוז לנינגרד והתמודד בעבר בליגה הרוסית השנייה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקאליובו היא עיר תעשייתית ובה פועלים מספר מפעלים, לרבות:

  • מפעל האלומיניום (שבבעלות חברת BaselCement-Pikalevo, ברוסית: Базэлцемент-Пикалево);
  • מפעל ייצור מי סודה בשם סודה פיקאליובו;
  • מפעל המלט של פיקאליובו שבבעלות Eurocement Group

ומספר מפעלי מזון שונים.

אתרים ראויים לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המוזיאון המקומי. נחנך באוגוסט 1978 ובו מוצגים שנמצאו בתחומי העיר וסביבתה עוד מהמאה ה-19.
  • אחוזת מרצאלוב
  • כנסיית התחייה

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיקאליובו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]